Volume 6

Page 2535

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

התמסר להחדרת הרעיון הציוני בקרב חובשי ביתהמדרש בד בבד עם פעילות בקרב הנוער הציוני. מתרפ"ז חבר המועצה הראשית לתנועת צעירי-מזרחי שאחרי כן נקראה ''תורה ועבודה" ומשתתף בוועדותיה. באותו זמן החל לפרסם מפרי עטו בעתונות באידישה שטימה", "הצפירה", "בדרך" (ווארשה) ובפולנית. שימש בתפקידים ארגוניים ציוניים שונים בערים: ווארשה, קראקוב ושלזיה הפולנית. עיקר פעולתו היתה בתנועת המזרחי, ממייסדי אירגון בתי-ספר תיכוניים דתייםלאומיים "יבנה", (ששמה לה למטרה למצוא סינתיזה בין הדת והלאומיות). בתרצ"א חבר התאגדות הסופרים העברים בווארשה.

בתרצ"ג נשא לאשה את נחמה בת יחזקאל מרדכי לבקוביץ ' (מעיר מאפוב- מאזובייצק (מחלוצי החנוך הדתי-לאומי, ממייסדי בית-הספר "יבנה" ולוחם קנאי לעברית.

בתרצ"ג עלה ארצה על מנת להשתקע.

מזכיר ארצי של המזרחי, ופירסם מאמרים בשבועון "היסוד" בעריכתו של ר' ישראל חבס ז"ל והציע לו לעבוד כפנקסן בבית-המסחר לעורות י. חבס ובניו.

עבד בבנק המזרחי ובמשרדים ציבוריים עירוניים שונים.

עם ייסוד "הצופה" בתרצ"ח נכנס לעבוד כמגיה בעתון ואחרי-כן כחבר המערכת. בתרצ"ד היה ממייסדי סיעת "אל המקור" בהפועל המזרחי (יחד עם הרב כ. פ. טכורז, העו"ד ראובן גפני ועוד).

פירםם בעתונים "נתיבה", "אונזער שטימע", "הצפירה", "בדרך", "היסוד", "במישור", "הצופה", "דבר, "דבר השבוע", "גזית", עתודות", "בצרון", ניו-יורק, בית-הכנסת "ירושלים", "הפועל הצעיר" ועוד. על נושאים אידיאולוגיים, מסות ועיונים, הערכות על אישים תורניים וכלליים.

תרגם ספרים: "הקבלה" - אהרן מרכוס (ורוס) ; תש"ד בסיוע "מוסד הרב קוק". צנזורה והחרמת ספרים עבריים במדינת הכנסייה - א. ברלינר; "מוסד הרב קוק" עולם הסימפוניה - ד"ר ע. גרדנויץ; "מסדה" דברי ימי רוסיה - ז. ורנאדסקי הוצאת "ניומן", האגודות המקצועיות בברית המועצות - יצחק דויטשר, "עם-עובד", תשי"ג. וכן עורך של ספרים שונים. משתתף באנציקלופדיה של גלויות בעריכתו של יצחק גרינבוים. תירגם מסות וסיפורים מאת הסופר מאכס ברוד, אהרן צייטלין ועוד.

הקו בעבודתו הספרותית והמחשבתית: מזיגה בין תרבות ישראל המקורית והכללית על-ידי יצירת תמונתעולם אחידה, בייחוד יצירת גשר בין מחשבת ישראל בימי בינים והזמן החדש.

מתוך אמונה שברוח ישראל גנוז סודה של הבריאה וממנה פתרון לבעיות-אנוש.

חבר אגודת הסופרים העברים בישראל. חבר בהתאגדות העתונאים.

צאצאיו: יהודית (תלמידה), דוד (תלמיד).

מתתיהו קליר

נולד במרימפול, בליטא, באדר תרע"ה (1915). לאביו ר' מנחם (איש תורה ומשכיל, עסקן ציוני מסור בחוגי היהדות החרדית מראשית הופעת תנועה זו ברחוב היהודי). ולאמו שרה בת יהודה אדלסקי.

בבית אביו, שוחט בקהלה יהודית באחת מעריה של ליטא, קבל חנוך מסורתי וכללי גם יחד.

לאחר שנים מספר של לימוד בישיבה עבר לגמנסיה העברית במרימפול (ליטא) וסיימה בשנת 1932. בשנים 1932-36 ממשיך בלימודים באוניברסיטה הממשלתית בבירת ליטה (קובנה) - בפקולטה לכלכלה ולמשפטים. חוקי ה"נומרוס קלאזוס" לגבי סטודנטים יהודים היו כבר באותן השנים במלוא תוקפם, והיה, איפא, צורך במאמץ לא קטן בכדי להתגבר על התקלות שטמנו הפרופיסורים האנטישמיים בדרכו של הסטודנט היהודי.

באותה תקופה נתפס לעבודת עתונאות. ראשית צעדיו בשלב זה עשה בהיותו עוד תלמיד הגמנסיה, והשתתף כחבר מערכת של שני עתונים יומיים (בשפת אידיש) שהופיעו בקובנה ("מאמענט" ו"פרימארגן"),

עלה לארץ בעצם ימי מאורעות הדמים בשנת 1937, לאחר שבני המשפחה כולה נמצאו בארץ מזה שנים. (אחיו הבכור נחום קליר . קצין משטרה במשך שנים רבות, עלה לארץ עוד בתחילת שנות העשרים). נכנס לעבודה באותה שנה בעירית תל-אביב בתפקיד מזכיר המחלקה לכלכלה ולסטטיסטיקה.

נשא לאשה את שפרה בת צבי קליאונסקי.

בשנים 1938-41 למד בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל-אביב (בפקולטה למשפטים), ושמש באותו זמן מזכיר הקורטוריון הצבורי למען מוסד זה.

משנת 1946 ועד לשנת 1950 שמש כחבר הנהלה של המחלקה לכלכלה של העיריה. בתחילת שנת 1951 מונה ע"י מועצת העיריה לתפקיד של סגן מזכיר העיר.

במשך 14 שנות עבודתו במחלקה לכלכלה ייצג את העיריה במוסדות ובועדות ישוביות וממשלתיות רבות. בין אלו יצויינו במיוחד: הועדה הכלכלית של הועד הלאומי (בראשותם של מר י. בן-צבי, נשיא המדינה הנוכחי, ומר ד. צ. פנקס, שר התחבורה המנוח); הועדה

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2535). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2535