Volume 7

Page 2795

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יו''ר ארגון בתי הארחה בטבריה, יו''ר ומרכז ארגון חברי ההגנה - נפת טבריה, חבר לאגודת אמני טבריה, מזכיר אגוד כלכלי לקידום העיר טבריה.

בהנהלת מלון ופנסיון גוברמן בטבריה.

בנותיו: ארנונה, תלמה.

ד"ר אברהם שרון (שבדרון)

נולד בשנת תרמ''ג (1883) בכפר ביניוב שליד זלוצ'וב שבמזרח גליציה.

לאביו יצחק שוואדרון (אחיו של הגאון רבי שלום מרדכי הכהן מברז'אן, מאדירי התורה בזמנו : בעל תעשית משקאות, שנשתבחו באיכותם המיוחדת בכל רחבי הקיסרות האוסטרית-הונגרית; יסד יחד עם בנו הנער-העילו אברהם את האגודה הציונית בזלוצ'וב בראשית הופעת הציונית, התכתב עם הרצל ושלח לו קוניאק מתוצרתו : מכתבי הרצל אליו שמורים בארכיון הציוני) ולאמו רבקה .

היה "עילוי" מיוחד במינו מילדותו, כעין "עילוי העילויים". בעוד ש"עילוי" רגיל מתחיל בגיל 7-6 ללמוד גמרא, הגיע הוא בשנתו השביעית כבר ללימוד "יורה דעה'', הדורש בקיאות וכושר-תפיסה מעמיק בגמרא, ובשנתו ה-11, כשהתארח במלון בעיר פומיז'ני לרגל נסיעה, באו הרב ובחורי הישיבה לבקרו ולשוחח אתו בדברי תורה. למד זמן-מה בישיבת דודו הרב בברז'אן וזה ניבא לו שיהיה "רב בוינה" (היינו הגדול שברבנים הראוי להיות ראש היהודים בכרך הגדול של הקיסר, בקהלה הגדולה ביותר בכל הממלכה..). גם את הנעשה סביבו בחיי החולין תפס במהירות וביסודיות ש'ל "עילוי", ובהיותו בן 15 כשאביו נסע לרגל עסקיו לוינה ולבודאפשט ניהל הוא את כל בית החרושת.

סגולות ה"עילוי" שלו עמדו לו גם בלימודי חול. מתוך דבקותו מנעוריו ברעיון הציוני ובתחיה הלאומית החל להתענין בספרות עברית ובספרי חכמת ישראל בעברית ובגרמנית. לשם השתלמות שיטתית במדע התכונן לבחינת בגרות אכסטרנית, תוך מגע עם הגימ

נסיה הממלכתית. כשנגש לבחינה מוקלטת ציינו מוריו, שהגרמנית שלו גרועה, אך בבחינה הסופית, אחרי פחות משנה אחת, ניתן לו גם בגרמנית הציון העליון "מציון", שבדרך כלל ניתן רק למעטים ובהקפדה יתרה על רמת ידיעותיהם ,ואילו בתעודתו שלו הוסיפו לציון זה את ההערה: "בגלל העדר ציון גבוה מזה". גם בלמדו פילוסופיה באוניברסיטת וינה (אגב למד בה גם כימיה) הצטיין עד כדי כך, שהוא היה הראשון - ואולי היחיד - שבעודו סטודנט הרצה באגודה הפילוסופית שליד האוניברסיטה במעמדם של הפרופסורים, - ובגמר לימודיו הוסמך לדוקטור למדעי הרוח.

בהיותו בן 16 עלה בידו למצוא ביאור לקטע בתצלום של תעודה עברית מימי הבינים בספר "התורה והחיים בארצות המערב בימי הבינים" מאת רבה הראשי של וינה ד"ר משה גידעמאן , קטע שמחבר הספר התקשה בביאורו והסתפק בפירוש דחוק שציינו בסימן-שאלה. הוא שלח את הצעת פירושו למחבר וקיבל ממנו תשובה. שפירושו הוא המתקבל ביותר על הדעת, ומשהצליח בדרך זו להשיג מכתב בכתב-ידו של אחד מגדולי ישראל, צץ בו הרעיון לרכוש ולאסוף כתבי-יד של גדולים אחרים, מקודם של בני-הדור החיים ואח"כ גם של בני דורות העבר. באמצעים דלים מכספו הפרטי, שלא היה מרובה מעולם, אך בהתמסרות ובשקידה עצומה במשך עשרות שנים בחו"ל עלה בידו לאסוף אלפי כתבי-יד ופורטרטים של אישים מגדולי ישראל, הן ביהדות והן בענפי הפעולה והיצירה שבעולם הגדול, מתוך מגמה ברורה לכנון בשביל עם ישראל אוסף לאומי של אוטוגרפים ופורטרטים של יהודים מפורסמים.

אוספי אוטוגרפים של אנשי-שם נהוגים במוזיאונים וספריות גדולות בעולם מאז המאה ה-17, שאז החלו לאסוף חתימותיהם ותמונותיהם של אנשי שם. ידועים בעולם האוספים של הספרית הלאומית בפריס ושל המוזיאון הבריטי בלונדון.

עד ראשית המאה ה-20 לא היה קיים בשום מקום בעולם שום איסוף שיטתי של כתב-יד ופורטרטים של יהודים, ואיסופו של שרון כבר בשנת 1927 הכיל מוצגים מהמאה ה-15.

כשבועים לאחר פרוץ מלחמת העולם בשנת 1914 הגיע לוינה כפליט מפני פלישת הרוסים לגליציה המזרחית. לפי בקשתו של ד"ר יוסף שמואל בלוך, העורך של "אוסטרייכישע וואכענשריפט" פרסם בעתונו רשמים מארץ החזית ההיא בתחילת המאורעות ("מפני הרוסים הפולשים" - מראות חטופים של פליט יהודי).

אחרי המלחמה העולמית הראשונה עלה לארץ. מסר את האוסף שלו לבית הספרים הלאומי. והאוניברסיטאי, כחטיבה מיוחדת מוקדשת לזכר הוריו, ונתמנה למנהלו. כשהוקצבה לו משכרת לפי הדרגה המקובלת במוסדות האוניברסיטה, התנגד לכך והקציב לעצמו את גודל המשכורת בשיעור הדרוש לקיומו של אדם בצנע ובצמצום.

נשא לאשה את דינה בת דב פרידברג.

המשיך באיסוף הכתבים והפורטרטים, ובסיכום

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2795). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2795