Volume 6

Page 2690

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

פייגה הם הסופרים הידועים: הרב חיים טשרנוביץ ("רב צעיר") ושמואל ספוג-טשרנוביץ , (ראה כרך ב', עמוד 850).

עלה לארץ ב-1911, עסק בהוראה (זמן-מה כמורה לספרות בגימנסיה הרצליה בתל-אביב) ובכתיבה ובהמשך עבודתו ביצירה ספרותית, היה משתתף ב"השילוח" בסקירות ובמאמרים בחתימת "ארעי" ופרסם סיפורים ורומנים, ביניהם "מעל המגדל", "דניאל שפרנוב" (בהמשך לרומן "לבדה", שהרחיב בו את רקע התחיה הלאומית בגילויה בחיים, שהחל באריגתו ב"לבדה", הרומן "אהבה" (נדפס בהמשכים ב"הצפירה"), - ויצירתו נתחבבו על הדור הצעיר של קוראי עברית בארץ בגולה.

ב1914 יצא ללמוד באוניברסיטת ברלין, ומשנראתה מלחמת העולם הקרובה באופק עבר לשווייץ ולמד באוניברסיטת לוזאן, שם עבר את כל שנות המלחמה, כתב מסה בצרפתית על הספרות היפה והוסמך לד"ר לפילוסופיה.

אחרי המלחמה חזר ארצה, השתקע בירושלים והיה מורה לספרות עברית בגימנסיה העברית (רחביה) עד סוף ימיו, המשיך ביצירה ספרותית. פרסם את הרומן "נצחון", שהשלים את שני הקודמים - "לבדה" ו"דניאל שפרנוב" - לטרילוגיה המשמש איפופיאה של התחיה הלאומית על רקע חיי הדור הצעיר ולבטיו בסוף המאה הי"ט וברבע הראשון של המאה ה-20 במזרח אירופה עד לחוף המבטחים בציון, ברומן "בין ים ובין מדבר" תיאר את שטחי החיכוכים בין הסטאטיקה הלבנטינית ובין הדינאמיקה היהודית בארץ, שמעליהם מתרוממת פרשת "נילי" כמרכז העלילה. עבר לענף הרומנים ההיסטוריים, שהתכונן לכתיבתם תוך עיון יסודי במקורות ההיסטוריוגרפיים, כדי שהאמת הספרותית לא תסלף את האמת העובדתית. הרומן שלו "שלמה מולכו" נדפס בהמשכים רבים ב"העולם" ואח"כ יצא בצורת ספר בשלשה כרכים, בו חשף קטע נרחב מהכמיהה לגאולה, שהחיתה את פזורי היהודים בתקופת ה"טרום-רנסאנסה" היהודית שלאחר גירוש ספרד והתעצמות הישוב בארץ בעקב עלית הכוחות הרוחניים הגדולים שבקרב גולי ספרד ופורטוגאל. אחריו בא הרומן ההיסטורי השני "במשעול הצר", שבשני כרכיו מגולל המחבר ביריעה רחבה את תקופת ה"התגלות" הנוצרית בארצנו בהיותה בפסגתה הממלכתית הארצית בימי הרודס ויורשיו על סף הכמיהה למלכות שמים, בו משחרר הוא את ישו בן מרים מנצרת מהאיצטלה האלוהית הכבדה שהלבישוהו בה שלא מדעתו ומציגו כאדם בשר ודם בן תקופתו.

בשנותיו אחרונות חזר להיסטוריה החדישה ויזם לחבר סידרת-רומנים גדולה ושלובה, שתתאר את שרשרת לבטי הדורות האחרונים של העם היהודי בהתעוררותו ובתקומתו ואת "זרם המרץ היהודי בנתיבות גלוייו השונים, בנפתולי ערוציו ותעיותיו", והקיף תקופה בת מאה שנה מ-1948 ואילך עד ימינו. לסידרה כולה הועיד את השם "תולדות משפחה אחת" (בדומה ל"הגדת בית פורסייט" של גלסוורתי באנגלית), אבל לא הספיק לחבר בה אלא שלשה כרכים בלבד: "בחלל הריק", "בצל עץ התליה" ו"סיפור בלי גבורים".

