Volume 5

Page 2327

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ד"ר אליהו מרוז (רוזנבאום)

נולד בשנת תרנ"ז (30.5.1897) בזאבלטוב שבמזרחגליציה לאביו צבי ולאמו בתיה בת אריה קופפרשמידט, אחרי חינוך מסורתי בלימודי היהדות גמר גימנסיה, למד באוניברסיטת וינה והוסמך בה לד"ר לפילוסופיה ובו בזמן למד גם בבית-המדרש לרבנים והשתלם בחכמת ישראל. היה פעיל בעבודה ציונית בקרב הנוער וערך בוינה את "השומר" ו"מוריה".

ב-1921 נשא לאשה את נאוה בת יהודה כהן . (נפטרה בתל-אביב בדצמבר 1938).

חזר לפולין ועסק בהוראה בבתי-ספר תיכונים עבריים, היה מנהל ביה"ס התיכון העברי המסורתי "יבנה" בלודז' ומפקח על בתי-ספר של "תרבות" בפולין.

ב-1929 עלה ארצה ועסק בהוראה בבית-הספר הריאלי בחיפה ואח"כ במוסדות אחרים. ב-1932 נתקבל לעבודה בעירית ת"א בתפקידים שונים, באחרונה כמנהל מפעל "עזרה ובצרון" ומ-1940 כמנהל המחלקה לחינוך ותרבות. הטה שכם בכל המסירות והכושר לעבודת השיגרה הקשה למדי של ניהול רשת החינוך העירונית שהקיפה כ-50 אלף תלמידים ועזרה למוסדות חינוך ותרבות נתמכים ; ונוסף לכך נטל על עצמו את היזמה ליצירת מוסדות חינוך חדשים, שאינם כלולים בשיגרה אבל הצורך בהם הוא חיוני ביותר לגומרי בתי-הספר ולעתידות העם. ומוסדות אלה מאחר שהוקמו הטילו עליו מעמסה נוספת של עבודת-שיגרה למען קיומם ופיתוחם. בין השאר השקיע הרבה יזמה ומרץ ביסוד בית-הספר המקצועי העירוני "שבח", הגימנסיות העירוניות לתלמידים מוכשרים אבל מחוסרי אמצעים, בתי-ספר ערב ושיעורי ערב לנוער עובד ולעולים חדשים. נוסף לכך היה חבר פעיל בועד המנהל של ביה"ס הגבוה למשפט ולכלכלה, חבר ההנהלה של "קרן נורמן" לעזרה למוסדות חינוך ותרבות בישראל, חבר הועדים למען התיאטרון הקאמרי, למען האופרה הישראלית, ועוד. בזמן האחרון החל פועל גם למען הגשמת התכנית ליסד אוניברסיטה בת"א, ועם צירופה של יפו לתל-אביב השקיע הרבה עמל

ומרץ ביצירתה ובשכלולה של רשת החינוך העירונית בשטח יפו, שתגיע לרמה שהושגה, בתל-אביב. הצורך הדחוף בכל הפעולות הללו לא נתן לו מנוח ולא חסך מהן זמן ומרץ ובריאות, עד שעמלו הרב הפילו מעל רגליו.

נפטר בתל-אביב, אור ליום ח' בתמוז תשי"ב (1.7.52).

בנו: איתמר.

ד"ר מנחם (אמיל) שמוראק

נולד בשנת תרמ"ו (8.6.1886) בשצ'עז'עץ שבמזרח גליציה לאביו זליג אשר ולאמו פרידה בת שמואל אגיד. גמר גימנסיה בעיר סטרי ואת הפקולטה למשפטים ולכלכלה באוניברסיטה וינה והוסמך בה לד"ר ב-1911.

השתקע בלבוב ועסק בפרקליטות (ובניהול מפעל תעשיה של עצמו.

ב-1921 נשא לאשה את סופיה בת יוסטין וייץ.

היה פעיל בחיים הצבוריים ובציונות כחבר בבניברית, יו"ר מועצת הקהלה היהודית בלבוב ויו"ר הנציגות היהודית הלאומית בעיריה; יו"ר ההסתדרות הציונית לגליציה המזרחית, יו"ר הראשון של "החלוץ" בגליציה המזרחית (מ-1919 ואילך) ושל המשרד הארצישראלי הבינמפלגתי בגליציה ; ציר לקונגרסים הציוניים מהעשירי עד ה-23, ומ-1925 ואילך חבר הועד הפועל הציוני.

לרגל תפקידיו ביקר בארץ בשנים 1924, 1932, 1933, 1943, 1935, 1936, 1937 לשם השתתפות בישיבות המוסדות הלאומיים שהיה חבר בהם ולשם לימוד המציאות וההתפתחות בארץ. ב-1938 נבחר לחבר הנהלת הסוכנות בתפקיד ראש המחלקה למסחר ותעשיה, ואז עלה ארצה וכיהן בתפקיד זה עד סוף 1946, ומאוקטובר 1947 היה ראש המוסד לבקורת על ניהול הענינים בהנהלות ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית עד סוף 1951.

התפרסם ע"י הדין וחשבון שלו בקשר עם מעילות שנעשו ע"י פקידים בסוכנות.

מאז הוא חבר המועצה בבנק לאומי לישראל, יו"ר ההנהלה של המפדה האזרחי והשיכון האזרחי בארץ, חבר המועצה של הסתדרות הציונים הכלליים וחבר ההנ

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2327). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2327