Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 6

Page 2688

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בגליציה, לשכנע את היהודים שיגדירו את עצמם כבני הלאום היהודי (הפולנים, שלהם נתן השלטון האוסטרי את השליטה על כל החבל האוטונומי גליציה, אף כי היו שוים במספרם לאוקראינים, היו מעונינים לרשום את היהודים כפולנים, כדי שבצירוף עם היהודים יהיו הם הרוב). ואכן הצליח בפעולתו ו-80 אחוז של היהודים במחוזו הגדירו את עצמם כבני הלאום היהודי. אך נאסר לזמן-מה לפי משפט אדמיניסטרטיבי לנהל תעמולה לרשום שפה יהודית או עברית. וכן בתור סטודנט היה אסור לו לפי החוק לעסוק בפעילות פוליטית. ב-1911 שוב השתתף בפעילות מדינית, כשעמד ברואש ועדת הבחירות המחוזית של הרשימה היהודית הלאומית לקראת הבחירות לרייכסראט. השתתף ביסוד האגודה האקדמאית הציונית "חשמונאים" ונבחר בה ליו"ר. נבחר ליו"ר הועד האזורי של ההסתדרות הציונית לבוצ'אץ' והסביבה, הגביר את הפעולה הארגונית והתרבותית וביחוד את המאמץ להגדיל את מספר השוקלים, כדי שאזורו יוכל לשלוח 3-2 צירים לקונגרס הציוני ה-11 שהתכנס ב-1911 בוינה, ואח"כ השתתף בקונגרס זה,

אחרי גמרו ב-1913 את הפקולטה למשפטים גויס לשנת שרות חובה בצבא האוסטרי, גמר את הקורס לקציני מילואים ונשאר לשרות בצבא לרגל פרוץ מלחמת העולם א', עד ששוחרר ב-1918 בתור נכה מלחמה. במקומות שרותו בווינה, בקראץ, במוראביה, בהונגריה, בטירול ובחזית המזרח ארגן בין החיילים והאזרחים היהודים חוגים ציוניים ו-ועדות למען הקהק''ל, השתתף במאמצים לחידוש הפעילות הציונית וחיזוקה בין פליטי גליציה ובוקובינה שהתרכזו בוינה, ועזר בהוצאת העתון היומי הציוני "מורגנצייטונג". בתקופת מלחמת הפולנים והאוקראינים על השלטון בגליציה המזרחית, במוצאי מלחמת העולם, השתתף בפעולה הצבורית של היהודים יוצאי חבל זה בוינה - בקשר עם יתר הגורמים היהודים והאחרים הנוגעים בדבר - להכנת נציגות מוסמכת ליהודי החבל לשם שיגור משלחותיהם להשתתף בועדת המשלחות היהודיות שליד ועידת השלום בפאריס למען הבטחת הזכויות האזרחיות והלאומיות של היהודים בארצות מגוריהם.

ב-1918 נשא לאשה את ד"ר אסתר בת יצחק וגיטל אנדרמן (כיום רופאת ילדים בקופת חולים ופעילה במפא"י ובמוסדות הארגוניים של צבו, הרופאים).

ב-1919 חזר לגליציה והתישב בצ'ורטקוב. שם התמסר עם חבריו לארגון תנועת "צעירי ציון", שגודל משקלה הצבורי נתגלה כשקיבלה רוב עצום בעיר ובסביבה בבחירות למועצה הלאומית בתקופת השלטון הדמני האוקראיני, וגם אח"כ היה סניף זה אחד מהמרכזים החשובים ביותר התאחדות צעירי ציון בגליציה. בכינוס הארצי של המפלגות הציוניות לקראת הועידה הציונית העולמית בלונדון, בה היה חבר הנשיאות והמרצה לעניני ארץ-ישראל, העביר את ההחלטה בדבר הלאמת קרקע ההתישבות בארץ כיסוד חוקי לפוליטיקה הקרקעית של ההסתדרות הציונית, שנתקבלה כהוראה לצירים לועידת לונדון. ב-1921 נבחר בועידה הארצית של ציוני גליציה לחבר נשיאות הועד הפועל ולמזכירה

