Volume 6

Page 2453

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לעניני שיכון. ב-1948 היה חבר הועדה הממשלתית לקביעת התצרוכת בבנינים צבוריים, ב-1949 חבר הועדה שליד משרד האספקה והקיצוב לבעיות הוזלת הבניה, וב-1950 חבר הועד להסדר הבניה מטעם משרד העבודה ומשרד המסחר והתעשיה.

מתוך התענינות בארכיאולוגיה של ארצנו הצטרף לחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ונבחר בה לחבר הועד. היה מיסד ומזכיר כבוד של "החברה הנומיסטית של ישראל" (לחקר המטבעות העתיקות). שימש כיועץ של מדינת ישראל בהוצאת סדרת הבולים הראשונה (בולי המטבעות), ומטבעות-הפרוטרוט החדשים הוטבעו לפי הצעותיו, שציוריהן הוכנו על-ידי הצייר וואליש . משרד התחבורה פרסם שתי חוברות של הסבר בעברית ובאנגלית: א) הבולים הראשונים של ישראל, ב) בולי דואר האויר הראשונים של ישראל.

פרסם מאמרים רבים על בעיות תיכנון, שיכון ובנין בעתונות הארץ וחו"ל, ביניהם בירחון של האו"ם ובעתון הברית הבינלאומית לקואופרציה. השתתף בספר "שיכון בארץ-ישראל" שהוציאה הסוכנות היהודית ב-1938, בספר "כלכלת ארץ-ישראל" שהוציא הועד הלאומי ב-1949, בשנתון העתונאים תש"י. רבים ממאמריו בעניני שיכון פורסמו בקונטרסים שונים ובעתונים "דבר", "הארץ" ו"על המשמר". כן פרסם מאמרים רבים בעתונות המדעית באנגליה, אמריקה ואוסטרליה על נושאים נומיסטיים שונים, וביחוד על מטבעות ישראל בתקופת המלחמה בסוף ימי הבית השני. השתתף במאמרים ב"דבר", "הארץ" ו"על המשמר" בויכוח בדבר קביעת הסמל למדינת ישראל.

צאצאיו: רפאל (מורה למוסיקה בחיפה), אמנון (אגרונום ומרצה לחקלאות בצה"ל), אבישג (תלמיד באוניברסיטה העברית), אילה (מורה להתעמלות ולריקודי-עם).

יהושע צ'צ'יק

לאביו רפאל מרדכי (אלתר) צ'צ'יק (תלמיד חכם, סוחר עצים) ולאמו רבקה בת משה לייב ויניק. נולד בסטולין (על-יד פינסק, רוסיה הלבנה) בשנת תרנ"ה (9.10.1895).

את ראשית חינוכו קיבל ב"חדר" ובבית-ספר רוסי, אבל כבר בילדותו גילה ענין בציונות וייסד בעיר מולדתו אגודה ציונית של בני הנעורים.

בשנת 1913 עלה ארצה ועבד כפועל חקלאי ברחובות, שם גם נבחר כחבר בועד הפועלים המקומי. כפועל וכחבר הועד לחם לכיבוש עבודה ולהוכחת העובדה כי הפועל העברי שווה לפחות ביכלתו לפועל הערבי, אם אינו עולה עליו.

עם פרוץ המלחמה העולמית הראשונה ירד למצרים, בהאמינו כרבים אחרים כי יוכל לשוב ארצה מקץ חדשים אחדים עם תום הקרבות. אך משעברו חדשים רבים והמלחמה נמשכה עלה באניה ונסע לארצות

הברית. כאן החל עובד כסוכן נוסע ואחר נכנס ללמוד באוניברסיטה. במשך תקופת שהותו בארה"ב שימש כמזכיר סניף שלישי של "פועלי ציון" (דוברי עברית) בניו-יורק.

עם הקמת הגדודים העברים הצטרף אליהם ושירת בם עד פירוקם בא''י. עם שחרורו מהצבא קמו הוא ושנים מידידיו ופתחו בירושלים בית מסחר ספרים בשם "תרבות", ששימש מרכז לאנשי הרוח של שלוש העדות שבירושלים של הימים ההם. פקידי ממשלה גבוהים בריטים, מנהיגי העדה הערבית בירושלים כמנהיגי העדה היהודית, היו נפגשים שם, אם לעיין במבחר הספרים ואם לשם שיחת-חולין של תלמידי חכמים.

בשנת 1922 נשא לאשה את שרה בת אברהם וחיה גורוכוב.

ב-1925 ייסדו הוא ושני שותפיו הוצאת ספרים, שהיתה למעשה ההוצאה הפרטית העברית הראשונה בארץ-ישראל, הוצאה שהוקמה על בסיס עסקי, ללא תמיכות או נדבות לכסות את הגרעונות בתקציבה. היה זה כיבוש עבודה בגילגול חדש. הקמת הוצאה שתשמש פתח להתהוותה של ספרות ישראלית חדשה. ההוצאה נקראה בשם "מצפה". פעילותה של ההוצאה היתה עניפה: בצד תרגומים מן הספרות העולמית פרסמה ההוצאה את כתביהם של הסופרים הצעירים דאז, הנחשבים כיום לאבות הספרות הישראלית החדשה: יהודה בורלא, אשר ברש (שהיה במשך שנים עורך ההוצאה), אביגדור המאירי, עבר הדני, קבק ואחרים. מן התרגומים שפרסמה "מצפה" ראויים לציון הן רבים מן הספרים המדעיים, כגון הטרילוגיה הגדולה של ה. ג. ולס (מדעי החיים; דברי ימי עולם; העבודה, הרכוש והאושר של בני האדם) והן טובי הספרים של הספרות היפה הלועזית, כגון כתביהם של טולסטוי, דוסטוייבסקי, ג'ק לונדון, פרל בק, אפטון סינקלר, מרז'קובסקי, סומרסט מוהם ועוד אחרים. גם בשדה הציונות הרבתה ההוצאה לפעול והוציאה את כתבי הרצל, כתבי נורדאו, כתבי יצחק בן-צבי, "דברים" של ווייצמן ועוד.

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2453). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2453