בימי שלטון המנדט כתב מאמרים שונים נגדו, ובימים שקדמו למלחמת השחרור כתב רשימות ב"גליונות" (שנערכו ע"י יצחק למדן ) נגד "ברית שלום" ודבריה ( בובר, ברגמן, סימון, ר' בנימין ואחרים) אשר הטיפו ל"תעודת" ישראל בעמים ולביטול השאיפה להשגת עצמאות לעמים.
משתתף קבוע ב"גליונות" ועתונים אחרים. ספרים: "שלויה" (ספור, הוצאת ראובן מס); "אל מעבר למולדת" (ספורים שונים, תש"ד) ; "תגובות" (חוברת - על עלית תבוסנית); ספורים לילדים ועבודי אגדה בשיר ("עני לשנה") ובפרוזה ורשימות על אישים, סופרים והערכות ספרותיות ורשימות אקטואליות.
תיאר את מלחמת ירושלים העתיקה בספור "ירושלים עירך". ערך חוברת להורים בשאלת חנוך בשם "בית ספרנו" (תשי"א-תשי"ב).
בנו: עזי.
משה (דב) ישי (ישייביץ)
נולד בגרודז'יסק (פולין) י"א תשרי תרנ"ו (29.9.1895).
לאביו הרב מאיר חנוך בן-ישי זצ'ל (רבה של נוה שאנן, תל-אביב. ראה כרך ד', עמוד 1937) ולאמו שרה בת שמואל יוסף אש. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה, למד בגימנסיה פולנית של שודייקו בצינסטוחוב, אוניברסיטה של ורשה (פולין) ואוניברסיטה גרמנית בפרג (צכוסלובקיה). השתלם במשפטים ושפות שמיות וקבל תאר ד"ר למשפטים (עורך דין).
היה חבר ההנהגה הראשית של תנועת השומר הצעיר בפולין בשנות המלחמה העולמית הראשונה, חבר הועד המרכזי של התאחדות הפועל הצעיר בצכוסלובקיה.
מנהל המשרד הא"י בציכוסלובקיה והלשכה הציונית בפרג.
בח' חשון תרפ"ה (6.11.1924) עלה לארץ.
בשנת 1929 נשא לאשה את רוזה בת שמעון גינסבורג ובזיווג שני נשא בשנת 1947 את אדוארדה בת שמעון קליינר.
מנהל "דבר" - עתון פועלי א"י ומעובדיו הראשונים מיום יסודו (1925).
היה חבר בית הדין העליון של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י. חבר הנהלת הלואה וחסכון בע"מ בתל-אביב, סגן יו"ר ההנהלה ויו"ר הנהלה ועתה נשיא הכבוד שלה.
עוסק במקצועו כעורך דין בתל-אביב.
יו"ר הועדה לשילוב המוסדות להשכלה גבוהה לאוניברסיטה של תל-אביב, יו"ר הועדה העירונית להקמת בניני האוניברסיטה בתל-אביב.
היה בשליחות הסוכנות היהודית לפרס (1942-43) ובפולין (1945-46).
נתמנה ציר מדינת ישראל ביוגוסלביה (1949-51) וציר מדינת ישראל באיטליה (1951-52 ).
חבר ההגנה כל השנים, חבר ועד ההגנה בת"א (1928-29). ביתו שימש למחסן נשק להגנה עד הקמת המדינה.
כתב מאמרים ב"דבר" ואגדות ב"דבר לילדים" (בחתימת - מינוב).
ספרים: "ציר בלא תואר" (בהוצאת טברסקי , 1950); "תוהו ובוהו"(אגדות, הוצאת טברסקי , 1955).
צאצאיו (מאשתו הראשונה): עמוס (מהנדס למכונות), חנה אשת משה להב (חברים בקיבוץ בית-זרע בעמק הירדן).
חיים ברקנר (בן-אהרן)
נולד בפילופוויץ (אוקראינה) בשנת תר"ס (1.5.1900). לאביו אהרן (מצאצאי ראש ישיבת זוויהיל באוקראינה) ולאמו בריינדל בת מרדכי גרוסמן. קבל חנוך מסורתי, בי"ס תיכוני, ולמד את השפות הסלויות, אנגלית וגרמנית.
היה פעיל בארגוני הנוער הציוני בעירו.