הראשי של ההסתדרות הציונית הגליצאית בלבוב, וכן נבחר או ליו"ר המרכז הארצי של מפלגת התאחדות צעירי ציון. פעל לחידוש כחה וארגונה של התנועה הציונית, לכל חלקיה, שנחרבה בגליציה בשנות המלחמה, וליצירת עשרות סניפים חדשים לתנועה הציונית בכלל ולמפלגתו בפרט. כן עמד במרכז הפעולה לעזרת חלוצי רוסיה ואוקראינה ולפליטים בכלל, שנמלטו מתוך ההפכה בלי ניירות (הפעולה התנהלה באמצעי הג'וינט ובאמצעות ועד ההצלה הארצי) והיו זקוקים לסעד חמרי ומשפטי ולסידור זמני בעבודה ובהכשרה עד לעלותם ארצה או להגירתם אל מעבר לים.

ב-1922 נבחר כנציג מאה אלף יהודי מחוז טארנופול כציר לסיים הפולני ואח"כ נבחר שנית, ובעשר שנות ישיבתו בסיים השתתף בהגנה על הזכויות האזרחיות והלאומיות של היהודים, וביחוד בהגנה על זכויות הקיום והעבודה של דלת העם, והתנגד בשעתו ל"אגודה" (הסכם עם החוגים הריאקציוניים בשלטון הפולני). הכריז מעל במת הסיים על עניני ארץ-ישראל, העליה והחלוץ, דרש והשיג את תמיכת הממשלה במפעל ההכשרה החלוצית והפרודוקטיביזציה של המוני היהודים והסכמתה לשחרר מהשרות בצבא את הצעירים המתעתדים לעלות ארצה, הרצה במאות מקומות בפולין למען מפלגתו, הציונות, הקרנות ומוסדות התרבות והכלכלה המקומיים. יסד אגודות מקצועיות של פועלים ופקידים שהצטרפו ל"התאחדות" ועסקו גם בעבודה ציונית, ובמשך שנים היה יו"ר הסתדרות הפקידים היהודים בפולין ועורך עתונה "העובד הרוחני". שימש כסגן יו"ר קופת "אחוה" לסעד לאינטליגנציה היהודית. ארגן אגודות בעלי המלאכה היהודים והיה מראשי תנועתם המרכזית בפולין, פעל גם בארגון הסוחרים הזעירים, בארגון להגנת הדיירים, בקואופרציה האשראית של יהודי פולין והיה חבר הנשיאות בקונגרס הכל-פולני של הקואופרציה היהודית. כאחד "תרבות" ו"מכבי" בגליציה היה חבר הנשיאות של מרכז "תרבות" בגליציה וסגן יו"ר מרכז "מכבי" בפולין הקטנה. חבר ההנהלה הארצית של אאס ובהנהלת מוסדות לפרודוקטיביזציה, לעזרה קונסטרוקטיבית ועוד, חבר בועדים הארציים של הקה"ק וקרן היסוד ופעיל בועדים למען החלוץ, תנועת הנוער "גורדוניה" ובועד הארצי (כסגן יו"ר) למען התנועה החינוכית "השומר הצעיר" בגליציה, השתתף כנציג החיילים המשוחררים ונכי המלחמה היהודים שבפולין בכינוסים העולמיים של ארגון לוחמי החזית, שנערכו בדאנציג ובפאריס ונבחר ליו"ר האיגוד העולמי, שהקיף 600.000 יהודים לוחמי חזית יהודיים מהרבה ארצות שהשתתפו במלחמת-העולם א'. השתתף ברוב הקונגרסים הציוניים שבין שתי מלחמות העולם והיה פעיל בהם בועדה המדינית ובועדת הכספים, בועידות העולמיות של הקה"ק ושל התאחדות - הפועל הצעיר, ונבחר כנציג ה"התאחדות" לועד הפועל הציוני ולמועצת הסוכנות היהודית. כן השתתף בקונגרס העולמי של המיעוטים הלאומיים בג'נבה ובקונגרס העולמי למיעוטים היהודיים בציריך ונבחר למועצה העולמית. כנציג הפרלמנט הפולני השתתף בקונגרסים פרלמנטריים בינלאומיים

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2688). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2688