Volume 6

Page 2554

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בתרע"ה (1915) נסע בשליחות מוסדות הצדקה והחינוך, החרדים לארצות הברית.

מזכיר הצדקות המאוחדות תלמוד תורה וישיבת "עץ חיים" ו"ביקור חולים הוספיטאל" (ירושלים) באמריקה ובקנדה. בפועל הוא מנהלם. הצליח לרכז אישים חשובים מיהדות אמריקה לועד הדואג להחזקת המוסדות.

היה חבר הועד הפועל של המזרחי ויסד חברת נשים הראשונה של נשי המזרחי (אשר נתפשטה אח"כ למאות חברות של נשי מזרחי) באמריקה.

ממיסדי הסתדרות בני א''י באמריקה ושירת בתור סגן נשיא, גזבר ומזכיר.

חבר לועד של המגבית המאוחדת בבורו-פארק בברוקלין.

ממיסדי בית הכנסת קהלת בני א"י בבורו-פארק ושירת שם בתור מזכיר ונשיא.

שירת שנים רבות בחור נשיא אגודת "אחוה" באמריקה.

השקיע מרץ רב בפרסום המוסדות הנ''ל שהוא עמד בראשם. עשה רבות למען המפעלים החשובים במשך 39 שנה. יהודי אמריקה וקנדה מתחשבים עם המוסדות האלה ומגישים עזרתם ברצון.

צאצאיו (מאשתו הראשונה): יחזקאל עליאס (אשתו הענע היא ד"ר לפסיכולוגיה בביה"ס המקומי בעיר אסיינינג, מחוז ניו-יורק), חנה אשת מאיר אליאך (מורה), טובה (ז"ל) אשת ד"ר יוסף מאררי (רופא שנים). היא היתה נשיאת "הדסה" בבורו-פארק (בניה: רפאל, דוד) .

מרים שיר (שירטשאק-וולמאן)

נולדה בשנת תרס"ג (1903) בראדום שבפולין.

לאביה יהודה ליב וולמן (ראה כרך ה', עמוד 1742) ולאמה לאה בת בונים דוקר.

נתחנכה בבית הוריה בוארשה ברוח של ציונות ועברית, בו דיברו הילדים עברית. למדה עברית בביתהספר של קרינסקי ובקורסים של אגודת חובבי שפת עבר בוארשה. גמרה גימנסיה פולנית ולמדה ארבע שנים ספרות, פסיכולוגיה ובלשנות באוניברססת וארשה.

בשנות לימודיה היתה חברה בועד המרכזי של ארגון "הרצליה" לנוער ציוני לומד, פעילה במדור האקדמאי, בארגון הסטודנטים הציונים "ירדניה" ובשורות השומר הצעיר בוארשה, ולימדה בהתנדבות בשיעורי ערב של הנוער העובד מטעם פועלי ציון, ובגיל צעיר החלה כותבת שירים בפולנית, תחילה על ארץ-ישראל ואח"כ גם על נושאים לאומיים-צבוריים ושירים ליריים.

נישאה לדוד שיר (שירטשאק) ובעבודתה העתונאית והספרותית שמרה גם על שם משפחת בית אביה.

בקיץ 1924 עלתה ארצה והחלה עובדת בתור מורה ופקידה, אך במהרה מצאה את מקומה בעתונאות, בתור כתב ארצישראלי מיוחד ויחידי של העתון היומי היהודי, ''נאש פשגלונד" שיצא בוארשה. כתבה גם בעתון ''חווילה" (לבוב) ו''אווה" (וארשה) ובתקופות מאוחרות כתבה בקביעות בעתונים אידיים מעבר לים: "דער אידישער קעמפפער", "טאג" ו"מארגען זשורנאל" בניו-יורק ו''אידישע צייטונג" בבואינוס איירס. ב''נאש פשגלונד" פרסמה גם מתרגומיה ממיטב השירה העברית (של דוד שמעוני, ש. טשרניחובסקי ואחרים). כתבותיה בעתונות הלועזית הנ''ל משני עברי האוקיאנוס שימשו תעמולה

טובה לרעיון הציוני ולרכישת נפשות נדחות לציון.

בשנים האחרונות עורכת היא את המדור "האשה מה אומרת" ב"דבר" ומפרסמת מאמרים ורשימות ב"אומר" וב''דבר השבוע"- שיריה בפולנית יצאו בעריכת הארט גלאס וגרינבוים , שיריה האדיים בכתבי-עת ספרותיים בוארשה ובניו-יורק ובאנתולוגיה "אידישע דיכטערינס" שיצאה בשיקאגו. לשיריה בעברית, בעיקר על נושאים פטריוטיים אקטואליים (במלחמת העולם השניה כתבה את השירים: שיר החיילת, הורה למעפיל, ובתקופת מלחמת העצמאות: על כביש הגבורה, ועוד) בשעתם חוברו מנגינות ע"י טובי הקומפוזיטורים שלנו והוצאו על-ידי המרכז לתרבות של ההסתדרות להפצה בפי העם. חיברה מלונים עברי-פולני (ביחד עם יהודה גור גרזובסקי ז"ל) ועברי-אידי ופולני-עברי ביחד עם בעלה.

בשנים 1933 ו-1936 יצאה למסע הרצאות ותעמולה בערי פולין מטעם הקרן הקיימת לישראל.

בניה: מיכאל (סרן בצה"ל), מנחם.

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2554). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2554