Volume 6

Page 2637

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אנגליה, אלא רק למען כבוש א"י, נפרד מזבוטינסקי וחבריו.

ב-1919 נשא לאשה את שרה בת יהודה פלנער .

הוציא לאור ספר השירים שלו: "די הארפע פון אן ארבייטער פאעט" - באידיש (לונדון' 1922), וכן 2 ספרים: "ארץ ישראל רעפלעקסן", "אנטיפאשיסטישע לידער" (תל-אביב, 1948), מקדש לזכר בנו יחידו, בקרוב יופיע ספרו "ספורים נפלאים על יהודים דגולים (בעברית).

ב-16.6.1923 עלה לארץ והתישב בירושלים, פתח מספרה בשם "מספרת לונדון" והמשיך לצייר תמונות מהנוף הא"י. הציג את תמונתיו בתערוכות שונות.

בין ראשוני מיסדי "אחדות העבודה" בירושלים היה ציר בקונגרס של האספרנטיסטית בירושלים. היה פעיל בהגנה.

במשך שש שנים היה פעיל בבית היתומים והיתומות ע"ש ד''ר בלושטיין בתל-אביב.

עוסק כיום בהוראה - לשפות.

בנו: היימן ז"ל.

מרקו (מרדכי) שלוש

נולד ביפו, בטבת תר"ן (דצמבר 1889) לאביו אברהם חיים - ראה כרך א', עמוד 504 (בנו בכורו של ר' אהרן שלוש , ראה כרך א', עמוד 498, ממיסדי הישוב היהודי ביפו) ולאמו שרה (שרינה) בת יצחק אלבז. למד ב"חדר" של הרב יוסף שמחון, בבית-הספר של חברת כי"ח, בקוליג' הצרפתי של "האחים" ביפו ובבית-ספר למסחר בבירות ואח"כ נכנס לעבודת פקידות והנהלה בעסקי הפירמה "האחים שלוש" לקבלנות בנין ותעשיה ומסחר של חמרי בנין' שאביו היה אחד מבעליה.

נשא לאשה את פאוליט (נפטרה בתל-אביב, כ"ח סיון תרצ"ב 2.7.32, ונקברה בבית-העלמין הישן בת"א).

ב-1915 יצא לפאריס ועבד שם בבנק ברקליס כפקיד אחראי בעל זכות חתימה במחלקת הבורסה, עלה לדרגת מנהל מחלקת הכספים.

ב-1926 חזר ארצה וניהל את עסקי הפירמה "האחים שלוש", היה יו"ר לשכת המסחר צרפת-ארץ-ישראל וקיבל מהממשלה הצרפתית את התואר Chevalier du Merite Agricole.

גאל שטחי-קרקע בת"א ובסביבה ובהיות לו קשרים טובים עם נכבדי הערבים עזר לא פעם להשקטת הרוחות בימי מתיחות.

בעל קשרים רבים עם עשירי יהודי ארגטינה, אנגליה וכו' והשפיע עליהם להשקיע כספים בארץ.

בתיה כספי

נולדה במוצאי יום-כפור תרנ"ב (13.10.1891) בעיר טומסק שבסיביר (רוסיה). בהולדה היה כבר אביה ר' מרדכי מדליה (ראה כרך א', עמוד 411) בארץ-ישראל משום שהקדים ועלה לפני משפחתו, ואילו אמה ליבה בת שרגא וריזה שפרן (ראה כרך א', עמוד 407) טלטלה עצמה עם חמשת ילדיה ובכללם התינוקת בתיה בת ששה חדשים בדרכם ארצה. אחרי יסורי-דרך קשים ובאניה נגועה בחולירע הגיעו לחוף יפו וירדו אחרי עמל ותלאה ליבשה (1890).

המשפחה השתקעה בלוד במקום שהקימו טחנת-קמח, משם חזרה ליפו ומכאן למושבה גדרה.

שנות הילדות אשר עברו עליה במושבה הטביעו את חותמם עמק בנפשה הרגישה והרכה של הילדה. חביבה על מוריה יוסף ויתקין וא.ב. סום ועל חבריה וקשורה אליהם בקשר בל ינתק נעקרה עם המשפחה חזרה ליפו והמשיכה למודיה בביה"ס לבנות שבנוה-צדק. באותה שעה איתרע גורל המשפחה. האב שבק חיים ושנה אחרי האסון נספו האח יהודה-ליב וסבא שרגא שפרן בעלות טחנת הקמח שבכפר פלוג'ה באש.

בתיה נתנה צוארה הדל בעול פרנסה ובהוראת-שעה עזרה לבית. אך יותר משלמדה בשכר מועט נתנה מתחילה לדלי אמצעים ללא כל תשלום. כי זה דרכה מאז ועד היום להיטיב ככל אשר תוכל לזולת.

בהשפעת הספור "העגל" לפיארברג ומצער בעליחיים החליטה להנזר מאכילת בשר ודגים, אחרי שנים

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2637). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2637