Volume 5

Page 2123

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הי"ד בדרך בין כנרת לביתניה מעידה, שלערבים הללו היה חשבון של "נקמת דם" עם היהודים על מות אחד מהם בתוצאת התגוננותו המזוינת של משה. כשהגיעה הפרדה לחצר המשק בלי רוכבה יצאו

החברים בפנסים ובלפידים דרך מלחמיה ואחרי חיפושים במשך כמה שעות מצאו את גופתו מדוקרת בהתעללות ליד מעברות הירדן.

זה היה בכ"ב בחשון תרע"ג.

הלל אביחנן (ברגמן)

נולד בוארשה, כ"ז חשון תרנ"ח (23.11,1897), לאביו אריה ברגמן (סוחר בר-אוריין ממשפחה ציונית) ולאמו

חנה בת שבתי בישקוביץ ואשתו אסתר (שהיתה ממשפחת רבנים, כותבת מאמרים בעתוני אידית, קוראת ומדברת ב"לשון הקודש" ונודעה בפינסק בכינויהכבוד רבי אסתר ). גמר גימנסיה בוארשה ואח"כ למד בבתי-ספר טכניים גבוהים במוסקבה ובקיוב. בקיוב למד גם באקדמיה לאמנות התיאטרון והשתתף ביסודה ובפעולותיה של הסטודיה הדרמטית העברית "אמנות", שהיתה בלתי-ליגאלית בימים ההם וכמה מחבריה מצאו אח"כ מקום לפעולה בהיתר על במות עבריות בארץ בשנות 1919/20 שירת כקצין בצבא האדום.

ב-1925 עלה ארצה ועבד כפועל בנין בתל-אביב ואח"כ בעפולה. שם ניהל את החוג הדרמטי בקיבוץ "השומר הצעיר" של עולי רוסיה ובמוסד החינוך ליתומי פרעות אוקראינה כפר-ילדים שלרגלי גבעת המורה בעמק.

נשא לאשה את חברתו לשעבר מהסטודיה הקיובית "אמנות" חוה בת ר' מרדכי זליקובסקי (נכדת החזן נתן קיפניס , שהמשיך בכהונתו 53 שנים רצופות עד סוף ימיו בבית-הכנסת בפודול), שהצטרפה עם עלותה ארצה כשחקנית-זמרת לאופרה הארצישראלית מיסודו של מ. גולינקין .

עוד בקיוב התחיל לכתוב בעברית פזמונים הומוריסטיים וסאטיריים, וכשבא ארצה פרסם ב"דבר" מיצירתו הקיובית את הפזמון -"סיום גג". תוך פעולתו

בסטודיות הדרמטיות הוסיף לחבר דברים חיים ומשעעים על רקע החיים הארצישראליים. אחד מהקטעים סאטיריים שלח מעפולה להסופר אביגדור המאירי וזה הזמין אותו ב-1927 להצטרף ללהקת התיאטרון הסאירי "הקומקום" שיסד בת"א. משנתפרקה הלהקה השתתף ב-1928 ביסוד התיאטרון הסאטירי "המטאטא" נעשה לסופרו הקבוע בחיבור מערכונים להצגה, ופעם חיבר גם תכנית לערב שלם בשם "הכל בסדר". בשנות 1929/36 היה מזכיר ואדמיניסטרטור ב"אהל" ואח"כ עד 1946 המזכיר העברי של התזמורת הארצישראלית. שנים אחדות עסק בניהול קונצרטים והצגות. תרגם עברית את האופרות "בארון הצוענים" "מאדאם באטרפליי", "תאיס'' וכתב טכסט חדש לאופרות "הלנה היפה ו"גאליטיאה היפה". תרגם לעברית והתאים למוסיקה הרבה שירים מרוסית, צרפתית, פולנית, גרמנית ואידית. הרבה מפזמוניו וקטעי קריאה ומונולוגים נפוצים בפי קריינים וזמרים. בשנות 1940/45 היה מעורכי השבועון הסאטירי

"סיכות" ואח"כ ערך והוציא את השבועון הסאטירי "עקרב". פרסם רשימות ב"דבר" "אשמורת", "תשע בערב" ואח"כ ב"הדור" ו"על המשמר".

משקמה מדינת ישראל נתמנה לקצין תעמולה והסברה ליד המפקח על התעבורה בדרכים.

בנו: אלחנן (צ'ליסט בתזמורת הישראלית, מגיל 18 ואילך).

פרופ' שלום (סלומון) גולדלמן

נולד בסורוקי, פלך בסראביה, רוסיה, כ"ח שבט תרמ"ו (1886), לאביו ישראל ולאמו מאטל לבית ואקסמן . למד

בבי"ס עממי בסורוקי, בבי''ס ריאלי בקישינוב ובביה"ס הגבוה למסחר בקיוב.

ב-1918 נשא לאשה את מרים בת אהרן ואקסמאן.

הצטרף למפלגת פועלי ציון ונבחר לועד המרכזי שלה לרוסיה ולאוקראינה. בשנות המהפכה הרוסית שבמוצאי מלחמת-העולם א' היה פעיל בעסקנות צבורית נרחבת כחבר האספה המכוננת והמועצה הלאומית של יהודי

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2123). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2123