Volume 6

Page 2516

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

חבר השלטון המקומי בישראל, יו''ר ועד ישובי השומר רון, חבר המועצה הארצית של הג''א, חבר המועצה הארצית של מפא''י ואח בלשכת "השרון" של מיסדר "בני ברית" בחדרה.

עקב מאמצים של יריבים פוליטיים שניסו להטיל עליו אחריות אישית על אי סדרים בגזברות ובהנהלת החשבונות של עירית חדרה התקיים ברור משפטי בבית המשפט המחוזי בחיפה בנובמבר 1953.

בברור משפטי זה שנמשך 27 ימים הוכחה צדקתו במלואה - ובית המשפט הוציא פסק דין המזכה אותו מכל אשמה ואף המליץ שהעדים אשר קטרגו עליו יועמדו למשפט.

פרשת "משפט ברמן" רכזה תשומת לב הישוב ועם פסק הדין התאספו מרבית תושבי חדרה ושכונותיה לאספה, שכמוה אינם זוכרים בחדרה על מנת לברך את ראש עירם שצדקתו יצאה לאור.

לאחר פסק הדין חזר לתפקידו והמשיך לעמוד בראשות העיריה עד חדש יולי 1954. בחדש זה השתחרר מתפקידו על מנת לעבור בחינות במקצועו בתור עורך דין מחו"ל ולהתמסר למקצוע המשפטי.

צאצאיו: נאוה, ישעיהו, נעמי.

צבי שהמי (פינקלשטיין)

נולד בשנת תר"ל (1870) במזריץ' שבפולסיה, רוסיה.

לאביו הרב משה פינקלשטיין (היה גדול בתורה ממוצא שושלת של דורות רבנים, ואחד מהם מלפני ששה דורות היה הגאון ר' אברהם אייבושיץ, אב"ד דפרנקפורט דמיין, בן הרה"ג ר' צבי אייזנברג רב במזריץ', וגם הוא הוסמך לרבנות, אלא שהעדיף להתפרנס ממלאכה בתור שען וממציא כמה המצאות טכניות, עסקן ציבורי, פרנס הקהלה ומראשוני תנועת חיבת ציון ומיסד אגודתם בעירו) ולאמו רבקה ב ת הרב יוסף ביברמן (משושלת רבנים גם היא ומצאצאי רבי יחזקאל לאנדא בעל ה"נודע ביהודה" מפראג).

בנו הבכור של ר' משה, אליהו, הוסמך לרבנות והיה ממנהלי ישיבת רבי יצחק אלחנן בניו-יורק ומחבר ספרים תורניים. אף בנו הצעיר, שמואל, הוסמך לרבנות אלא, שלא השתמש בה לפרנסה. ואילו הבן האמצעי, צבי, אמנם הגיע אף הוא למדה גדולה של ידיעת התורה,

אך בבחרותו פנה בעקבות אביו אל המלאכה, למד מכונאות בבריסק והוכר כאחד הטובים במקצוע.

נשא לאשה את נחמה בת ר' אריה שקופ מלומז'ה (מצאצאי רבי עקיבא אייגר).

נשאר נאמן לתורה ולמסורת, אף כי לא במלוא מידת האדיקות של הדורות הקודמים, נטה בהתלהבות גם לרעיון הסוציאליסטי, שהגדיר אותו כ"קמט אחד של הכמיהה האנושית לאין סוף". מנעוריו השתוקק לעלות ארצה וכשקמה ההתעוררות הציונית ההמונית, אחרי הצהרת בלפור, הצטרף לתנועת "פועלי ציון", וכשנזדמן לו פעם בבית-הכנסת הקבוע שלו, "לקפוץ לתפקיד" של המטיף הציוני הרב מיליקובסקי ולדרוש במקומו, ריתק את הקהל בדרשתו שארכה שעה שלמה, וכשהביאה רעיתו את תכשיטיה ל"קרן הגאולה" עשו רבים כמוה בעקב התלהבותם מהדרשה.

בשנת תרפ"ב עלה ארצה עם חלק ממשפחתו וממחרת בואו נתקבל לעבודה כמכונאי בבתי-המלאכה של הרכבת בלוד, ובשעות הפנאי היה יושב באוהלו שתקע בחולות תל-אביב והוגה בתורה והיה דורש ברבים על ערכו העילאי של כיבוש העבודה בחקלאות ובמלאכה, ואף בעתות סכנה היה הולך לעבודתו בלוד וחוזר לביתו בתל-אביב. היה מראשוני ארגון פועלי הרכבת וחבר נלהב בהסתדרות העובדים.

קרוב לעשר שנים היה מאושר בעמלו ובחלק שזכה בו בין מגשימי תקוות העם בארצו, עד שמחלה ממארת הפילתו למשכב, ותחת איזמל הניתוח של הרופא יצאה נשמתו בי"ח כסלו תרצ"א ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

רעיתו האריכה ימים אחריו עד סמוך למלחמת השחרור ואז נפטרה ונקברה לידו בהר הזיתים.

צאציו: יהודה שהמי (עתונאי), יוסף-מאיר (עסקן ההסתדרות בחיפה), צלה (פקידה בשרותי המדינה).

משה אליהו ז'רננסקי (מ. א. ז'ק)

נולד בג' באייר תרמ"ג (11.5.1883) בקאמניץ דליטא לאביו דוד ולאמו יהודית בת הרב שלמה חיים רבינוביץ.

למד בישיבה בבריסק, ומתוך שאיפה לשיפור המדות עבר לישיבת בעלי המוסר בנובהרודוק ומשם לבית האולפנא הגבוה של בעלי המוסר, לישיבת "כנסת ישראל" שבפרבר הקובנאי סלובודקה (זו הישיבה שעלתה בשנות ה-20 לחברון וממשיכה את קיומה בירושלים בשם "ישיבת חברון"). שם התחיל קורא בסתר ספרי-מחשבה דתיים כתובים בנוסח חדיש (גם כאלה לא היו כשרים לקריאה גלויה לבחורים, לפי דעת שלטונות הישיבה). נתודע לנתן גורן (לשעבר גרינבלט; ראה כרך ב', עמוד 862), בן העיר ותלמיד הישיבה, שגם הוא קרא "ספרים חיצונים" בסתר, ומאז למדו יחד את לימודי הישיבה ובסתר קראו יחד ספרי הגות והשכלה בעברית, ולפי הסכם-נדר דיברו ביניהם - בסתר רק בעברית. משנלאו שני החברים מהחיים הכפולים, עזבו את הישיבה להיות חפשים להשתלמות בהשכלה

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2516). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2516