חיים זיסל יגנס
נולד בלוטשיין (לטויה), בשנת תרכ''ט (1869).
לאביו מיכל (סוחר) ולאמו דינה. קבל חנוך מסורתי וכללי.
בגיל 17 עזב את רוסיה לדרום אפריקה ועסק שם במסחר, באיזור מכרות היהלומים.
נשא לאשה את אסתר בת משה סלאנט (מראשוני בעלי בתי המלון ביפו, בן ירושלים, ומראשוני המתישבים מחוץ לחומה).
בשנת 1905 עלה לארץ והתישב בפתח-תקוה, רכש פרדס והתמסר לחקלאות.
מפעילי הועד החקלאי וממיסוי ה"אגודה הקואופרטיבית של הפרדסנים" במושבה.
היה מסור לשמירת המושבה ופעיל בעבודה צבורית.
נפטר בפתח-תקוה, כ"ו שבט תשי"א (2.2.51).
צאצאיו : חוה אשת עובדיה יערי, שמואל, אליהו (ראה בכרך זה), עזרא, יצחק אבינועם.
סוניה זיבלוק
נולדה בבוגופול, פלך פודול (אוקראינה), בשנת תרמ"ו (1886).
לאביה נחמן פרובר (בן אברהם, רב ושוחט בעיירה אולויאופול, פלך חרסון) תלמיד חכם. היתה לו סמיכות לרב ושוחט. השתלם בתורת הנהלת ספרים ותמך במשפחתו. חובב ציון כל ימיו. יו"ר אגודת הציונים, ארגן חוג דוברי עברית בעירו. בשבתות ובחגים דברו בביתו רק עברית. בשנת תרמ''ד (1884) עלה לארץ. היה בין רוכשי חלקי אדמה בחדרה. חזר אח''כ לחו''ל והמשיך בתעמולה ציונית; ולאמה רות (רסיה) בת שושנה ונח ליטבק (סוחר ידוע באודסה).
אמו של פרופ' זליג ברודצקי מלונדון (ראה כרך ה', עמוד 2233) אחות אביה.
בגיל 5 החלה ללמוד בחדר (היחידה בין הילדים בימים ההם). למדה בבי''ס ואח"כ השתלמה כאקסטרן באופן פרטי.
בשנת 1900 עברה המשפחה מבוגופול לקריבויע - אוזורו, בפלך פודול.
בשנת 1904 - מורה לרוסית. יזמה ויסדה בית ספר לילדי העוני וניהלה אותו - בהתנדבות. גם שאר המורים נתנו שעורים בהתנדבות, בין המורים היה חברה מנוער ד"ר יהודה ליב שוארץ (ראה בכרך ה', עמ' 2243) אחיו של הסופר והעתונאי שלום בן-ברוך (שוארץ) מירושלים (ראה כרך א' עמוד 516).
כמו כן סדרו שעורי ערב לנוער העובד, נתנה שעורים בהתנדבות.
נבחרה לחברת ועדת התרבות והספריה בעיר. כמו כן היתה פעילה בחוג הדרמתי והשתתפה בהצגותיו.
בשנת 1905 הציקה לה המשטרה הפוליטית, אחרי שנודע להם על פעולותיה והוכרחה לרדת למחתרת. עזבה את העיר ועברה לכפר רחוק שם נתמנתה כמורה לילדי היהודים בכפרים.
בהשתדלותו של משה ברקוביץ (ידיד אביה) אצל השלטונות חזרה הביתה והמשיכה בפעולותיה.
בשנת 1908 חזר חברה נחום זיבלוק (ראה כרך ה', עמוד 2271) מא"י ונישאה לו ובאותה שנה עלו לארץ. ישבו זמן מה בראשון לציון ואח"כ עברו לביתם במושבה באר-יעקב, שבעלה היה ממתישביה הראשונים. עבדו בחקלאות וסבלו בשנים הראשונות - כשאר המתישבים החקלאים בארץ.
בשנת 1910 השתתפה עם בעלה בועידת "פועלי ציון" יחד עם דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי וכו'.
יסדה במושבה אגודת נשים לשווי זכויות ונבחרה בתור ציר לועידה שנערכה בירושלים, היתה חברת ועד בית הספר במושבה וכן חברה בועדת התרבות במושבה. עשר שנים היתה חברה בועדת הספריה.
אחרי כיבוש הארץ יסדה גן ילדים עבור העולים החדשים שעלו מתורכיה.
חברה בועדת סניף אגודת פרדס במושבה.
הצליחה להעלות לארץ את כל בני משפחתה ועזרה להם להסתדר בארץ (שנים מאחיה ואחות אחת - חברים במשק יגור. החליפו את שם משפחתם: פרובר