Volume 5

Page 2221

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

במאה שערים, לא שם לב להתנגדותם ושלח את נכדו ללמוד בביה"ס למל, באמרו : במקום שהרי''ם פינס יכול להיות מורה, יכול נכדי להיות תלמיד".

מביה"ס למל עבר לבית-המדרש למורים של חברת "עזרה" הברלינית, גמר במחזור השני ב-1908. עבד ארבע שנים בהוראה בביה''ס למל בירושלים, בביה"ס ברחובות וביה"ס הריאלי של חברת "עזרה" יפו. השתתף בפולמוס בעתונות בזמן המשבר בבית-החרושת ל. שטיין ושות', שעורר בשעתו (1910) הדים אדירים בישוב הצעיר.

ב-1912 יצא ללמוד פילוסופיה וכלכלה באוניברסיטת ברלין והיה פעיל שם בועדת התרבות של ההסתדרות הציונית וביתר הפעולות הציונית. ב-1916 הוסמך לדוקטור לפילוסופיה וכלכלה על סמך ספרו "הפלחים בארץישראל", שהצלחתו בחוגי המדע עודדתו להמשיך בעבודה ספרותית מדעית ועל יסוד ספריו על תעשית המשי בסוריה ובלבנון ועל התנועה והמסחר בארצות הליבנט נתקבל בתור דוצנט למדעי המסחר של המזרח הקרוב בביה"ס הגבוה למסחר בברלין.

היה במשך כמה שנים (1946-48) אחד ממנהלי הגימנסיה בלפור בתל-אביב (בעת שהיתה בבעלות פרטית). המשיך בפעולות צבוריות ותרבותיות שונות, חבר הועד הפועל של התאחדות בני הישוב ויו"ר ועדת התרבות שלה, ובמשך שנים אחדות ניהל את ההרצאות שנערכו בשבתות מטעם ההתאחדות יחד עם הד"ר ישראל בןזאב - היה בא כח התאחדות בני הישוב בא"י בקורטוריון להנהלת "בית ספר תיכוני מקצועי ע"ש גרין" בצפת.

מטעם הסוכנות פעל בשטח החינוכי באיטליה.

צאצאיו: יהויכים (למד רפואה באיטליה ובמלחמתהעולם השניה השתתף בפעולות הקרב של הפרטיזנים האיטלקים נגד הגרמנים, הגיש עזרה רבה לצבאות האמריקאים והאנגלים בשחרור איטליה וקיבל מכתבי תודה מקצינים אנגלים שהציל אותם ממות בטוח), אוולינה.

שלמה טפר

נולד בסימיאטיץ, פולין, בשנת תרל"ג (1873), לאביו אברהם אבא (בנאי) ולאמו צפורה. (אבי-אביו, שלמה, היה בעל בית-מלאכה לכלי-חרס מזוגגים ונקרא טפר על שם מלאכתו). התחיל ללמוד בחדר ובבית הוריו ספג את רגש הכבוד למלאכה, כי כל משפחתם עסקה בעבודה ולא במסחר.

אחרי עלות אחיו הבכור חיים לירושלים עלתה בע

קבותיו כל המשפחה בשנת תר''מ. למד בחדרים ובביתהמדרש וכשבגר יצא לעבודה בבנאות עם אביו ואחיו. בתרס''א נשא לאשה את פסיה בת ר' זאב וולף גרינ ברג (נפטרה בירושלים, י"ג אדר תש"ז).

עבר לנס ציונה והמשיך בעבודתו.

חלה במחלת הסרטן, הובל לבית החולים בירושלים ושם נפטר ביום כ"ו סיון תרפ"ט והובא לקבורה בנס ציונה.

צאצאיו : אליעזר, זאב (שניהם אזרחי ראשון לציון), מרים אשת זאב רינהרדסט מאוסטרליה, שושנה אשת שלום גרוס מטבריה (שתיהן תושבות ירושלים).

הנס בייט

נולד בבלייכרודה (גרמניה), כ"ב תשרי תרס"ב (5.10.1901), לאביו פריץ ולאמו מינה ממשפחת רוטנברג. קבל חנוך כללי ויהודי בבית הספר של הקהלה היהודית בעיר מולדתו. סיים בית ספר תיכוני.

עבד בבנקאות. מנעוריו פעיל בתנועה הציונית, חבר בהנהגת תנועת נוער "ברית העולים" וב"החלוץ".

בקר לראשונה בארץ בשנת 1923 לבדיקת האפשרויות של תעשיית שימורים על ידי המשקים החקלאיים. שהה זמן מה ועבד בכפר תבור. עם שובו לגרמניה עבד ב"יידישע יוגנדהילפע" ("עזרה לנוער יהודי).

מיד עם הקמת התנועה ל"עלית הנוער'' על ידי הנרייטה סולד הצטרף לעבודתה ועמד לימין המייסדת.

עלה ארצה על מנת להשתקע במאי 1935. היה למעשה המנהל בפועל של המחלקה לעלית ילדים ונוער.

בשנת 1938 נשא לאשה את לוטה בת נתן מרכס.

עבודתו רוויה היתה אהבה רבה לכל צעיר. מעבר

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2221). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2221