Volume 5

Page 2201

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בימי מלחמת השחרור שרת בהגנה, בצה"ל ואח"כ בחי"מ, בתפקיד כתב צבאי. מאז תום המלחמה שמש כיו"ר מועצת מפלגת הציונים הכלליים, חבר בהנהלת גדוד מכבי האש ובועדות עירוניות שונות. משמש יו"ר סקצית העתונאים מערי השדה שליד אגודת עתונאי ישראל, וסגן יו"ר הועד לקשרי ידידות א"י-אמריקה.

בשנת תשי"א יצא בשליחות "הבוקר" לארצות הברית. פרסם מאמרים ברבים מעתוני הארץ והשתתף בקבצים ספרותיים שונים (ביחוד לתולדות פתח תקוה). כמו כן משמש כסופרו הקבוע של "קול ישראל" בפתח תקוה.

שימש מזכיר המועצה המקומית הכפרית בפתחתקוה.

לאחרונה נתמנה המזכיר הכללי של הסתדרות הציונים הכלליים.

בשנת 1939 נשא לאשה את נעמי בת צבי מנביץ.

צאצאיו : דיצה, נפתלי.

אליעזר שכטר

נולד בצ'רנוביץ (רומניה) בשנת תרס"ב (12.3.1902) לאביו אליהו שולזינגר (אב בית דין בצ'רנוביץ, רב בבוקרשט, כעת בבני-ברק) ולאמו זיסל שכטר .

בגיל שלש החל ללמוד בחדר. בגיל ארבע כבר למד "חומש". בגיל שש יצא מהחדר והמשיך ללמוד תורה מפי "מלמד" ומפי אביו. בגיל בר-מצוה סיים את הש"ס. מעתה התמסר ללימודי חול. התכונן לבחינות אכסטרניות, ועמד בהן בשנת 1921. בשנת 1922 נסע לברלין ונרשם לאוניברסיטה במדעי הסוציולוגיה. המשיך ללמוד בלייפציג. את עבודת הסיום כתב על הנושא: "אפשרות קיום לעם נטול מולדת". מיום התחלת לימודיו בחו"ל החלה פעולתו הציבורית. נבחר כחבר האכזקוטיבה של אגודת הסטודנטים בגרמניה ואחרי נסיעתו של מלך ניישטט נבחר למזכיר מפלגת פועלי ציון צ.ס. בשנים 1924, 1925, 1926 ערך נסיעות תעמולה למען המפלגה בערי גרמניה, ועמד במערכה נגד היהודים המתבוללים מימין והיהודים הקומוניסטים משמאל. משנת 1926

פעל במפלגה בלייפציג. הקים שם מועדון לסטודנטים. באותה תקופה החל בפעולתו העיתונאית. כתב בעתונות הגרמנית הסוציאל דימוקרטית.

בשנת 1929 הוציא לאור את העתון "דאס אידישע פאלקסבלאט", עתון המפלגה בגרמנית.

בשנת 1933 עבר לצ'כיה והיה למזכיר הארצי של המפלגה.

בשנת 1933 השתתף בועידת ה"וולט פרבנד" בתלאביב, חזר לצ'כיה לסיים את ענייניו ועלה ארצה ב-1934.

נשלח לחדרה כמרכז ועדת התרבות. משם הועבר לתל-אביב לריכוז ועדת השקל והבחירות לקונגרס מטעם מועצת פועלי יפו ותל-אביב. כמו כן שמש כמזכיר הסתדרות הפקידים בתל אביב ואח"כ חבר מרכז הפקידים.

בימי ראשותו של לוי אשכול במועצת פועלי יפו תלאביב היה חבר המזכירות של המועצה. כאשר לוי אש כול עבר בשנת 1948 למשרד הבטחון מילא את מקומו כמזכיר המועצה. אח"כ נבחר לתפקיד זה של מזכיר מועצת פועלי יפו תל-אביב.

הוא חבר הועד הפועל של ההסתדרות.

השתתף במאמרים ב"דבר" ו"הפועל הצעיר". בשנת 1934 נשא לאשה את ד''ר דבורה מבית כהנא

(רופאת נשים).

צאצאיו : נעמי, דן.

אפרים-נחום פרחיהו (פרוכובניק)

נולד בקליינקוביץ (פלך מינסק, רוסיה) באלול תרמ"ה (1885) לאביו אברהם יהושע פרוכובניק (רב בסקריהולוב, פלך מינסק, חסיד, מורה בחצרות רביים ואדמורים) ולאמו רחל-לאה בת מרדכי מניוביץ .

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות. חמש שנים יצק מים על ידיו של הרב הגאון חנוך הנדיל פרידלנד מחבר "תולדות חנוך" ו"דברי חנוך". על ידו הוסמך לרבנות.

בשנים 1903-1914 שמש כמורה לעברית ותלמוד בקובנה והחל בפעילותו הציונית. ב-1916 היה מורה בישיבת לידה. באותה שנה עוד נכנס ללמוד באוניברסיטה בחארקוב במחלקת ההיסטוריה הפליאולוגית. בעת ובעונה אחת הוא משמש מורה בגימנסיה "תרבות", שבראשה עמדו כהנשטם וד''ר טשרני.

בימי ממשלת קרנסקי התקימה ועידת כל המורים היהודיים ברוסיה והוא משתתף כציר בועידה זו.

בשנת 1921 חוזר לקובנה וכאן משתקע עד שנת 1933. משמש כמורה בגימנסיה הריאלית לתנ"ך, תלמוד, ספרות והיסטוריה, כמורה בסמינר למורים עבריים. מטעם ממשלת ליטא נתמנה לבוחן למורים בלי תעודות מספיקות. חבר הנשיאות של "תרבות" המרכזת בידיה את כל החינוך העברי בליטא.

לרגלי עבודתו הציונית והתרבותית יצא בשליחויות רבות ברחבי הארץ ובכינוסים וקונגרסים ציוניים.

מטעם ממשלת ליטא נשלח לוינא לשם השגת תעודות הוראה מתאימות. שם נבחן על ידי פרופ. חיות וק

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2201). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2201