Volume 5

Page 2355

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בתרמ''ב, ואף בנו היה בין המיסדים). נשא חן בעיני כולם והשיג מהם מה שאפשר לטובת יהודי ירושלים. נענה להזמנת מונטיפיורי לנסוע אליו לבקרו בטירתו, וזה ערך לכבודו מסיבה מפוארת בהשתתפות גדולי היהודים בלונדון.

כשביקר הרצל בירושלים הלך אליו ר' זליג לאכסניתו והזמינו לבקר ב"בתי מחסה", כדי שישאר עידוד ממראה המרץ הבונה היהודי והצלחת עמלו. הרצל התנצל שאין לו פנאי לכך והבטיח לבקר בהזדמנות הראשונה כשתהיה לו אפשרות לכך.

גם את הקיסר פרנץ יוזף הזמין בעת שהותו בירושלים לבקר ב"בתי מחסה". הקיסר עצמו לא בא, אך שלח את נציגו וזה נתקבל בכבוד מלכותי.

מ-13 ילדים שנולדו לו נשארו בחיים שני בנים ובת אחת. לבניו נתן חינוך תורני, ובסתר - לבל ירגיז את קנאי העדה האשכנזית בעיר הקודש - הקנה להם גם השכלה כללית, וידיעת שפות, ולבתו הביא בעצמו חתן מישיבת פרסבורג.

כשהיתה מגפת חולירע בירושלים והתושבים היהודים היו זקוקים לחיסון במזון, בקש עזרה מנדיבי היהודים שבגרמניה, וראשי הכולל העבירו אליו 10.000 מארק לקנית קמח לחלוקה לעניים, אך מבלתי יכולת להשיב ריקם פני נצרכים הוציא על חשבון הכולל 15.000 מארק למטרה. הגבאים בחו"ל רגזו כשהודיעם לאחר מעשה על הגרעון, אך העבירו אליו עוד 5.000 מארק.

בקיץ תרכ"ו, שנת ארבה ובצורת, עזר לאגודת "חברת יהודה וישראל" שיסד ר' חיים צבי שניאורסון, במטרה לאגור תבואות להבטחת המזון לעניי העדה בירושלים.

נתן יד בעזרה כספית וארגונית להרב דיסקין מבריסק ליסוד בית היתומים והמציא דרכים לרכישת הסכום הקטן הדרוש להתחלה, ואח"כ חתם על שטרות בעד הלואות במזומנים וחמרים באשראי ויצא לאירופה לאסוף כספים לטובת המוסד. הכספים שאספו הוא ואחרים לעולם הספיקו, כי הצרכים היו תמיד מרובים מהאמצעים ובסוף נשאר בעל חוב בסכומים שלמעלה מיכלתו. בהתחשב באישיותו ובמעמדו לא מכרו הנושים את רכושו לגבית החוב, מאחר שממילא לא היתה ההכנסה מספיקה כדי מחיקת החובות, וכך נשארו חובותיו אלה רשומים בפנקסים ולאחר כמה שנים נגבו בתשלומים חלקיים מאת בנו.

הרבה לפעול לטובת מוסדות התורה והחסד ולעזרת נצרכים והיה מכובד בעיני התושבים מכל העדות היהודיות והנכריות והשלטונות המקומיים והזרים.

נפטר בשיבה טובה בירושלים, כ''ה סיון תרס"ה. בערב אחרי קידוש ליל שבת.

צאצאיו: מרדכי שלמה (מראשוני פתח תקוה ומיסדיה.) חיים אליעזר, פרידל אשת טוביה גולדברגר (ממונה בכולל אונגארן).

בנו חיים אליעזר, הוציא חוברת מיוחדת על חייו ופעולותיו להטבת והרמת מצב אחיו.

פנחס גראייבסקי, הקדיש לו פרק מיוחד בחוברת ז' "מגנזי ירושלים" (תר''ץ). וכן הוא נזכר בספרים שונים.

משה מאיר הויזדורף

נולד בשנת תרמ"א (6.1.1881) בירושלים לאביו חיים אליעזר בן ר' זליג הוזדורף (יליד גרמניה, עסקן צבורי מעולה בירושלים, ממיסדי "בתי מחסה" ובית-היתומים דיסקין; ראה עליו ערך מיוחד בכרך זה) ולאמו אלטה (חיה ריזל ) בת הרב בצלאל קנטורוביץ ממאלץ שליד ביאליסטוק שהתישב בגיל קשיש בירושלים. למד בחדרים ובישיבות העיר העתיקה. הרגיש מנערותו

משיכה להשתלמות בהשכלה כללית, ותוך לימודיו בישיבות למד בסתר - בהסכמת הוריו ובעזרתם הכספית - לימודים כלליים ושפות צרפתית, אנגלית וגרמנית מפי מורים פרטיים וגם בלימוד עצמי. בגיל צעיר, כמנהג בירושלים בימים ההם בישוב הישן, נשא לאשה את פרומה בת ר' יהושע צ'רבינסקי (ראה כרך א', עמוד 144). התמחה ברוקחות ופתח בית מרקחת (אז עוד היה זה מקצוע "חפשי", שלהתעסקות

בו לא דרש החוק הטורקי תעודה אוניברסיטאית). בתקופה מאוחרת יותר, כשהחוק כבר דרש מהרוקחים לעתיד תעודה כזאת, התכונן לבחינת בגרות, עזב את ביתמרקחתו ויצא בשנת 1908 עם אשתו ובתו הקטנה לבירות. שם עבר בהצלחה את בחינת הכניסה

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2355). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2355