תתף ביסוד תנועת הנוער הציוני "יהודה הצעיר". אח"כ למד מדעי הטבע באוניברסיטת קיוב וגמר בדרגה ראשונה ב-1912. בשנות למודיו היה פעיל במפלגת פועליציון.
ב-1913 עלה לארץ ולימד כימיה. פיסיקה ומתמטיקה בגמנסיה העברית בירושלים.
רעיתו היא שולמית בת צבי שמשי (אחות יצחק בן צבי, נשיא מדינת ישראל) - ראה כרך ב', עמוד 639.
בראשית מלחמת העולם א' קיבל את הנתינות העותומנית, לבל יגורש מן הארץ בגלל נתינות רוסית, וב1916 גויס לצבא העותומני ושירת בו כמעט עד סוף המלחמה.
בשנת 1920 יצא להשתלם בכימיה באוניברסיטת פיטסבורג שבארצות הברית. שם השתתף בחוגי פועלי ציון ועסק בהוראה. ב-1922 קיבל את התואר "מוסמך למדעים'' (בכימיה), עבד בבתי חרושת כימיים, וב-1924 חזר לארץ.
כחבר ועדת התרבות המרכזית של הסתדרות העובדים (1924-25) הרצה הרצאות פופולריות במדעי הטבע לפועלים, השתתף בעבודה תרבותית כללית ויסד בירושלים את הקורסים הראשונים להשתלמות פועלים ובחשמלאות.
חבר ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא''י, חבר מפא"י.
משנת 1925 אסיסטנט, מרצה ואח"כ פרופסור לכימיה בטכניון בחיפה, והורה כימיה בבית הספר הריאלי.
הנו חבר הסתדרות הכימאים בישראל, חבר הסתדרות המורים וחבר אגודת הכימאים באמריקה, השתתף בועידות כימאים, מהנדסים ואדריכלים, בועידות מורים ובקונגרס לתולדות המדע.
פרסם מאמרים ב"הטבע והארץ'', "טכניקה ומדע'', "דבר" ועוד - וכן בעתונות המקצועית באנגלית מאמרים בכימיה ובתולדות הטבע.
ספריו: "קצור תולדות הכימיה" (הוצאת "הטבע והארץ", תרצ"ח), "שבע מתכות" (הוצאת ראובן מס, ירושלים, 1937), "שעורי כימיה" (שני חלקים, יצא כשלש מהדורות, בהוצאת "אמנות" תרצ"ח), "כימיה בחיי יום-יום" (הוצאת "דבר", תשי"ב), וספרי לימוד בדרגה אקדמאית - בהוצאת אגודת הסטודנטים של הטכניון בחיפה.
אברהם בנימין ריבלין
נולד בירושלים, א' ניסן תרס"ו (27.3.1906).
לאביו הלל (ראה כרך א', עמוד 159) ולאמו ראשה בת משה ריבלין.
קבל חנוך מסורתי בתלמוד תורה "עץ-חיים" בירושלים. אביו נאלץ היה לפי עצת רופאיו לנסוע בשנת 1913, לגרמניה. וכאשר רופא ברליני יעצו להשאר כמה שנים בעיר זו, פתח שם מסעדה כשרה בחסות קהלת "עדת ישראל" הגדולה - לבל יהא צריך להיות נזקק לבריות, והביא בשנת 1914 את משפחתו אליו - לברלין.
אברהם גמר בית ספר עממי ולמד זמן קצר גם בבית הספר התיכוני היהודי בהייכברג, ליד וירצבורג (באוואריה).
בשנת 1918 יסד בברלין חוג נערים ללימוד עברית והציונות.
בשנת 1919 חזר עם משפחתו לירושלים. למד בבית ספר "נצח ישראל" בפתח-תקוה ובבית המדרש למורים של המזרחי בירושלים.
בשנות 1926-28 עבד במערכת "דאר היום" בירושלים.
בשנת 1928-29 בהשתלמות באוניברסיטה בברלין. ועבד באותו זמן במערכת "התקופה" בברלין. היה בין מיסדי המועדון "עבריה" במערבה של ברלין.
במאורעות שנת תרפ"ט (1929) לקח חלק פעיל בהגנה על המושב "נוה יעקב'' שבקרבת ירושלים.
בשנת 1930 שימש כעורך אחראי של "דאר היום" (בתקופה שבין הנהלת העתון ע"י ז. ז'בוטינסקי ועד העברת הנהלתו לידי חוגי "בני בנימין").
מראשית 1935 בפקידות עירית תל-אביב. במשך 14 שנה היה מזכיר מועצת העיריה ורושם הפרוטוקולים שלה. בשנת 1949 מונה למזכיר כללי של המחלקה הסוציאלית בעיריה.
היה כמה שנים יו"ר ועד ההורים של בית הספר ביל"ו, חבר ועד ההורים של ביה"ס התיכוני העירוני בת"א, חבר מועצת פקידי העיריה, חבר הנהלת האגודה הצרכנית של פקידי עירית ת"א.
פרסם מאמרים ורשימות בעתונות העברית : "דאר היום", "העולם", "הארץ", "דבר", "הבקר", "הזמן", "הפועל הצעיר", "סיכות" ובעתונים גרמנים שונים (רשימתו הראשונה שראתה אור "ציור מא"י" נתפרסמה בעתון גרמני-ציוני ה"ווינער מורגען צייטונג" 1925).
חתם גם בכנויים ספרותיים: אבי-גדעון, אבר''ן, א. ב. ריב ועוד.