Volume 5

Page 2387

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בכרך זה), במטרה להתקשר עם האנגלים ולהחיש את בואם לארץ כדי להציל את הישוב הנאבק באחרוני כוחותיו עם הרעב ועם הנוגש התורקי המעליל עליו עלילות חדשות לבקרים במטרה להכחידו. מיד עמד רפאל לימינו, ואחר הרצחו של אבשלום במדבר, עמד לימין אהרן אהרנסון (ראה בכרך זה) בארגון שנקרא בשם "נילי" (ראשי תבות של "נצח ישראל לא ישקר").

מטרת הארגון היתה לשלח בחשאי נשק וכסף לבני הישוב כדי שיוכלו להחזיק מעמד עד בא האנגלים, ולמסור אינפורמציה צבאית לאנגלים שתאפשר להם לכבוש את הארץ שעה אחת קודם.

ארגון זה היה למורת רוחו של חלק מהישוב אף כי התארגן בהסכמתה של ההסתדרות הציונית העולמית וראשה ד"ר וייצמן. ארגון זה מלא את שתי תעודותיו באמונה ולא פעם חדר רפאל לארץ בחשאי בחשכת הלילה עם נשק וזהב שנמסרו לתעודתם.

עם כבוש הארץ ע''י האנגלים חזר לארץ ועבד במוסדות ובתי מסחר שונים במשרות אחראיות. ב-1933 רכש בית דפוס בתל-אביב והוציא את העתון הכלכלי הראשון בארץ, את השבועון המצויר הראשון "כלנוע", חוברות מיוחדות לביטוח ולאוטומובילים. הוא הוציא גם את הירחון המאסוני הראשון בשם "הבונה החפשי" בעריכתו של ד"ר חיים הררי .

לתנועת הבניה החפשית הקרובה להשקפותיו, התמסר בכל לבו ונפשו. במשך שנים רבות עמד בראש לשכות בונים חפשים בתל אביב וירושלים. היה מהיוזמים העיקריים ליסוד הלשכה הגדולה בארץ ובתור מזכירה הכללי תרם הרבה להתפתחות המסדר, ובנסיעותיו בחו"ל, ליצירת קשרים ידידותיים בינה ובין רוב הלשכות הגדולות של התנועה באירופה.

בסוף שנת 1937 נפגש עם ד"ר וייצמן בפריז ושוחח אתו ארוכות על התנועה וחשיבותה מנקודת ראות ציונית.

בשנת 1940 עבר לגור בירושלים עם אשתו הגב' שושנה בת שמעון שמעונוביץ מוילנא ומאז הוא מנהל בחריצות את בית החולים "משגב לדך" שקודם לכן נמצא לבין חומות העיר העתיקה, מול הר הבית וכיום נקבע מקומו בשכונת קטמון.

בימי המצור בירושלים נשא תפקיד חשוב ואחראי בשמשו מקשר בין הנצורים דרי העיר העתיקה ואחיהם החרדים לגורלם אשר מחוצה לה. הוא היה האחראי מטעם "ועדת המצב" לאספקת מזנותיהם וצרכיהם של הנצורים, ויהי נכנס ויוצא אל האזור האסור בסכנת נפשות ממש. בתפקיד זה שהיה למורת רוחם של שלטונות הצבא הבריטי.

עלה בידו, בשתוף פעולה הדוק עם מפקדי העיר העתיקה השונים להכניס לעיר העתיקה נשק להרבה צעירים משורות ההגנה ואחרים שהצטרפו למגינים כדי שיחזיקו מעמד עד כמה שאפשר.

אחרי כניעת העיר העתיקה נתמנה ע"י המושל הצבאי של ירושלים ליו"ר ועדת הבריאות והעבודה הסוציאלית של העיר ואת תפקיד זה מלא עד כוננות הממשלה.

אחד ממיסדי "אביחיל", כפר החילים המשוחררים בעמק חפר, ומחברי הנהלתו בשנותיו הראשונות.

צאצאיו (מאשתו הראשונה); שולמית אשת גבריאל צפרוני (עתונאי), אורה אשת ש. יואלסון (עורך דין בפטרסון, ניו-ג'רסיי בארצות הברית, פעיל במפלגה הדמוקרטית).

מאשתו השניה : שלמה .

אלכסנדר (שמשון יעקב) זאובר

נולד נאדי-שומקוט (הונגריה), כ' אייר תרס"ג (17.5.1903).

לאביו שמואל (בן רבי אשר זליג, מתלמידיו המובהקים של הכתב סופר) ולאמו בילה בת מיכאל שטרנך (ממשפחת ר' מיכל זלוצ'בר, מתלמידי הבעש"ט הראשונים).

קיבל חינוך מסורתי בחדר, בישיבה במינקאטש ובבית מדרש לרבנים ע"ש הילדסהיימר בברלין. עתונאי בשפה ההונגרית, יסד עתון בשם "דאס

אידישע פאלקסבלאט" במונקאטש שברוסיה הקרפאטית, שהיה העתון ההונגרי הציוני הראשון בארץ זו.

היה פעיל בארגוני הנוער בעירו.

בשנת 1933 עלה לארץ, ויסד את "עתון מיוחד" עתון לרפורטז'ה (בשני צבעים, הראשון בארץ).

ב-1934 הפך השבועון "עתון-מיוחד" לעתון יומי בעריכתו של מאיר גרוסמן, וזה היה עתון הערב הראשון בישראל.

באותה שנה נשא לאשה את אילנה בת ירמיהו ברודי (נפטרה בתל-אביב, ז' אדר ב' תשי"א - 15.3.51).

עבד במערכת "דאר היום", והיום הוא חבר מערכת "ידיעות אחרונות".

ממנהיגי יהדות הונגריה בישראל ופעיל מאד בעבודה צבורית למען עולי הונגריה ביחוד.

לפני הקמת המדינה, עשה פעולה חשובה בהגשת עזרה לארגוני המחתרת בארץ והציל רבים ממאסר וכו'.

צאצאיו: מיכאל, אמיצה.

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2387). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2387