Volume 6

Page 2533

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

להשתלם בתורת החקלאות בחוץ לארץ, למען תרום את ידיעותיו לשכלול החקלאות בארצנו, אך אביו מנעו מכך בהטעימו: "עליך להשאר בארץ, במושבה, לעבוד אדמתה ולשמרה!"

צעיר לימים נכנס לעבודה הצבורית במושבה" היה בין מארגני הצעירים אשר חפשו קרקע בסביבות המושבה על מנת להאחז בה, למען הרחיב גבולות המושבה הקטנה. מראשי הקבוצה ודבריה בא בדברים עם פיק"א ועם קהי"ס עד הגיעם לנטיעת פרדסיהם בצפונה ובמערבה של המושבה, השטח הנקרא עד היום: "פרדסי צעירי המושבה".

בבקי בשפה הערבית קרא וכתב בה וכיודע ארחות חייהם של השכנים הערבים היה האישיות הנאמנת עליהם, ועמדתו זו הקנתה אפשרות לבוא עמם בדברים, בעניני קנית קרקעות ובטחון בסביבה. היה מבאי ביתם של ה"בקים" האפנדים השכנים ואף באהלי קדר מצא לו מהלכים.

עם גזרות "הספר הלבן" נגד העברת קרקעות מבעלות ערבית ליהודים, טיפל יחד עם עסקני המושבה היה ירמיהו בוקסר, מ. קומרוב, א. ל. צרקוב, זאב זייצוב ודב שורצבורד ב"כ הפועלים - ברכישת שטחי קרקע, בתחום המושבה מעברו המזרחי של הכביש הראשי, להקמת בתים ולהרחבת המושבה מזרחה. שם בנה ביתו, בית ועד לעסקנות צבורית.

בשנת 1946 הקים את ועדת התאום - בה השתתפו באי כח כל החוגים שבמושבה: פועלים, תושבים ואברים, לשתפם בחיי המושבה על כל מוסדותיה הקיימים. בסיועו של הועד הלאומי של כנסת ישראל, בתווכו של מאיר ארגוב (גרבובסקי) ידיד המשפחה הוקם ועד המושבה המשותף בראשותו של יוסף סמל .

במלחמת השחרור על תקומת מדינת ישראל בשנת 1948 התמסר לפעולות הגיוס והבצורים, שהקריב עליהם את זמנו ומאודו, שלא על מנת לקבל פרס. הערכה על שרותו זה קבל ממפקדי הצבא ומשר העבודה אז מ. בן-טוב.

בחגיגת ההכרזה על הקמת המועצה המקומית הראשונה שהתקיימה בנס-ציונה בנובמבר בשנת 1949, השתתפו בה באי כח הממשלה, ראשי מועצות רבים, אורחים נכבדים רבים אשר העריכו את פעולותיו ומעשיו למען קליטת העולים החדשים ברחבי המושבה והרחבת שטחה ע"י יישובם של הכפרים הנטושים והפרדסים הנטושים בגבולות המושבה.

בכל פעולותיו ראה כמשימה עיקרית: מיזוג הגלויות והשכנת אחות בין החוגים השונים. פיתוח מוסדות המושבה: הקמת בנינים לבתי הספר וגני הילדים, סלילת כבישים ומדרכות ברחובות המושבה, נטיעת שדרות, הקמת מפעל המים והרחבתו, פיתוח שטח התעשיה במקום.

האוכלסיה בנס-ציונה מראשית כהונתו כיו"ר הועד הפועל המשותף הגיעה ב-1948 ל-1800 נפש וב-1949 ל-4446 נפש, ב-1950 - ל-6350 נפש, ושטח שיפוטה של המועצה נקבע ל-16.000 דונם.

צאצאיהם: מוריה (גננת באנצ"כ) אשת צבי שרפן מנס-ציונה, עדי (תלמיד בבית המדרש למורים על-יד האוניברסיטה, ירושלים), נעם (תלמיד בביה"ס העממי בנס-ציונה).

יוסף אברהם שפירא

נולד במוהילוב ע"נ דניפר (רוסיה הלבנה), ט"ו אייר תרל''ט (1879), לאביו חיים אברהם .

קיבל חינוך מסורתי וכללי.

בראשית כסלו תרס"ה עלה לארץ בלי כל תעודות. כשהגיע לחוף יפו רכש מאת סוכן תעודה שלדברי הסוכן מקנה היא את הזכות לעלות על החוף. אך בבדיקת התעודות בבית המכס לא הכירו פקידי השלטון בתעודה שבידו והחזירוהו אל האניה הרוסית שבא בה והיא הפליגה לבירות. גם שם עלה לבית המכס ובשעת בדיקת התעודות של אחרים הצליח להתחמק החוצה בפתח צדדי. בבית מלון יהודי בעיר נפגש עם ר' יצחק חיותמן , שהיה אז אכר במטולה (ראה כרך א', עמוד

437), וזה הכניסו עמו לארץ ברכיבה על פרדות ששכרו מערבי, דרך צידון, צור, מתולה, ראש פנה עד לכפר תבור (אז מסחה), שם שימש אז בתור מורה יוסף ויתקין בן דודו.

בעבודה הראשונה בארץ העסיק אותו ויתקין, בנתנו לו להעתיק בכמה העתקות את "הקול הקורא" שלו (מורה כפרי לא יכול אז לבזבז כספים להפצת רעיונו החדש בדפוס). אח"כ עבד במשתלה של חות סג'רה ליד מסחה. בראשית תרס"ו הצטרף לעשרת הפועלים כובשי העבודה במלחמיה. ושוב עבד ארבע שנים בסג'רה והשתתף בקרבות של אנשי המקום נגד ערביי הסביבה שהתנכלו לבוז את עמלם.

בשנת תר"ע נשא שם לאשה את בת-דודו שרה ויתקין (ראה עליה ערך מיוחד בכרך זה), והמשיך לעבוד בגליל.

ב-1918 התנדב לגדוד העברי ואחרי שחרורו התישב זמנית בפתח-תקוה, נבחר לועד הפועלים, ניהל את עניני המטבח וקופת חולים, נבחר למועצת המו

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2533). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2533