לאיב (1914), למד כלכלה במכון של מדעי המזרח באודיפה, גמר את הפקולטה למשפטים ותורת כלכלה באוניברסיטה באודיסה. למד בשעורי המשפט הממשלחיים בירושלים וגמר את הסטז' המשפטי אצל העו"ד ד"ר הורס פרבשטיין.
מוסמך למשפטים ומדעי כלכלה מטעם האוניברסיטה (הפקולטה המשפטית) באודיסה.
בהיותו סטודנט של הפקולטה המשפטית, תפס מקום נכבד בעבודה כלכלית, הן בתקופה של המהפכה לפני הבולשביקים ואחריה.
במלחמה העולמית הראשונה, שירת בצבא הרוסי, נפצע פעמים וקיבל אותות הצטיינות.
בתקופת המהפכה הרוסית של שנת 1917 שימש בתור קומיסר של העיר פבלוגרד בגליל יקטרינובסלב, בתור נבחר מטעם מועצת החילים, הפועלים בשירות הצבא.
סגן ראש העיר אוטשקוב (1919), וסגן ראש מפקד של הגנת העיר נגד הבולשביקים.
יו"ר ועד הקהלת וראש "הסתדרות הציונים" באוטשקוב, ויו"ר "צעירי ציון".
יו"ר אגודת הסטודנטים הכללית באוטשקוב.
חבר ועד של "צעירי-ציון" בגליל אודיסה, במחתרת.
חבר אספת הנבחרים הכלל יהודית ברוסיה אחרי המהפכה.
מזכיר כבוד של ועד יהודי אוקראינה, מרכזו באודיסה, להגשת עזרה בימי הרעב ברוסיה, שבראש הועד עמד המשורר שאול טשרניחובסקי. בשנות 1919-20 מזכיר ראשי של הקואופרציה הצרבנית "או-פו" באודיסה.
בשנות 1920-21 מנהל הקואופרציה התעשיתית של הגרניזון הצבאי באודיסה.
בשנות 1921-24 מנהל כללי וראשי של המסחר הממשלתי המולאם "לריוק" באודיסה.
אחרי ישיבה בבתי כלא ובג.פ.או, גורש נסוף שנת 1924 מרוסיה.
ב-16 לדצמבר 1926 עלה לארץ באניה צ'יצ'רין.
עבד משנת 1925 עד 15 ליולי 1933 בתור מודד במשרד הטבו ביפו.
עבד בתור פועל בנין ומדידות בעירית תל-אביב.
עבד בתור יועץ-כלכלי במחלקה הכלכלית של הסתדרות הציונית בא"י, שבראשה עמד אז מאיר דיזנגוף. נשא לאשה את קלרה בת שאול רובינשטיין. ב-1925 עבד גם בתור סוכן להפצת הספר העברי.
היה בורר בבית משפט השלום העברי, בהנהלתו של העו"ד פ. דיקשטיין.
מזכיר כללי ומ"מ מנהל "בנק להתישבות עממית בע"מ" בהנהלתו של מאיר גרוסמן. עסק בעריכה והוצאת לוח שנתי, מטעם מרכז קופת חולים של עובדים לאומיים.
היה: חבר מרכז וגזבר הסתדרות הציונים העטינים בא"י, יו"ר סניף הצה"ר בתל-אביב, חבר מרכז ומזכיר מפלגת הצה"ר בא"י (בימי שבתו של זאב ז'בוטינסקי בארץ), יו"ר אגודת ידידי בית"ר בא"י, מיסד ויו"ר המועצה הראשונה של בנק "אוצר עממי בע"מ" וחבר הנהלת הבנק, חבר אספת הנבחרים האחרונה (מטעם מפלגת הצה"ר), יו"ר הליגה הימית מטעם התנועה הלאומית ושליחה ליון, בביקור של ספינת "שרה" בים התיכון (1937), יו"ר אגודת ידידי קופת הולים של הסתדרות העובדים הלאומיים וחבר מרכז קופת חולים, שופט בית הדין העליון של תנועת הצה"ר העולמית, שופט של הסתדרות העובדים הלאומית, יו"ר ההנהלה הראשית העולמית של "קרן תל-חי", חבר המרכז של מפלגת המדינה העברית, עורך אחראי של עתון הערב "עתון מיוחד" (הוצאה של מרכז מפלגת המדינה העברית, שהעורך הראשי שלה היה אז מאיר גרוסמן) , עורך השבועון המצוייר "תבל", היה ציר לועידה העולמית של קרן תל-חי העולמית בבזל (1946) בהיותו יו"ר הדירקטוריון של קרן תל-חי הארצי, השתתף בקונגרס הציוני הכ"ב בבזל (1946), השתתפות בועידות של מפלגת הצה"ר, וגם חבר בנשיאות הועידה, שיו"ר שלה היה המשורר יעקב כהן. היה מפקד קטע בהגנה בתל-אביב (בשכונת התימנים) במאורעות 1929, במלחמת העולם השניה פעיל בהג"א.
חבר הנשיאות של קרן הפעולה של "מפלגת המרכז" של הציונים הכלליים בישראל.
יו"ר הנהלת "מכון ז'בוטינסקי" בישראל, ואחד ממיסדיו.
גזבר לשכת הבנאים החפשים "ברקאי", מספר 17, במזרח תל-אביב.
חבר ועד לשכת "בני-ברית" ע"ש ד"ר יעקב פרנד מנהל מחלקת הסקציות (אגפים מקצועיים), שע"י התאחדות בעלי התעשיה בישראל.
כתב מאמרים ורפורטז'ות: בשבועון "ייברייסקיה מיסל" (בעריכת שלום שוארץ, באודיסה, 1919), בעתון היומי "אודסקי נובוסטי" (1913-14), ב"ראסווייט" (1912), ב"הירדן" ו"המשקיף".
פרסם חוברת בשם "שתים עשרה אגרות" בחתימת משה מרום (1952, דפוס, "הארץ").
בתו: שאולה אשת משה זאב גורביץ.