וחיבור עברי). בינתים היגר האב לנסות את מזלו בניויורק וב-1905 העביר אליו את כל המשפחה, שכללה חמשה בנים ושלש בנות. הבנים פנו רובם למקצוע הרוקחות, ואילו אברהם התמסר למדעי הרוח ולמד בישיבה ובבתי-ספר צבוריים בניו-יורק והוסיף להשתלם בעברית ולכתוב בה. גם לפרנסתו בחר לו עבודה קרובה לרוחנית והיה ספרן בבי"ס עבריים בניו-יורק ואח"כ בקליבלנד.
פרסם את שיריו הראשונים ב-1920 בירחון "מקלט" בהוצ' שטיבל בניו-יורק בעריכת י. ד. ברקוביץ. מאז הוסיף לפרסם שירים ומסות פילוסופיות, ובקרתיות ב"מקלט", ברבעון "התקופה'', בשבועון הניו-יורקי "ה דואר" ובשבועון ובירחון "מאזנים" בתל-אביב.
נשא לאשה את חיה בת שרה-פייגה ושמחה רוזן (מורה עברי ממזרח אירופה שנעשה מורה ראשי בתלמוד תורה בקליבלנד שבארה"ב).
ב-1931 פרסם בהוצאת "ים" בירושלים את הפואמה הפילוסופית "קין והבל", שהבקורת הספרותית בארץ קידמה אותה בברכה, ובעקבות שמו שהלך לפניו עלה ארצה עם משפחתו ב-1932. נתקבל למערכת "דבר" והטור שלו "אשיחה" נעשה לשם-דבר. השתתף ביסודו ובעריכתו של "דבר לילדים" ; פרסם בו בהמשכים את "מסע הבובות לארץ-ישראל", שב-1935 יצא בצורת ספר בהוצאת "מצפה" (מהדורה חדשה ב"הוצ' הקיבוץ המאוחד", ת"א, תשי''ד).
ב-1936 יצא עם משפחתו לארה"ב והמשיך בעבודה ספרותית. כתב מאמרים בעתונות היהודית והאנגלית, תרגם ספרים מאנגלית לעברית ומעברית לאנגלית והוסיף לחבר מסות וספרים ושירים משלו, וב-1940 נוסד בניו-יורק ועד שסייעי בהוצאת כתביו. מסותיו על גדולי הספרות האנגלית והאמריקאית הקלאסית והחדשה העישירו את אוצר הדעת והמחשבה של הקורא העברי המשכיל.
בסתיו 1949 חזר ארצה עבד כשנה בהוצאת "עם עובד" ומסוף 1950 ואילך הנו חבר מערכת "על המשמר" בכתיבת בקורת ספרותית, דברי עיון ובלטריסטיקה ובתרגומים. ערך צבורי כללי נודע למלחמתו הפובלי ציסטית מעל דפי "על המשמר" ובטאוני אגודת הסופרים נגד ניצול הסופרים העברים בידי מו''לים שונים (התעלמות מזכויות המחבר, ניכוי דמי כריכה מאחוזי הסופרים, מעילה במנין טפסים ומהדורות) ונגד מגמת "התאמרקות" ו"התלעזות" תרבותית אצל הנוער הלומד והים.
ספריו (מלבד האמורים לעיל): "מלוא הטלית עלים" (מסות ושיחות, ניו-יורק, תש"א, ע"י "ועד להוצאת כתבי א. רגלסון"): "שם הבדולח" (מראות ואגדות, מנוקד, תש"ב, הוצאה כנ"ל) ; "אל האין ונבקע" (שירים, הוצ' "עם עובד" תל-אביב תש"ה, בהשתתפות הועד הנ"ל). באנגלית : מסה על יהודה הלוי; "בשבח החכמה", עיבוד מסות לאפוריזמים מאת יעקב קלאצקין (שניהם 1943). תרגומים מאנגלית: "ספר תל" (פואמה מאת וויליאס בלייק ); "מזמור המוות" ("תאנאטופסיס", פואימה מאת וויליאם קולן ברייאנט ) "עת לילכים לאחרונה בחצרגנה פרחו" (פואימה מאת וואלט וויטמן) ; "אות-השני" (רומן מאת נתנאל הותורן, הוצ' "עם עובד"): - "בילי בוד ועוד סיפורים" (מאת הרמן מלוויל, הוצ' "עם עובד"); "ערכי היהדות" (מאת ד"ר מרדכי מ. קפלן), "היהודי והעולם" (מאת ד"ר שלמה גולדמן) ; "נכסי העמים" (מאת ל. הוברמן, "הוצ' הקיבוץ המאוחד" תל-אביב, תשי"ד); "כן היה" ו"מעשיות סתם" (מאת רודיארד קיפלינג , הוצ' "מצפה").
בין חיבוריו הגדולים יש להזכיר את "חקוקות אותיותיך" ו"עקדת שלמיהו", שתי פואימות שנתפרסמו בכרכים האחרונים של "התקופה, ניו-יורק. בכרכים הללו, ל'-ל"א, ל"ב-ל"ג, ל"ד-ל"ה, וכן בספר "מלוא הטלית עלים" נכללו מסות פילוסופיות מאת א. רגלסון. צאצאיו: אפרים ראם (פיזיקן עובד בשירות הצי האמריקני) ; נעמי (מוסמכת האוניברסיטה הונטר, ניויורק; כעת - חברה בקיבוץ ניר-יצחק בנגב המערבי); יוחי-ארי (מתימטיקן, עובד באסטרונומיה באוניברסיטה קאליפורניה, ברקלי, ארה"ב); שרונה (חלילאית בתזמורת קול-ישראל); תמר (חניכה במוסד הקיבוץ מרחביה).
מרדכי (מוטקה) כהן
נולד בי' בשבט תרפ'ט (21.1.1929) בתל-אביב לאביו שמעון (סוחר בחמרי בנין, מותיקי הישוב בנוה שלום) ולאמו ברוריה בת מאיר ברדן (מותיקי הישוב).
למד בבית-הספר העירוני תל-נורדאו בצפון תל-אביב והצטיין ביחוד בפעולות הספורט של התלמידים. גמר קורס מסחרי בבית-הספר התיכוני למסחר בתל-אביב ויצא לעבודה בכריכת ספרים ואח'כ במסגרות.
בגיל 14 הצטרף ל"הגנה", השתתף כחבר חי"ש ת"א בהעלאת מעפילים, במבצעי המחתרת ב"ליל וינגייט" ועוד, באימונים שיטתיים ובסיורים בארץ, וכשהסבא ר' נח משה כהן הפציר בו שלא ילך לסכן את חייו, השיב לו: "יבוא יום, וגם אתה, סבא, וכולנו נצטרך לקחת נשק ביד להגן על הארץ". ואכן משניתנה החלטת האו"ם ב-29.11.47 על יסוד מדינה יהודית התיצב לשרות