Volume 6

Page 2653

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ליהודי אלא אם היה "חיוני" לטובת המדינה; מצאצאי רבי עקיבא איגר).

אחרי לימודים יהודיים ותיכוניים למד באוניברסיטת פטרבורג (בה היה תלמידו של המומר מאונס-למחצה הפרופ' דניאל חוולסון) וב-1895 הוסמך למדעי המזרח, אח"כ באוניברסיטת בון שבגרמניה וב-1898 הוסמך לאגרונום ונכנס לעבודה מטעם יק"א בניהול והדרכה בהתישבות החקלאית של יהודים - עד 1911 בפלכי פודוליה ובסראביה שברוסיה (שם טיפח ביחוד נטיעת עצי פרי וענבי מאכל) ואח"כ בארגנטינה ובבראזיל.

נשא לאשה את מתילדה בת גרשון ברדשטיין.

ב-1902 ביקר בארץ בשליחות חובבי ציון לחקר מצב המושבות, וכשנשלח מטעם יק''א ב-1912 לחקור את מצב החקלאות בארם-נהרים ביקר שוב בארץ, וב1914 סוף-סוף ניתן לו להגשים את שאיפתו, להקדיש את ידיעותיו ופעולתו לפיתוח החקלאות במולדת העברית.

בימי מלחמת העולם היה פעיל במשרד הראשי של הקרן הקימת, אשר נמצא באותה תקופה בהולנד, ושם כתב את ספרו על "שיטות ההתישבות החקלאית בארץישראל".

חזר לארץ עם המשלחת הציונית בשנת 1918 וסיע לקימום המושבות החקלאיות אשר סבלו רבות מהמלחמה.

אחרי המלחמה נפתח לפניו כר נרחב לעבודה עסקנית ומקצועית כאחת. בשנות 1919/18 היה יו''ר הועד הזמני בתל-אביב וציר באספת הנבחרים מטעם "אחדות העבודה" ועם יסוד הסתדרות העובדים הצטרף אליה. כמנהל מחלקת ההתישבות של ועד הצירים (אח"כ ההנהלה הציונית) היה פעיל מאד ביסוד הישובים החקלאיים בעמק המרכזי והמזרחי. הנהיג גידול עצי-פרי נשירים וענבי-מאכל משובחים, ניצח על המעבר ממשק-בעל למשק-שלחין, איקלום זנים, גידול אספסת ובננות, והדרכתו ועצותיו תרמו תרומה חשובה לפיתוח חקלאותנו. ב-1926 עבר לשרות הקה"ל כמנהל מחלקת הקרקעות, ובשנות 1929/28 פעל בשליחות קרן היסוד בדרום אמריקה והצליח בהפצת הציונות שם. משגמר את שרותו בקה''ק ב-1933 הוסיף לפעול למען החקלאות וההתיש

בות. יסד את המוזיאון החקלאי של ההנהלה הציונית, שנמסר אח''כ לאוניברסיטה, יסד את חברת "ניר", ארגן את התערוכה החקלאית ביריד המזרח, יסד "מטע-אם'' בקרית ענבים, שנמסר אח''כ לרשות תחנת הנסיונות שברחובות, ועוד פעולות שונות עשה לטובת המשק.

פרסם הרבה מאמרים בעניני החקלאות היהודית, מקודם ברוסיה בעתונות היהודית ואח"כ בעברית בעתוני הארץ. חלק מהם נכנס לשני ספריו. "עם חקלאים עברים בגולה" (ע"י ספרית הפועלים") ו"עם חקלאים בארצנו" (ע"י "עם עובד").

כמו כן פרסם את הספרים "השיטות וההון הדרוש להתישבות" ב-4 שפות), "הכרמל" (ספרות "לנוער" של הקהק"ל), "נהלל", "עמק יזרעאל" וכו'.

נפטר בתל-אביב, י"ז שבט תש"ה (31.1.45) ולמחרתו הובא לקבורה בקרית ענבים.

צאצאיו: מרדכי (מרק), תירזה, יוסף (מנהל מדור לירקות במשרד החקלאות של מדינת ישראל), מרים אשת יעקב סגל.

הרב שאר ישוב כהן

נולד בירושלים. ט' חשון תרפ''ח (4.11.1927).

לאביו הרב דוד כהן - "הנזיר" ראש ישיבת הרב קוק בירושלים (ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמו שרה בת הרב חנוך אטקין (רבה של לוגה).

קבל חנוך מסורתי בבית ספר -תלמוד תורה גאולה, ישיבת תורת ירושלים, ישיבת הרב קוק, וחנוך כללי קבל בהאוניברסיטה העברית, "מכון הרב פישל" לדרישת התלמוד בירושלים.

היה חבר ההנהגה הארצית של "ברית החשמונאים", פעיל בהגנה ואחר כך במחתרת וישב בלטרון. נפצע בקרבות בעיר העתיקה בירושלים ונשבה בידי הלגיון העבר ירדני במשך שבעה חדשים. נכה המלחמה.

בקום המדינה מלא תפקידים שונים בצה.ל. והיה רב צבאי (עד תשי"ד) של מחוז תל-אביב, רב ראשי של חיל האויר הישראלי (רב סרן).

היה בשליחות למסעי תעמולה למען המגבית היהודית המאוחדת באמריקה מטעם צ.ה.ל. (ב-1949) .

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2653). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2653