היבול הספרותי של עבודת חייו כולל גם שני קובצי סיפורים, שהאחד יצא ב"ביבליותיקה גדולה" של "תושיה" בוארשה שלפני מלחמת העולם א' והשני בהוצאת אגודת הסופרים בארץ-ישראל, הסיפור "נאנה", חוברות אחדות בהוצאת הקה"ק בחתימת א. בר-נחן , החזיון "בהמוט ממלכה", ותרגומים מהספרות הרוסית והצרפתית. ערך את "ספר קלויזנר".

ספריו: "לבדה" (ורשה" 1905); "המעפיל" (אודיסה, 1910); "מעל המגדל" (ורשא, 1910); "ספורים" (ורשה, 1911); "דניאל שפרנוב" (ורשה, 1911); "נצחון", משורת הספורים "יצירה" (ורשה, 1923); "אהבה" (ירושלים, 1926); נאנו, קול באפלה, הנביא, ספורים (תל-אביב, 1927); שלמה מולכו" ( 3 כרכים, לונדון, 1929-1927); "בהמוט ממלכה" (מדרש דרמתי בשלוש עלילות ושתי תמונות, ירושלים, 1929); "בין ים ובין מדבר" (3 כרכים, תל-אביב, 1933); "בעקבות החשמונאים" (תל-אביב, 1937); "במשעול הצר" (2 כרכים, תל-אביב, 1937); "תולדות משפחה אחת" (ספר א'); "בחלל הריק" (תלאביב, 1943 - ספר ב'); "בצל עץ התליה" תל-אביב, 1944).

פעל גם כעורך ומתרגם. הוציא לאור (יחד עם א. שטיינמן) את "המאסף" של אגודת הסופרים העברים לספרות ולדברי מחשבה (1940), ותרגם שורת רומנים מיעקב וואסרמן, פייר לוטי, מרשקובסקי, סטינדאל ועוד. היה במשך שנים חבר ועד אגודת הסופרים, קיבל פרס ביאליק של עירית תל-אביב לספרות יפה. בשנותיו האחרונות היה פעיל בחוג של אנשי-רוח, שחיפשו דרכים להחיאת הרליגיוזיות בנפשם בצביונה היהדותי בהתאם לכושר הקליטה וההשראה של המשכיל בן-דורנו.

נפטר פתאומית בירושלים, מוצ"ש, י"ב כסלו תש"ה (28.11,44), ונקבר בירושלים.

בנותיו: עמי אשת בנימין גרי נבוים ; עדנה אשת יחיאל שפירא.

לב (בוריס) בן-אפרים (אפרימזון)

נולד בשנת תרס"ד (1.8.1904) בווילנא שבליטא לאביו דוד (שען וסוחר-תכשיטים) ולאמו חיה בת חנוך (הנריך) שפירא. למד בחדר, בבית-ספר "תרבות" בהנהלת הרב יש

ראלי (ישראלוב), בגימנסיה רוסית ואח"כ בפולנית, רצה להמשיך בלימוד משפטים באוניברסיטת וילנא, אך בגלל ה"נומרוס קלאוזוס" שהונהג למעשה נגד סטודנטים יהודים במחלקה זו למד שנה אחת מדעי הטבע. בזמנו הפנוי עזר לאביו במסחרו ורכש בקיאות במקצוע, שהיתה לו אח"כ לעזר בחקירות פליליות בעניני גניבות תכשיטים ויהלומים.

היה חבר במכבי וילנא והצטיין באתלטיקה קלה ובכדור-רגל.

הצטרף להסתדרות "החלוץ" ובאוגוסט 1924 עלה

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2690). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2690