Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 5

Page 2357

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ונתגלה בו כשרון הציור, עזב את מקוה ישראל ועבר לירושלים ללמוד בבית הספר לאמנות "בצלאל". לרגלי סגירת המוסד בגלל חוסר אמצעים חזר לזכרון-יעקב.

עסק בציור שלטים וקישוטים, צביעת בתים, עבודות עונתיות ביקבי המושבה, נוהג בכרכרה רתומה לסוס, כדי לספק לחם לקבוצים בסביבה, ומפעם לפעם שמח לעבוד במשקים החקלאים של בני משפחתו, מתוך משיכה בלתי פוסקת לעבודת האדמה ולעצי המטעים.

כבר בגיל צעיר היה לו הכשרון לכתוב ספורים וכו'. ובגיל 18 הוא מתחיל לפרסם את פרי בכורי עטו, תחילה בכתב עתון יומי מזכרון-יעקב והשומרון, אחרי כן רשימות ומאמרים, ולבסוף גם ספורים שנדפסו בעתונים שונים וגם בעתוני נוער.

היה פעיל בתנועת ה"מכבי" ומקורב לחוגי הנוער הלאומי.

בגיל 21 הוזמן לתל-אביב לכהן כמזכיר מרכז הסתדרות בני המושבות - "בני בנימין", אולם לנוכח מצבה הכלכלי של הסתדרות זו, הוא מפסיק מעבודתו כעבור ארבעה חדשים, וחוזר למושבה. שנה אחרי כן, הוא מתקבל לעבודה כמזכיר ועד המושבה בזכרון-יעקב, שהפך עם קום המדינה למועצה מקומית, ובתפקיד זה עשה והצליח תקופה של עשרים שנה רצופות.

בתקופת כהונתו זו גדלה המושבה והתרחבה בשטח בנינה ואוכלוסיתה עלתה מ-1200 נפש ל-6000 נפש. נוספו בה הרבה מפעלי פיתוח, וכל השירותים השונים לבשו צורה של יעילות צבורית למופת.

הקדיש הרבה שנים באוסף חומר לתולדות המושבה, ובהוצאת אמנות, ע"י הספריה של הקרן הקימת לישראל, הוציא לאור את הספר "זכרון-יעקב".

ובהוצאת ועד המושבה זכרון יעקב ע"י ועדת הספר הוציא לאור את הספר הגדול "זכרון-יעקב" - פרשת דברי ימיה, תרמ"ב - תש"ב, (512 עמודים, תש"ב). במלאות למושבה 60 שנה.

בגיל 23 נשא לאשה את שולמית בת אברהם יצחק (אלתר) ברונשטיין , מצפת.

השתתף בהרבה מאספים ספרותיים, הוציא כמה חוברות, קובצים. מרצה ונואם מוכשר.

ממשיך גם באמנות הציור בשעות הפנאי.

אחרי שהתפטר מתפקידו כמזכיר המועצה המקומית בזכרון-יעקב, חזר לחקלאות ומקים משק חקלאי במושבה.

מהראשונים שהקים את ביתו מחוץ למושבה ומתענין בהרחבת גבולותיה של מושבתו.

צאצאיו : אלופה, מתנה, עוזי.

משה בר-נסים

נולד בי' אדר תרמ"ב (1882) בירושלים לאביו יעקב חי נסים (המכונה בכור נסים, בן הרב שמואל נסים, ראב"ד בעדה הספרדית) ולאמו מזל .

למד בחדרים ובישיבות ורבותיו, ביניהם הראב"ד ר' בן ציון קואינקה , ציינו לשבח את בקיאותו וחריפותו. רצה ללמוד בבית-ספר חילוני ולהשתלם בו בלימודים כלליים, ובגלל התנגדות הוריו לכך ויתר על העזרה הנוחה של מורים ובמאמץ עצמי למד והגיע לידיעה ניכרת בשפות אירופיות ובערבית.

נשא לאשה את תמר בת חנוך טרבולוס . מתוך יחס רציני לחובתו של בעל-משפחה התחיל לעסוק במסחר.

אך לא הצליח בו ופנה לעבודה רוחנית שהתמחה בה מילדותו ואילך. נכנס לעבוד כעוזרו ומזכירו של אליעזר בן-יהודה בהכנת המלון העברי ותוך עבודה הוסיף להשתלם בכל המקצועות הדרושים למפעל ספרותי-מדעי כזה : המשנה, התלמוד והמדרשים והמפרשים והפוסקים הראשונים והאחרונים, הספרות הפילוסופית והפיוטית מימי הבינים ומהעת החדשה והספרות החדישה, הצטיין בבקיאות ובזכרון להפליא בכל פרט ופרט, וכל עבודה שעשה יצאה מושלמת מתחת ידו. עבד עם בן-יהודה בהכנת חמשת הכרכים, שהחמישי נסתיים עם מות בן-יהודה בערך "נפש", המשיך בהכנת שני כרכים נוספים, תוך סבל והסתפקות במועט בנכסים חמריים, ובסיימו את הערב "סבל", נפטר בירושלים, ט"ז טבת תרפ"ז (21.12.1926).

צאצאיו : ויקטוריה, אהוד, פנינה אשת יוסף אבולעפיה , חנוך, אבשלום, שמואל, שושנה אשת אלברט שמחון. אליעזר, עמנואל .

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2357). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2357