Volume 6

Page 2474

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

גראייב (נפטרה בת"א, כ"א במרחשון תשי"ד).

קיבל חינוך מסורתי בחדרים ובישיבות. ביחוד נמשך אחר התנ"ך, הלשון העברית ודקדוקה. שימש מורה לעברית בבית-ספר מתוקן.

עלה לארץ כ"ה חשון תרפ"א.

עבד כפועל שחור בעבודות חקלאיות ובנין בעמק, בירושלים ובתל-אביב.

בשנת 1924 ייסד את "מרצפיה" , בית-חרושת למוצרי מלט ותעשיית אבן ושיש, הגדול והמשוכלל ביותר בארץ, שהוכתר באותות הצטיינות על עבודותיו וטיב תוצרתו.

בשנת תרפ"ט נשא לאשה את שרה בת ר' אברהם אהרן אייזנברג , שו"ב בפינסק.

פעיל בחוגי בעלי התעשיה ובחיים הציבורייםהמסורתיים בתל-אביב. היה חבר הועד הפועל של התאחדות בעלי התעשיה ויו"ר בית-הכנסת "בית אל", בתל-אביב. עכשיו הוא משמש : סגן יו"ר של הנהלת הבנק "קרדיט למלאכה'', סגן יו"ר בית-הכנסת "ביתאל", יו"ר החברה המאוחדת לפיתוח מחצבות שיש וגרניט בא"י ויו''ר הסקציה למרצפות שליד התאחדות בעלי התעשיה.

צאצאיו: פועה (מוסמכת האוניברסיטה העברית, משוררת ומתרגמת), אשת הסופר חיים תורן (ירושלים), אברהם (סטודנט בטכניון העברי בחיפה).

אליהו שפטל

נולד י"ח תשרי תרע"א (21.10,1910). באינטוריק (ליטא).

לאביו יעקב ולאמו הינדא בת אליהו שפיז. קיבל חינוך מסורתי ב"חדר" ובישיבות וילקומיר וסלבודקה. הצטיין בילדותו בתפיסה עמוקה ושקידה עצומה ובגיל 12 החל ללמוד בעצמו תלמוד ומפרשיו. בישיבת סלבודקה - בהשפעת הגאון הצדיק ר' אברהם גרודזינסקי הייה התעמק גם כן בשיטת המוסד של ר' ישראל סלנטר (ישיבת סלבודקה נקראה על שמו "כנסת ישראל"). ולמד לדעת את ספרי המוסר הקלסיים

כמו "שערי תשובה" לר' יונה, "תמר דבורה" להר"מ קורדובירו "מסילת ישרים" לרמח"ל ועוד.

במשך הזמן "הציץ - ונפגע", יצא את הישיבה והתמסר באותה השקידה למדעים הכלליים וביחוד המקצועות ההומוניסטיים, כמו ספרות ושפות זרות. את השפה הליטאית שנחשבה לשפה קשה בגלל דקדוקה המסורבל למד על בוריה, תרגם מליטאית לעברית סיפורי-עם, וחוקרי-לשון העלו על נס את שליטתו המלאה בניבי השפה השונים.

עוד מילדותו נכרה בו אהבה בוערת לספרים ובאמצעים דלים רכש לו אוסף הגון של ספרים בביבליוגרפיה ותולדות חכמת ישראל, חקר הלשון ועוד. ייסד ספריה צבורית בעיירתו ושמש בה ספרן עד עלותו ארצה.

בקיץ תרצ"ו, בימי מאורעות הדמים, עלה ארצה והתיסר בכל יסורי הקליטה של הימים ההם. אך אהבתו הבוערת לספרים ו"עלים בלים" מצאה את תקונה בפתחו לעצמו ב"מ לספרים עברים ולועזיים במדעי היהדות (הבראיקה ויודאיקה), וביחוד ספרים עתיקים וספרים שנדפסו בחוץ-לארץ. הצליח במשך הזמן לקשור קשרים מסחריים ותרבותיים עם הרבה מוסדות מדע באירופה ואמריקה, וגם עם פירמות מסחריות בעלות שם עולמי עד שרכז בב''מ את מיטב הספרות - בעברית ולועזית - בחקר תולדות עם ישראל וספרותו, כמו המזרח העתיק ביחסו לעם העברי, חקר התנ"ך, הספרים החיצונים והגנוזים, ספרות התלמודים והמדרשים, הפילוסופיה והשירה העבריים של ימי הביניים ועוד. נתמנה כב''כ של מוסדות-מדע בחו"ל, כמו ההסתדרות העברית באמריקה, ייווא - יידישער וויסענשאפטליכער אינסטיטוט, מועצת הספר היהודי

באמריקה ועוד. על לקוחותיו נמנים ראש הממשלה ה' ד' בן-גוריון, שר החינוך והתרבות פרופ' דינור, חברי כנסת, אישי האוניברסיטה העברית, חוקרים וסופרים בארץ ובחוץ-לארץ.

ריכז בבית מסחרו (ב"מ ספרים "זוהר" בתל-אביב) אוסף גדול של עתונים וקבצים, החל מתקופת ההשכלה עד ימינו, ביניהם קומפלקסים שלמים של עתונים נדירים, כמו "השלח", "השחר", "האדמה" בעריכת ברנר,

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2474). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2474