Volume 5

Page 2335

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אחיו דוד כרפס עלה בתרפ"ה לארץ, ולמרות קשישותו והרגלו (היה איש אמיד, בעל מחצבי אבן באיזור הדונץ) עבד כחלוץ כבניני תל-אביב. מעורב עם ראשי הישוב באותם הימים. אשתו השניה היתה לבית אוסישקין. פתחה בית-יולדות ראשון בתל-אביב. בנו החורג, הוא הסופר-המשורר הסובייטי נחמיה פאלקין. דוד כרפס נסע בתרפ"ז לרוסיה, להתראות עם בני משפחתו ושם נפטר.

יהודה הר-מלח (בארגזאלץ)

נולד באומאן, פלך קיוב, אוקראינה, בשנת תרמ"ד (18.5.1884) לאביו יעקב יוסף בארגזאלץ (סוחר כובעים ופרוות, חובב זמרה עממית בנוסח יהודי אוקראינה) ולאמו חיה לאה בת צבי הרש (יודעת זמר גם היא, אחותם של חזנים חובבים). בן 8 נתיתם מאמו ובן 10 ברח מבית אביו והצטרף בתור "משורר" (בקול קונטר-אלט נעים) לחזן הנודד ליב שפירא, אח"כ שר באודיסה במקהלות החזנים יענקל סורוקר (חזן מפורסם בשעתו בעולם היהודי) ושניאור , ועבד בליטוש יהלומים ובדעת אביו היה לשלחו לפאריס להשתלם במקצוע זה, אך הוא נטה יותר לזמרה.

ב-1903 נסע לפטרבורג ואחרי הצלחתו בזמרה במסבאה עממית נתקבל לקונסרבטוריון הממלכתי, למד מפי המומחה לפיתוח הקול פרופ' סמולנסקי ואחרים ונתמך על-ידי הקומפוזיטור הרוסי הגדול גלזונוב. אחרי גמרו הופיע בהצגות אופרה בקונסרבטוריון (באופרות "דאמון", "טראוויאטה" ואחרות) ובקונצרטים ואח"כ מילא תפקידים כחבר קבוע וזמר ראשי (באריטון לירי-דרמתי) באופרות הממלכתיות בפטרבורג ובמוסקבה. משקמה ברוסיה התנועה למוסיקה יהודית נתן יד לה וביחד עם הזמר אריה פרידמן-לבוב (ראה כרך ב', עמוד 750 ) היה מטובי המבצעים של השיר העממי היהודי.

בגלל מחלת ריאות עבר לפקודת הרופאים לקרים וב1910 פתח וניהל בפיאודוסיה בית-ספר לנגינה בחסות החברה הממלכתית למוסיקה שבפטרבורג. שם נשא לאשה את ז'ניה לבית סטרילבר (נפטרה בפיאודוסיה ב1915 ; אח"כ נשא בארץ את רבקה בת אביגדור גרין מפלונסק, אחותו של דוד בן-גוריון; ואחרי פטירתה בכ"ט אלול תש"ד נשא את השחקנית קטיה בת דב קלצקי. מ-1917 היה מורה בקונסרבטוריון בייקאטרינוסלאב והוסמך לפרופסור לפיתוח הקול. בתקופת המהפכה ברוסיה הופיע בערים שונות בזמרה בשמות ליאו ניד וגורב.

בעת הפרעות באוקראינה ברח דרך חארקוב לקרים ומשם באניה לאיסטמבול, שם ערך קונצרטים עממיים ברוסית ובאידית וב-20.8.1920 הגיע ארצה בחבורת חלוצים וערך סדרות של קונצרטים עבריים בכל הארץ. כאן נפגש עם חברו אריה פרידמן-לבוב ויחד ערכו קונצרטים לקטעי אופרות בעברית ושירי עם עבריים. אחרי חדשים אחדים ערך בקאהיר ובאלכסנדריה שורת קונצרטים בשירים עבריים, איריים, רוסיים ואיטלקיים והקליט שיריעם עבריים.

ב-1922 נתמנה למורה לזמרה בביהמ"ד למורים בירושלים והחל עושה תעמולה למען יצירת אופרה עברית בארץ. למטרה זו יזם וארגן ועד צבורי ועמד בראשו ונעזר בהרבה על-ידי יעקב רושצ'וק חבר מערכת "הארץ", וחברי הועד היו: נורמן בנטביץ, סיר רונלד סטורס, עוה"ד מרדכי עליאש (בן עירו ולשעבר תלמידו בזמרה ובפיתוח הקול), ד"ר שמטרלינג, קסלמן, קולונל קיש וד"ר דוכן, השתדל אצל אוסישקין וזה השתדל באמצעות ההנהלה הציונית אצל השלטונות והשיג ויזת כניסה בשביל המנצח מ. גולינקין (ראה כרך ד', עמוד 1331), שנשאר תקוע באיסטמבול בדרכו מרוסיה לארץ לשם הגשמת רעיון חייו ליסד אופרה עברית. עם בוא גולינקין היה הר-מלח יד ימינו ביסוד האופרה והשתתף בה כאחד מזמריה הראשיים בכל גלגוליה. מילא בה תפקידים באופרות "ריגולטו", "הספר מסביליה", "טרובאדור", "פאוסט", "הליצנים", "היהודיה", "דאמון", "בארון הצוענים", "רומיאו ויוליה", "שמשון ודלילה" וכו'. כן השתתף באופרות "הספר מסיביליה" ו"הליצנים" עם הזמרים האורחים סיביריאקוב ולידיה ליפקובסקאיה.

ב-1940 השתתף ביסוד "האופרה העממית" בניצוחם של מרק לברי וגיאורג זינגר ומילא בה תפקידים כזמר ראשי.

ליובל הששים שלו נרשם בספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל ע"י האופירה העממית הא"י וחוג ידידי האופרה - לאות הוקרה והערצה.

הופיע בזמרתו בפתיחת רדיו "קול ירושלים" של השלטון המנדטורי ובתכניותיו במשך כל השנים. השתתף כסוליסט ראשי באורטוריה הא"י מיסודו של פורדהוז בן-ציסי באורטוריות: "יהודה המכבי" - להנדל, "אליהו"- למנדלסון.

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2335). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2335