Volume 5

Page 2277

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

כרמים אחרים והמשיך באורח חייו כמקודם, עד שנפטר בשיבה טובה בשנת תקפ"ז בקירוב, וזמן מועט אחריו הלכה רעיתו לעולמה.

מצאצאיו הסתעפה משפחה גדולה, שאחד ממנה, ר' אלחנן הרכבי (נכד הגאון ר' אלכסנדר-זיסקינד אב"ד נובהרידוק, תקמ"ה-תרי"א) פרסם את פרשת היוחסין שלה בספר בשם "דור ישרים" ב-1903 בניו-יורק. גם קשרי המשפחה עם הארץ לא פסקו מאז. בנו של ר' גרשון, ר' אלחנן ("אשכנזי") עלה לצפת ונפטר בירושלים בתקצ"ח. ר' יעקב בן ר' אלחנן עלה לירושלים והיה ר"מ בישיבת "עץ חיים" מ"ג שנה (אשתו חנה נאבאהרדקערן היתה שד"ר מטעם ישיבת "עץ חיים" בירושלים) אחריו שימש בנו ר' גרשון בכהונה זו, ואחיו של ר' גרשון זה, הפרופ' אברהם אליהו הרכבי מפטרסבורג, ביקר בארץ.

כיום ידועים בארץ מבני המשפחה הסופר ד"ר צבי הרכבי , רב צבאי בצ.ה.ל. (ראה כרך ג' עמוד 1326) והאלוף יהושפט הרכבי, בן השופט צדקיהו ז"ל וחיה הרכבי (ראה כרך א' עמוד 505) על משפחה זו נמנה גם הבלשן האידי אלכסנדר הרכבי מניו-יורק, בעל המילונים אידיש-עברית-אנגלית שתרגם את התנ"ך תרגום מסורתי לאנגלית.

שלמה בן-שמעון

נולד בכ"ח אדר ב' תרס"ה (5.4.1905) בסנה מדורירה שבחבל אמאזונאס בבראזיל לאביו יצחק (ראה ערכו המיוחד בכרך זה) ולאמו אסתר בת הרב יוסף בירדוגו, שהיה הרב הראשי ברבת שבמארוקו.

ב-1908 עלה ארצה עם אמו וסבתו וב-1914 בא גם אביו להשתקע בירושלים. למד ב"חדר תורה תחכמוני" וגמר במחזור השני. המשיך ללמוד בגימנסיה העברית,

בבי"ס למסחר ולפנקסנות והוסיף להשתלם על-ידי חליפת מכתבים בידיעות כלליות ומסחריות.

בגיל 14 נתיתם מאביו והוכרח להקדים את יציאתו לחיי המעשה. בשנות 1922-25 עבד במשרדו של חלוץ

העמילים היהודים וזקנם בארץ מר זאב (וילהלם) גרוס . הזקן הטוב גילה בו כשרונות והתמסרות לעבודה וקירב אותו גם לביתו והשלים את חינוכו לסדר ולדייקנות לפי האסכולה הגרמנית. משיצא זאב גרוס לחו"ל עבד עד 1926 כעוזר במערכת העתון "דאר היום" ואח"כ יצא לחיי עצמאות והתחיל עוסק במסחר ובביטוח.

נשא לאשה את לאה בת משה בכ"ר ישעיה.

היה במשך שנים סוכן לחברות-הביטוח "אוניון ג'נבה" ו"שוייצריה". ב-1942 יסד ביחד עם נתן צבי ויוסף עזריאל את המפעל לבנט - תעשית בירה בע"מ בנחלת גנים שברמת גן והיה אחד ממנהליו עד למכירתו ב-1947 לחברת תעשית בירה א"י בע"מ - ראשון לציון. כיום הוא פעיל בניהול החברות לביטוח "מנורה" ו"שומרון", חברה לנאמנות "מנורה", שיכון עממי חסידוף, בית-חרושת "אדיר" למברשות ומטאטאים והחברה לחקלאות תעשיתית בע"מ.

מגיל צעיר נמשך לפעילות צבורית. מחבריה הראשונים ומפעיליה של הסתדרות חלוצי המזרח בירושלים, בנאי חפשי מאז 1925, עזר ביסוד לשכות רבות בארץ ובשנות 1939-40 היה נשיא לשכת "מצפה" בירושלים, וכן הנו אח בלשכת "ירושלים" של בני ברית. מאז 1941 חבר הנהלת בית החולים "משגב לדך" וכיום גזבר-כבוד בו. מאז 1947 חבר הנהלת בית זקנים וזקנות הכללי. חבר זה שנים רבות בהסתדרות הציונים הכלליים וחבר הועד והמועצה של סניף ירושלים בתקופות שונות. במלחמת המולדת היה פעיל ב"משמר העם" כמזכיר אזור מס' 5 בחבל מס' 4, וכחבר ועדת השיכון שליד ועדת ירושלים פעל רבות לשיכון פליטי האזורים המסוכנים שבעיר ובסביבה, היה חבר פעיל בועד המקומי של מלוה המלחמה ובועדה המקומית למען משפחות החיילים. למעלה משנתים שימש בכהונת חבר-שופט כנציג הצבור בבית הדין למניעת ספסרות והפקעת שערים בירושלים.

צאצאיו: יצחק, רנה, אסתר-הדסה, וורדה-רוזה.

מרדכי טברסקי

נולד כ"ט אלול תרנ"א 1891) בקישינוב, בסרביה, רוסיה, לאביו ר' זאב (שו"ב, מצאצאי השושלת האדמו"רית של ר' מרדכי מטשרנוביל , מאבות החסידות באוקראינה; למדן מופלג ועסקן צבורי, ביקר בארץ ב-1925 ולאחר שנה נפטר בקישינוב) ולאמו הינדה בת שמואל שוכמאן (גם היא ממוצא השושלת הנ"ל). למד בחדרים עד גיל 12 ואח"כ עוד שנתים מפי מלמדים פרטיים. בהשפעת המהפכה הרוסית ב-1905 עזב בגיל 14 את לימודיו ונכנס לעבוד כשוליה בבית-הדפוס הגדול של שלימוביץ בקישינוב. לאחר שנה הצטרף למפלגת "פועלי ציון" ולאחר עוד שנה נבחר לועד של הסניף המקומי החזק. משנסגר הדפוס בעקב שביתה ממושכת ב-1907, עבר לעבוד בבתידפוס אחרים. משהחליט לעלות ארצה בחר לו "הכשרה" חקלאית בעבודה בחוה החקלאית של בית היתומים היהודי וגפנים, עצי פרי וירקות) וזמן-מה עבד יחד עם חברים בכפר באיסוף פירות הסתיו ובבציר הענבים וחסך משכרו להוצאות הדרך.

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2277). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2277