Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 5

Page 2165

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היה ממיסוי תנועת פועלי אגודת ישראל בא"י המשתתפת בבנין הארץ בפועל ובוועידת הראשונה המיסרת בגדרה בתרצ"ה נבחר לחבר הנהלת התנועה והיה שנים רבות חבר ההנהלה, הועד הפועל והמרכז.

בתרצ"ה עלה הרב איזקסון לארץ והרב מוזס. עזר על ידו לסדור בית הכנסת ותלמוד-תורה לעולי מרמרוש החדשים ברחובות. הרב איזקסון חזר לרומניה לחסל עניניו ולעלות לארץ בקביעות. בינתים באה המלחמה ועקבותיו לא נודעו.

בניסן תרצ"ז נשא לאשה את מרים בת רבי מנחם ברגמן מקאליש.

באלול תרצ"ז השתתף יחד עם הרב ראובן כץ מפתח-תקוה בכנסיה הגדולה השלישית במאריאנבד.

בשנת תש"ג נתמנה למזכיר אגודת ישראל העולמית בירושלים ומאז הוא משמש בתפקיד הזה.

כן שימש בשנים הראשונות לבואו ירושלימה כמזכיר פרטי להרב יצחק מאיר לוין, שר הסעד בממשלת ישראל וזמן ידוע גם כמזכיר מועצת גדולי התורה בירושלים. פרסם מאמרים רבים בעתונות החרדית בארץ ובגולה: אידישער טוגבלט וורשה, איד. לעבן קובנה, דם וורט ווילנא, איד. וורט טשרנוביץ, היינט ריגה, איזראליט פרנקפורט, איד. פרסה ווינה, הדרך, העתיד. היסוד, שערים תל-אביב, קול ישראל, היומן ירושלים וכו'.

בשנת תשי"א נתמנה כחבר מערבת העתון היומי "המודיע". קבל אות הצטיינות בצבא הגנה לישראל. מלבד עברית השתלם גם בשפות אנגלית, צרפתית ואשכנזית. יש לו ידיעה ניכרת גם בקבלה, בפילוסופיה דתית ובשירה, נואם וסופר וכחו יפה גם בנגינה, חיבר ספר אוצר השירה החרדית ב' חלקים (כתב-יד).

צאצאיו: מנחם, אליעזר.

פרופ' ד"ר ישראל שפירא

נולד לאביו ט"ף שפירא (סופר ופדגוג ידוע (18451924) ביום החמישי לדצמבר שנת 1882 בעיר סייני (פלך סובלקי) לפנים ברוסיה. קבל חנוך מסורתי ובקר בית ספר תיכוני רוסי. בהגיעו לגיל בר-מצוה הכניסהו אביו לישיבת טלז, שזרחה שמשה כששקעה שמשה של וולוז'ין, כדי לרכוש לו ידיעות התלמוד ומנהגי ישראל מן המקורות הכי נאמנים, והיה מתלמידיו של ר' אליעזר גורדון, ר' שמעון יהודה שקאפ ור' יוסף ליב בלוך. אחרי בלותו שם שלש שנים הקדיש את עצמו שוב ללמודי חול ובהיותו בן שמונה עשרה נסע לגרמניה ולמד בהאוניברסיטאות של ברלין ושטרסבורג פילוסופיה, היסטוריה והבלשנות המזרחנית. בשנת תרס"ז קבל את התואר דוקטור לפילוסופיה. באותה שנה שלחתהו "חברת העזרה" מברלין לירושלים בתור מורה ראשי לדברי ימי ישראל, תנ"ך ותלמוד, בבית המדרש למורים מיסודה תחת הנהלת אפרים כהן. שלש שנים כהן במשמרתו זו בירושלים.

בשנת תרע"א הגר לארצות הברית. אז יסד ראובן בריינין בניו-יורק את השבועון "הדרור" ונתמנה לסגנו וחבר המערכת. יחד עם זה שימש מרצה למורים עברים בלשבת החנוך של קהלת ניו-יורק. בשנת תרע"ג נוסד דפרטמנט שמיי בספרית הקונגרס האמריקאי, הספריה הלאומית של ארצות הברית הכי גדולה בעולם בכמות ספריה, בושינגטון הבירה, והוא נתמנה מטעם הממשלה לראש הדפרטמנט. שלשים שנה כיהן במשרתו זו ותחת הנהלתו גדל ביחוד מספר הספרים של ההבראיקה והיודאיקה בכמות ואיכות במדה שקשה למצוא דוגמתם. הוא היה במובן ידוע "היהודי המלומד" של הממשלה, חברי הקונגרס ושגרירי אומות העולם היושבים בושינגטון. בכל דבר הנוגע ליהודים ועמי המזרח התיכון היו פונים אליו. כביבליוגראף ותיק היה עוזר בעצתו וידיעותיו לסופרים וחוקרים.

שימש כפרופיסור מן המנין להסטוריה עברית ולשונות בני שם בהאוניברסיטה ג'אורג' ושינגטון בושינגטון.

עבודתו הספרותית והמדעית מסועפה בהרבה מקצועות ובשפות שונות. בנוגע לעברית בהיותו עוד תלמיד המכללות בגרמניה כתב ב"המליץ", "הצפירה", "המגיד", "היהודי". בירושלים השתתף בעתוניו של אליעזר בן יהודה וכמעט בבל העתונות הפריודית בארצות הברית הופיעו ממנו מאמרים ומסות על נושאים שונים ב"הדרור", "העברי" (הברליני והניו-יורקי), "התרן" (השבועון והירחון), "הדאר" (היומן והשבועון), "מקלט", "רמה", "חורב", "דורנו", "שבילי התנוך", "בציון", ספרי השנה ליהודי אמריקה ועוד. בספרי השנה של ספרית הקונגרס הופיעה ממנו בכל שנה מסה ביבליוגרפיה רבת היקף ורבת משמעות ביחוד בנוגע לספרות ישראל. תרם תרומות לספרי הזכרון של בן יהודה, ראובן בריינין, א"ז פריידוס, אברהם גולדברג, אהרן פריימן, וכתב הרבה ערכים בהאנציקלופדיות "אוצר ישראל": Dictionary of American Biography; Encyclopedia of Jewish Knowledge ; Universal Jewish Encyclopedia.

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2165). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2165