Volume 5

Page 2256

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

רדה" על שלחנו בבית אביו, ולהזמנת מאיר דיזנגוף השתתף בקביעת מקום להקמת מזח לנסיון בחוף ימה של תל-אביב.

במאמצים רבים עלה בידו ליסד את החברה הימית "חופיה'', שמטרתה היתה לרכוש אניות להובלת מטענים בקוים בין ארצנו, חופי הים התיכון ואנגליה. כמה בעלי הון נרשמו בחברה ומר יוסף בלומנפלד מהמושב מרחביה אף השקיע סכום כסף. אז עבר אריה בארצות איטליה, בלגיה, הולנד, גרמניה, בחיפושים אחרי אניד. מתאימה לרכישה בשביל החברה, ובסוף קנה בסורנבורג שבדניה ספינה בת 200 טון, הזמין אליו את המכונאי רוזין מיפו, את חברו בנימין לוין שלמד גם הוא באנטוורפן ועוד אנשים מספר שעבדו באניות גרמניות והרכיב צוות בן שבעה אנשים לספיגתו שקרא לד, בשם "עמנואל", והואיל ולארץ-ישראל עדיין לא היה דגל ימי רשמי, הניף על ספינתו את הדגל העברי הלאומי בערב ראש שנת תרצ''ד (29.9.33).

אחרי ימים אחדים הפליגה הספינה מנמל דני בפיקודם של אריה גרבנוב כקברניט ובנימין לוין כסגנו והובילה מטען לאנטוורפן, ומשם ללונדון. כשהעלתה סערה את הספינה על שרטון ואניה הולנדית חילצה אותה, נדרש אריה לשלם שכר-טרחה לפי התעריף הבינלאומי, ובאין לו כסף לשלם היתה הספינה צפויה למעצר ולעיקול, אך שני יהודים טובים, ה''ה פולאק ופרידמן , עזרו לו לצאת מהמיצר.

בכל מקומות עגינתה של הספינה עוררה התלהבות עצומה בין היהודים, שערכו קבלות-פנים חגיגית לאנשיה ויהודי הולנד הגישו לה שי - דגל רקום בסמלים של שבטי ישראל. גם בלונדון נערכה לה קבלת-פנים מטעם המכבי בהשתתפות אישים חשובים והעתונות עשתה לה פרסום רב. כאן הציע אריה למיניסטריון הצי הבריטי לאפשר לו לכונן צי מסחרי עברי כנספח לצי הבריטי והתחייב להעמיד לשרות מאות צעירים מאומנים. שלש פעמים הוזמן לשיחה בענין זה עם המיניסטר, אך תשובה ברורה לא קיבל ותוכן השיחות לא נודע לעולם...

גם בסאותהמפטון קיבלו היהודים את פני הספינה בהתלהבות. הרב ערך בבית-הכנסת תפילה חגיגית לשלום הספינה ואנשיה ובערב הוזמנו למסיבה מטעם הקהילה. באותו ערב נגנב הדגל העברי מעל תורן הספינה, וכשאריה דרש חקירה למציאת הגנבים והחזרת הדגל, הזהירו בלש אנגלי זקן, שלא יקים רעש, כי חייו בסכנה... על סמך גילוי-איבה זה לספינה העברית ולדגלה נולדה ההשערה, שאותם גונבים אלמונים ביצעו בספינה גם מעשהחבלה נסתר, ששלל את יכלתה לעמוד בסערות הים.

הספינה עמדה להפליג עם מטען לחופי הים התיכון בדרכה הביתה. רבים הזהירו את אריה, לבל יוציא את "קליפת האגוז" הקטנה למרחבי הים הסוער באמצע החורף. על זה השיב : "כל ימי פעלתי לפי תכנית קבועה ואין כח בעולם שיזיזני מהחלטתי". שלטונות הנמל בדקו את הספינה לפני הפלגתה ודרשו לעשות בה תיקונים יסודיים ולציידה במכשירים הדרושים. חלק מהדרישות נתמלא ובאמצע ינואר 1934 הפליגה הספינה לנמל פול, מרחק 30 ק''מ, שם הטעינו בד, 185 טון חר

פינה להובלה לאיטליה וב-30.1.34 הפליגה למרחבי האוקיאנוס האטלנטי, ומאז נעלמו עקבות הספינה ואנשיה, חלוצי הספנות של "המדינה העברית בדרך".

במלאות 10 שנים לאסון נערכה אזכרה לספינה ולאנשיה מטעם אגודת "זבולון", ובמלאות 15 שנה מטעם החבל הימי לישראל. בחג העצמאות השני, ביום ו' אייר תש''י, הכניסו הוריו של אריה לזכרו ספר-תורה לבית הכנסת שברחוב בוגרשוב בתהלוכה מפוארת ובהשתתפות אישים ונציגי מוסדות. ובלוח לגבורי השכונה שנפלו במלחמת השחרור, שנקבע באותו בית-כנסת, נחרת בראשם שמו של אריה גרבנוב.

טוביה ארזי (טננבאום)

נולד בלודז, פולין, 15.11.1913, לאביו אברהם טננבוים ארז (ראה כרך ב', עמוד 974) ולאמו מרים בת יהודה ליב קושמיראק (נפטרה בתל-אביב, כ' טבת תשי"א (29,12.50) והובאה לקבורה בכ"א בו).

קיבל חינוך עברי בבית הוריו ומפי הסופרים הנודעים יצחק קצנלסון ויצחק ברקמן בלודז.

בראשית 1924 עלה ארצה עם הוריו. גמר את הגימנסיה הרצליה ואח"כ את המחלקה למדעי המזרח באוניברסיטה העברית בירושלים. בהיותו קודם לכן מראשי המשוטטים בארץ רכש ידיעות רבות על העתיקות והמקומות ההיסטוריים של ארצנו ונשתבח על ידיעותיו אלה בפי מלומדי האוניברסיטה ובראשם הפרופ' שמואל קליין ז"ל. אח"כ השתלם כשנתים באוניברסיטה האמרי

קאית בבירות. נשלח מטעם ה"הגנה" להתגייס ולשרת כשנה וחצי בחיל הספר בעבר הירדן והתמחה בידיעת הערבים, מנהגיהם, נימוסיהם ותכסיסיהם. הוסיף להשתלם בפאריס, גמר בהצטיינות את המחלקה לארכיאולוגיה. בסורבונה ואת ביה"ס הגבוה למדעי האיסלאם ולשפות עתיקות וחזר ארצה.

היה בין פעילי ה"הגנה" ובשנות המהומות 1936/39 נתמנה מטעם הנהלת הסוכנות היהודית לקצין קשר לי עניני בטחון בינה ובין השלטונות. שרת גם כ"גדודאי" בגדוד הנוטרים שבשרון. אח"כ נתמנה לתפקיד אחראי

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2256). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2256