Volume 5

Page 2171

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

העבודה", ובאסיפת היסוד של הסתדרות העובדים שהתקימה בחיפה, שבה הונח הייסוד לבנינה של ההסתדרות הכללית של הפועלים - היה אחד הצירים.

ב-1920 עבד בהנהלת העבודה של מסילת הברזל סרפנד-לוד, מטעם ה"משרד לעבודות צבוריות" (שלאחר כך נודע בשם "סולל-בונה").

ב-1924 כאשר העביר פנחס רוטנברג את הקו הראשון של עמודי החשמל מתל-אביב לסרפנד נתבקש לעזור לו במפעל זה.

ב-1925 נשלח ע"י יהושע חנקין בשם "הכשרתהישוב" לעזה ולבאר-שבע ליצור את המגע הראשון עם הבידואים לשם סידור החוזים לקנית 72.000 דונם אדמה בסביבות באר-שבע. היתה זו קנית האדמה הראשונה בדרום למען הקרן-הקימת לישראל. הוציא אותה לפועל והיה הרוה החיה בה.

ב-1926 התישב ברחובות כפרדסן, ומ-1929 התחיל לפעול באזורו ברחובות ומושבות הדרום וביהודה בארגון ה"הגנה" הכללית, ויהי מפקדה הכללי ביהודה.

ב-1932 נכנס להנהלת מרכז "התאחדות האכרים" ובאותה שנה נבחר ונשלח מטעם הצבור האזרחי ו"התאחדות האכרים" כבא-כוחם להיות לחבר במפקדת "ההגנה" הארצית ולייצגם בה. בתפקיד זה עמד ברציפות במשך 17 שנה. ימי חברותו בהגנה בכלל היו בימי עשותו בארץ, 42 שנה.

ב-1935 נשלח מטעם "התאחדות-האכרים" והסוכנות היהודית לא"י לרומניה, צ'כוסלובקיה, טרנסילבניה ופולין, - בכדי לבחור בארצות אלה בחומר אנושי מתאים לעבודה חקלאית, ולחלק לנבחרים סרטיפיקטים לשם עליה לארץ.

בארצות האלה בחר באנשים יהודים-כפריים שהתמחו בעבודת האדמה, והביא משם 1600 נפשות אשר חולקו בין המושבות: חדרה, נתניה. ויתר מושבות השרון, ראשון-לציון ורחובות. הם הצטיינו בתור עובדי אדמה טובים, וכיום מהוים הם אוכלוסיה חקלאית עצמאית, בעלת משקים פורחים.

במשך כל השנים האלה, משנת 1929 עד קום המדינה לקח חלק פעיל במרכז "ההגנה" וארגון חיל הנוטרים יחד עם אליהו גולומב ויהושע גורדון.

ב-1937 נשלח מטעם מפקדת ההגנה, יחד עם אליהו גולומב - לקונגרס הציוני בציריך לשם הבטחת תקציב ל"הגנה". באותו קונגרס גם ייצג את המשלחת של "התאחדות האכרים" בשאלת "החלוקה", שעמדה אז על הפרק ונדונה בו, יחד עם משה סמילנסקי, יוסף ספיר, עובד בן-עמי, גד מבנס, משה איכילוב וחיים אריאב.

באותה שנה, לאחר ההחלטות של "ועדת-פיל" המפורסמת, כאשר נבחרה ע"י הסוכנות היהודית ו"ההגנה" ועדה לייצוב הגבולות וארגון הצבא העברי לעתיד לבוא בראשותו של יהושע גורדון, היה הוא אחד מחבריה של ועדה זו בצוות עם אליהו גולומב, דב גפן, אבנר (זליקביץ) ויעקב דירי.

יחד עם הנ"ל עסק ברכישת נשק ל"הגנה" ובמחלקה לתעשיה צבאית.

מאמצים רביב השקיע, ועבודה ללא לאות והפסקה, בעבודתו בהגנה, בתיווך בין אצ"ל ולח"י וההגנה ומניעת מלחמת אחים.

השתתף במשרד הבטחון כמפקח על התעשייה הצבאית בארץ, וכיום חבר פעיל ב"ארגון ותיקי ההגנה". נשא לאשה את חנה בת יחיאל ושפרה (אחותו של משה סמילנסקי) טרכטנברג .

השתתף ב"בוסתנאי", "אחדות" בפסיבדונים; "כןאריה".

ביבליוגרפיה עליו נכתבה בספרי: "השומר" ו"עליה שניה".

נפטר ו' אדר ב' תשי"א (18.3.51).

בנו: אריה (חקלאי ברחובות).

שלום זילברפרב

נולד בשנת 1915 בסוליצא (מחוז בוטושאני רומניה), לאביו הרב חנוך דב (אדמו"ר קוידנוב ובוטושאני) ולאמו איידל דינה בת הרב מרדכי יוסף משה מושקוביץ (אדמו"ר משוץ בסיליצא).

קבל חינוך מסורתי. שמש כמורה וכרב בבוקרשטי. שם נכנס גם לעבודה צבורית במפלגת המזרחי והפועל המזרחי. היה חבר ההנהלה הציונית ברומניה, חבר הנהלת "בני עקיבא" והמשרד הארצישראלי. השתתף באירגון

עליה ב' ו"הבריחה" מטרנסדניסטריה לפולניה. את כל הפעולות האלה ביצע שלא על מנת לקבל פרס.

בשנת תש"ב (1942) עלה ארצה בראש טרנספורט של עולים מרומניה.

בארץ נכנס לעבודה פעילה במפלגה. היה לחבר המרכז של הפוה"מ, עבד במזכירות הפוה"מ בחיפה, חבר ועדת החינוך העברי בעירית חיפה.

היה ציר לקונגרס הציוני הכ"ב. כעת הוא קצין מחוז חיפה. פקיד במשרד הפנים במנהל המחוזי בחיפה.

פרסם מאמרים רבים ביניהם ענייני דרוש בפרשת השבוע בעתונות היהודית הדתית ברומניה ובארץ : "דרכנו" בצ'רנוביץ, "אונזער צייט" בקישינוב (ערך את המדור "מאוצרנו הישן"), "נתיבה" בטאון הפוה"מ.

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2171). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2171