Volume 5

Page 2367

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נתן בן-ציון חבקין

נולד בב' שבט תרל"ד (1874) בחוטימסק שבפלך מוהילב, רוסיה הלבנה, לאביו ישראל (מלמד) ולאמו זבושה חוה בת ישראל ליפשיץ . למד בחדרים, בישיבה, ואח"כ בבי"ס תיכון באודיסה. שם התחיל לעסוק גם בציור, היה מבאי-ביתם של הסופרים העברים וצייר כמה מהם. התקרב לחובבי ציון ונטה להשליך הכל אחרי גוו ולעלות ארצה להיות לאכר, אך בהשפעת מנדלי מוכר ספרים ורעיונותיו הקוסמופוליטיים שהעתיר על הצעיר הכשרוני דחה זה את ההליכה-להגשמה לימים יבואו, אבל נשאר נאמן לתנועה הלאומית, הצטרף ב- 1897 לתנועה הציונית ומאז היה מפעיליה, בתרנ"ז פרסם ב"השלוח" את מאמרו "שנות דור ודור" בכרונולוגיה המקראית, בו קבע שחנוכת הבית הראשון היתה בדיוק אלף שנה לפני הספירה הנוצרית, והציע שהיהודים ישתמשו בתאריך זה לספירתם - בהוספת אלף לספירה הנוצרית.

באותה שנה יצא למינכן, נכנס ללמוד בביה"ס הממשלתי לאמנות גראפית, ומשגמר את לימודיו ב-1900 השתקע במינכן ופתח שם בית-חרושת לצינקוגרפיה. ממנה היה מספק גלופות להוצאת "תושיה" בוארשה בשביל ספרי-לימוד עבריים, ועוד. המציא הרבה שיפורים טכניים במקצועות הדפוס, צינקוגרפיה וכו', קיבל עליהם פאטנטים מאת ממשלת גרמניה, ויחד עם עבודותיו הגראפיות הציגם בתערוכת מינכן ב-1908, ולמרות נתינותו הרוסית נתמנה לחבר הועדה הממשלתית לבחינתגמר בצינקוגרפיה.

ההישגים בקאריירה הפרטית לא סיפקוהו לשקוט על שמריו והקדיש הרבה כשרון ומרץ לשרות האידיאלים שלו. ולהפיצם ולהפעילם לטובת עמו והאנושות כולה. את הדרך לשיפור מדותיו של האדם, היחיד והצבור, ראה עוד אז במניעת כל רצח, של האדם והחי, במלחמות ובטביחת בהמות ועופות לאכילה. משום כך הרבה לעשות תעמולה בעל פה ובכתב למען הצמחונות, הפאציפיזם ושפת אספראנטו (כאמצעי לתקן את פגם "דור הפלגה" על-ידי איחוד בני-האדם בשפתם), ולתיקון הפגמים המיוחדים שהטילה הגלות באופי היהודים הטיף לחזרה לעבודה עמלנית, וביחוד לעבודת האדמה. את

הדרך המיוחדת להשגת מטרה זו ראה בציונות, שהיהודים ישובו לחיים מוסריים ועמלננים על אדמתם הם. ב-1912 התחיל כותב מאמרים על הצמחונות המוסרית בעתונם של הצמחונים הגרמנים וב-1918 הוציא אוסף מאמרים אלה בספר בשם "אדם ובהמה" (בגרמנית). באותה שנה פרסם בעתון הצמחונים הגרמנים שלשה מאמרים על "ציונות וצמחונות", וההדים שעוררו מאמריו עודדוהו לארגן אגודת צמחונים יהודים בשם "ברית דניאל" ולהיות הרוח החיה בפעולותיה. ארגן ב-1919 קבוצת יהודים לעבודה בגנים שעירית מינכן התקינה בשביל חובבי עבודה בחיק הטבע והמשיך בתעמולה במאמריו בירחון "ידיעות ברית דניאל". באותה שנה חיבר ספר בשם "בעית הציונות, תכנית להתישבות גננית בארץ-ישראל על יסוד מוסרי סוציאלי" והגישו לאיגוד הציונים בגרמניה לפי מכרז לקבלת פרס. הספר לא יצא בדפוס. אך חלק מפרקיו ומתכנו פורסם במאמריו של המחבר בעתונים שונים. בירחון הנ"ל הוציא הוספה מיוחדת לתעמולה ולידיעות מעשיות בדבר מקומות ואפשרויות לעבודה בשביל יהודים ורבים נעזרו באינפורמציה זו לקבלת הכשרה בעבודה לשם עליה לארץ-ישראל.

ב-1920 נשא לאשה את דישה בת ברל ליב סובוליב.

ב-1921 עלה ארצה, השתקע בירושלים והתמסר לעבודה גראפית וצינקוגרפית, פיתח אורנאמנטיקה עברית מקורית (מורכבת מיסודות של ציורי מנורות, מגן-דוד, שופרות, טעמי המקרא וכו') והמשיך בתעמולה ובפעולה למען הצמחונות והפצת שפת אספראנטי בארץ-ישראל, והנו ידוע בתואר זקן האספראנטיסטים בארץ, ומשנפתחה האוניברסיטה העברית ב-1925 היה בשתי שנותיה הראשונות זקן שומעי שיעוריה במדעי הרוח. ב-1926 הציג בתערוכה בירושלים את עבודותיו באורנאמנטיקה עברית. למען העבודה בגננות לא הסתפק בדיבור אלא עשה מעשה : למעלה מעשרים שנה הכשיר את מגרשו בשכונת גבעת שאול ליצירת משק למופת בהרי ירושלים, חצב בו בורות לאגירת מי גשמים ומערה גדולה, שבזמן הפגזת ירושלים שימשה מקלט יום ולילה לכמה משפחות שכנות.

להפצת רעיונות ברבים פרסם את הספרים והחוברות דלהלן : ב-1938-1934 שלש חוברות "הצמחוני" וקונטרס "אספראנטו". בתרצ"ג תרגם מרוסית לעברית את "השילוב הראשון" של ל. טולסטוי. ליובל הששים שלו הופיעה בתרצ"ד החוברת שלו "ציונות וצמחונות להתישבות צמחונית בהרי ירושלים". פרסומיו למען אספראנטו: "אספראנטו - שפה בינלאומית (ביחד עם יצחק קמחי , ירושלים, תרפ"ו); "ד"ר אליעזר זאמנהוף יוצר האספראנטו" (ביחד עם נ. צ. מיימון (הוצאת ראובן מס, ירושלים); "יסודות שפת אספראנטו" מאת ד"ר אליעזר זאמנהוף , בצירוף דקדוק מלא, מעובד על-ידי נ. ב. חבקין, וי. כהן-צדק . באורנמנטיקה עברית: "האורנאמנט והערבסקה" (הד הדפוס 1938); התואם (סימטריה) (תדפיס מרבעון "החינוך'' ת''ש, - ערכו של התואם בהנדסה ובקישוטי הריבוע, עם הקדמות מאת הרמן שטרוק וד"ר ת. מוצקין , הוצאת ראובן מס, ירושלים). חוברת "טור עופל" (קישוטים אורנמנטיים

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2367). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2367