Volume 5

Page 2240

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מזכיר המפלגה ונציגה בברית העולמית שלה, השתתף בכל ועידותיה וכינוסיה ובועידת רמלה נטה שמאלה עם ה"רוסטוביים".

כדרכו ברוסיה שקד גם כאן על רכישת דפוס חשאי למפלגתו, ומשאסף בעצמו ובעזרת "סוכנים" מדפוסים שונים אותיות במספר מספיק להתחלה צנועה והכין מכבש-עץ בעצם ידיו, ירד ליפו והחל מוציא יחד עם י. בן צבי, בן-ציון רוחימוביץ ואברהם קומרוב את הבטאון האידי "אנפאנג" (התחלה) של המפלגה. אחרי המהפכה הטורקית התאזרח וקיבל רשיון לדפוס ולהוצאת עתון בשם "אחדות" בירושלים. אסף ביחד עם ינאית כשלשת אלפים פרנק ל"הון יסודי", וכך הונח היסוד לדפוס הקואופרטיבי "אחדות" שהיה אח"כ לאחד הדפוסים הגדולים בארץ. עבד בהנהלת הדפוס והעתון, עשה בלילות גם את העבודות השחורות (הכנת חבילות למשלוח וכתיבת אדריסאות, כשלא נמצאו עוזרים מתנדבים), וחי כחבריו על משכורת זעומה מתוך הרגשת סיפוק שבפעולה למען העתיד.

נשא לאשה את שושנה בת נתנאל קוטליאר .

היה חבר מטעם מפלגתו בלשכת המודיעין שנוסדה בירושלים, השתתף ביסוד בית העם וכחבר בהנהלתו, ובראשית מלחמת העולם א' היה חבר ועד העזרה בירושלים.

בשל עבירה על חוקי העתונות בזמן המלחמה נסגרו הדפוס והעתון "אחדות" והוא, כאחראי להם, נדון בבי"ד צבאי למאסר, אך להחתמת הכניסה האחורית של הדפוס "לא הספיק" הדונג הממלכתי והדפוס ה"סגור" המשיך לפעול ובהשתדלותו המשחדת של אלברט ענתבי שוחרר זאב אשור במהרה מהמאסר. גויס לפלוגת-עבודה צבאית ("עמליה"), נשלח לדהריה שבמחוז חברון ועבד בסלילת כביש. שוחרר וניהל את העתון "החרות" אחרי מות מוציאו. גויס שנית לצבא ונשלח לתל-שעריה שבנגב, שם עבד כפקיד במחסן-הנשק המרכזי של החזית וכמתורגמן בין המפקד הגרמני ובין הקצינים הטורקיים מגרמנית לעברית. פעם נשלח עם משלוח-נשק לנצרת ומשם עבר על דעת עצמו לטבריה. נאסר בעת המצור על טבריה, לרגל גילוי מחתרת "נילי", משנמצאה אצלו נוסף לתעודה הטורקית על שמו גם תעודה בולגארית על שם אחר, אך חסן בק , המנצח על המעצרים והחקירות קיבל את הכחשת שייכותו לתעודה הבולגארית ואחרי כחודש שוחרר מהכלא ועבר לדמשק ושם נשאר עד סוף המלחמה.

משחזר ארצה העביר לתל-אביב את דפוס "אחדות", שהוגדל בעזרת קפא"י ונרשם בקואופרטיב, וניהלו עד שנת 1923. הצטרף ל"אחדות העבודה" בראשיתה והיה חבר ועד הפועלים הראשון, נבחר ברשימתה לאספתהנבחרים הראשונה, לועד קהלת יפו-תל-אביב והיה חבר במשפט השלום העברי עד לחיסולו. יסד חברה לפרסום ז. אשור בע"מ, ניהל במשך שנים בקבלנות את הפרסום הפומבי בת''א ובנה לראשונה דוכנים להדבקת מודעות. רכש לו ספריה מקצועית לדפוס וגראפיקה, המכילה מאות ספרים ואלפי כתבי-עת בשפות שונות. חוקר וכותב בשאלות המקצוע בעתונות המקצועית בארץ ובחו"ל. פרסם

לוח לשנת תרפ"ד, ספר השנה למלאכת הדפוס ב-1938, ספר דרכי חישוב לעבודות דפוס (1946), ספר צבעי דפוס (1948), הוציא 5 חוברות היתוליות "המצליף" מפורים תר"פ עד פורים תרפ"ב, בהן השתתפו טובי הסופרים הותיקים בעילום שם והכין לפרסום ילקוט לעניני דפוס. השתתף בועדת המונחים לדפוס של ועד הלשון וחיבר והוציא בתרצ"ג את המלון למונחי דפוס שהכיל 750 מונחים בתרגום אנגלי וגרמני, הכין ומסר לרשות ועד הלשון מהדורה מתוקנת המכילה 1500 מונחים בתרגום גם לרוסית.

צאצאיו: יחזקאל (מדפיס), נתניה אשת יצחק שכטמן (מדפיס), אליהו (ז''ל).

יוסף אוליצקי

נולד ביפו בא' טבת תרע"ט (4.12.1918) לאביו חיים ולאמו מוסיה בת ישראל לויצקי . אחרי גמרו את ביה"ס יצא לעבודה. היה מפעילי הנוער העובד ואח"כ בהבחרות הסוציאליסטית מדריך, חבר הועד ומזכיר הסניף בתלאביב. עבד במועצת פועלי ת"א בשליחות של מפא"י כמזכירו של לוי אשכול (שקולניק). יסד וערך את עתונה היומי של המועצה בשם "יומן המועצה" ועורך את ספרה "סקירות ומספרים". משתתף קבוע ב"הפועל הצעיר" ברשימות-הוי ממקומות העבודה ובעיות האיגוד המקצועי. היה ציר בועידה השביעית של מפא"י. זה כמה שנים חבר מערכת "דבר" במדור "טור העבודה והעובד",

חותם בכינויים אבנר, יוסף, י. בן-חיים, י. א. קיבל את הפרס השני לרפורטאז'ה לרגל מחצית היובל של "דבר". עורך ב"קול ישראל" את המדור "מפועל אל פועל".

נשא לאשה את לאה בת-חיים (טנץ) .

התחיל את שרותו למולדת בתור נוטר בבן-שמן וביערות הכרמל במהומות תרצ"ו-תרצ"ט. אח"כ היה מפקד מחלקה ב"הגנה" ושלישו של סגן-אלוף ישראל שחורי ז"ל, מפקד ה"הגנה" בחזית הדרום (תל-אביב - יפו). סופרה הצבאי הראשון של תחנת השידור החשאית "קול ישראל" של מחתרת ה"הגנה" בשעתה. במלחמת השחרור שימש כסופר צבאי בחזיתות ירושלים - לטרון - רמלה

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2240). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2240