Volume 7

Page 2841

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת 1907 כשנוסד בית הספר העברי "אבטליה" (ע"י פנחס כהן - ירדני, ראה כרך ג', עמוד 1425) בחיפה, היה בין תלמידיו הראשונים. בי''ס זה התפתח אח"כ לביה"ס הריאלי, והמשיך ללמוד גם בו. עבר לירושלים והשתלם בסימינר העברי. למד משפטים, וגמר בשנת 1925 בתור עורך דין. ממשלת המנדט הציעה לו למנותו לשופט שלום - וסירב.

בתקופה קצרה היה תורגמן בצבא הבריטי הכובש, עבד בועד הצירים במחלקת החקלאות וההתישבות.

עם ארגון הפקידות האזרחית, נתקבל בשנת 1920 כרושם במחלקת הקרקעות בטבריה, עבר להיות מפקח במחלקת רשום והסדר הקרקעות בירושלים, ועלה לדרגת מפקח ראשי.

בשנות המנדט מילא תפקיד לאומי ממדרגה ראשונה. פעולתו ועבודתו זכו להערכה אצל ראשי הישוב.

בהקמת מדינת ישראל, נתמנה לראש אגף רישום והסדר הקרקעות.

נפטר בירושלים, אור ליום ו', י"ז אב תשט"ו (5.8.55).

צאצאיו: שמואל בן-נון, יוחאי בן-נון (קבל "אות הגבורה" במלחמת העצמאות), אבנר בן-נון, אסף בן-נון.

חנה (אננה) סנש

נולדה בבודפשט (הונגריה), י"א תמוז תדפ"א (17.7.1921).

לאביה בילא סענעש (סופר יהודי-הונגרי, מחונן, מת עליה בילדותה, בעודו צעיר לימים) ולאמה קטרינה לבית זלצברגר (שטיפלה בחינוכה).

גמרה בי"ס עממי ממשלתי ומשנת 1931 בגימנסיה לנערות (ליצאום) בבודפסט,

מילדותה ניכרו בה כשרונות בלתי רגילים והיתה הטובה בתלמידות ביה"ס. חונכה בסביבה יהודית, אונגרית אמידה, רחוקה ממקורות עמה, בבי"ס הונגרי, האוירה האנטישמית המוגברת, הדי מצוקת העם, המצור בארץ מלבים בה גחלת עוממת של הכרה לאומית ומשהיא

נדלקת באידיאה הציונית, היא חותרת למשאת נפש אחת ויחידה - ארץ-ישראל.

מלבד שפתה - הונגרית, ידעה השפות: גרמנית, צרפתית ואנגלית. ואח"כ עברית.

ב- 21 ליולי 1939 קבלה סרטפיקט לעליה לארץ.

ב-19 לספטמבר 1939, בראשית המלחמה העולמית השניה, עלתה לארץ.

נתקבלה בבית הספר החקלאי לצעירות בנהלל, במקום שעשתה שנתיים ימים. בסיימה, החליטה לאחר לבטים וחיפושים להצטרף לקיבוץ-המאוחד, לאחת מקבוצות הנוער העובד בתוכו. וביום 22.12.1941 הצטרפה לשדות ים - קיסריה.

בספטמבר 1942 השתתפה במשך חדש ימים בקורס שנערך בסמינר הנוער העובד בחיפה (ולפני זה היתה בקורס לסמינר לשליחים של הקיבוץ המאוחד).

שנתים ומעלה חיתה בה, בשדות ים - קיסריה, וכאן התלקח בה רעיון השליחות לגולה להבהב במעמקיה כל שנותיה בארץ.

בינואר 1944, ביום פרידתה מן הארץ לקהיר (מצרים), קידמה את פני אחיה (גיורא), שאהבתו אהבת נפש, בבואו מן הגולה לארץ, ומיד, למחרת, היא יוצאת לדרך.

ב- 11 במרס 1944 טסה מצרים לאיטליה. הקצין הממונה על ה"אופרציה" התפעל לראות אשה בשדה התעופה בתפקיד צנחן...

ב-13 בו צנחה לארץ הפרטיזנים - ליוגוסלביה. כשלשה חדשים ניטלטלה בארץ זו, חתרה אל עבר הגבול ולא נתנה דמי לעצמה ולחבריה.

ב-9 ליוני 1944 הצליחה סוף-סוף לעבור את הגבול. אך למחרת הוסגרה לנאצים ע"י הלשנה,

שמה המושאל בתקופת השליחות היה: "הגר".

חמשת חדשי חייה האחרונים בילתה במאסר הנאצי והעינויים לא דיכאו את רוחה ולא עלה בידם להוציא הגה מפיה.

השופטים הנאצים הוציאי פסק דין מות. לפני שהוצאה לחצר, ניתן לה רשות לכתוב מכתב פרידה. בו נכתב : "הגידו לבחורים במחנה, שימשיכו ללחום למען המטרה

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2841). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2841