Volume 6

Page 2707

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בז' ניסן תרפ"א (15.4.1921) נשא לאשה את סוניה בת ר' מרדכי יוסף ווארשאווסקי (מורה בגימנסיה העברית בקובנא).

ב-1924 כתב דיסרטאציה מדעית וקבל את התואר דוקטור למדיצינה מטעם האוניברסיטה של ווירצבורג (גרמניה).

בשנת הלימודים 1924/25 היה מנהל הקורסים למורים עבריים של "תרבות" בקובנא. השתתף בעתון "אידישע שטימע" וב"הד ליטא" במאמרים שונים, עפי"ר על נושאים מדעיים, בעיקר רפואיים.

מיולי 1925 עד יולי 1930 היה מנהל, מורה ורופא בגימנסיה העברית בריגה והפך את הגימנסיה, שהיתה בחלקה הגדול רוסית, לבית ספר עברי תיכון טהור, בעל תוכנית קבועה לכל מקצועות הלימודים העבריים והכלליים. לגימנסיה זו יצאו מוניטין ומאות מבוגריה נמצאית כעת בארץ, מהם רבים במשרות גבוהות.

ב-1930 יצא לגרמניה ועבד בברלין בבתי חולים שונים. ב-1931 חזר לקובנא ועסק בפראקטיקה רפואית פרטית וכעבור זמן קצר הוזמן לעבוד גם בשירות הצבאי הרפואי. עבד בבית החולים הצבאי המרכזי ובגדודים שונים, לבסוף היה רופא ראשי בחטיבת הארטילריה האנטי-אווירונית. במשך כל הזמן - עד יוני 1941 - היה חבר המערכת של העתון הציוני "אידישע שטימע" ושל "הד ליטא" (אח"כ: "נתיבות").

מזמן לזמן היה מפרסם מאמרים בעתונים הליטאיים "ליעטווס איידאס", "קאריס", "מוסו ז'ינינאס" (השנים האחרונים - צבאיים).

היה פעיל ב"תרבות" וב"מכבי" וזמן מסויים יו''ר מרכז הסתדרות "המכבי" ליטא.

השתייך בתור "ותיק" לקורפוראציה הסטודנטית הציונית "ק. י. פ." ("התקוה" - ווירצבורג), ל"החבר" - ריגה, ל"ירדניה" ואח''כ ל"אל על" - קובנא.

בתקופת הכיבוש הסובייטי (מיוני 1940 עד יוני 1941) שימש ביתו מרכז לרבים מהחוגים הלאומיים מנתיני ליטא ומהפליטים מפולניה ובו הותוו דרכים לעבודה עברית לאומית מחתרתית.

עם פלישת גייסותיו של היטלר (ביוני 1941) לליטא, עבר על ביתו ועל משפחתו נחשול השואה. קרוביו

רובם נרצחו. עם אשתו ועם בתו נכלא בגיטו וויליאמפולה (סלובודקה שע"י קובנא),

בראש חודש חשון תש''ב (1941) נקטפה באיבה בגיל חמש עשרה וחצי - הבת היחידה נחמה בעוד נפשה לציון ובלבה חלום הגאולה. הובאה לקבר ישראל בבית העלמין החדש שהיה כבר גדוש קברי קרבנות קדושים מיהודי הגיטו.

ע"י ועד זקני הגיטו, שבראשו עמד היהודי הדגול הרופא ד"ר אלחנן אלקס מקובנא, נתמנה לראש המחלקה לעזרה סוציאלית ולמנהל המרפאות של הגיטו. בתקופת השקט היחסי שלאחד "האקציה הגדולה" הוצאת שנים עשר אלף יהודים להורג ביום ז' חשון תש''ב - היה ממארגני החיים החברתיים והתרבותיים בגיטו, ממיסדי הועד הציוני המחתרתי המאוחד ("מצוק" ר''ת: מרכז ציוני וויליאמפולה קובנא) ויו''ר ראשון שלו. מיוזמי ומארגני המחתרת הלוחמת של הגיטו שתכננה מרד ופעולות קרב לקראת יום זעם חדש. היה מזכיר אירגון הרופאים שהוקם בגיטו, הרצה ביהודית ובעברית על נושאים רפואיים וספרותיים, בתור מנהל העזרה הסוציאלית דאג להושטת עזרה ליהודים שהסתתרו ביערות ולציוד היוצאים לפעולות פארטיזניות.

עם חיסול הגיטו ושרפתו (7.44 )12.הוצא למחנה ההשמדה דאכאו. שם, במחנה קאופרינג, עבד מספר חדשים בעבודת כפייה ביערות, אח"כ הועבר לעבודה רפואית. בסוף אפריל 1945 שוחרר ע"י האמריקאים.

ביום ראש השנה תש"ו זכה לעלות לארץ.

שבועות מספר אח''כ, בנשף האמנותי של הפסנתרנית הגב' פנינה זאלצמאן הרצה ב"הבימה" שבתל-אביב על "אמנות בגיטו". מראשית מארס 1946 עורך את המדור הרפואי של קופת החולים הלאומית, קודם ב"המשקיף" ואח"כ ב"חרות".

מינואר 1947 עובד בקביעות כרופא בתי הספר העירוניים של תל אביב - עממיים, תיכוניים, בית הספר המקצועי "שבח", התחנה להדרכה בבחירת מקצוע.

בתקופת מלחמת השיחרור ואחריה היה שנתיים המפקח הרפואי של הגדנ"ע באיזור תל-אביב, היה מרצה בקורסים למורי התעמלות ולטיפול אורתופדי מטעם המחלקה להכשרה גופנית ובקורסים ללאבוראנטים מטעם בית החולים העירוני "הדסה". בכתה"ע "היגיינה רוחנית" (אדר א' תש"ח) פירסם עבודה מקיפה: "תצפיות רפואיות - פסיכולוגיות בתקופת השואה", בלוח השנה של "חרות'' תשי"ד - סקירה נרחבת "בתחומי הרפואה", של תשט"ו - כמה עשרות עמודים: "פרקים ממערכות הבריאות והרפואה בישראל"- תרגם "מחקר בתולדות העם העברי בארץ ישראל במאה החמישית לפסה"נ" לד. מ. דוכובני. עסק בעריכת דברי ספרות שונים .מספר המאמרים השבועיים שפירסם במדור "בריאות" של העתונים הנ"ל הגיע ליותר מארבע מאות.

בראשית שנת 1952 הצטרף ללשכת "ברקאי" של מיסדר הבנאים החפשים בארץ.

באפריל 1946 הצליחה לעלות ארצה אשתו, שעבדה

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2707). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2707