Volume 7

Page 2906

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לפחות לעודד. משהחליט הארגון לחייב כל חבר לצאת להכשרה חקלאית, עזב את המשרה והחיים הסדירים ויצא עם משפחתו להכשרה בתנאים חלוציים ממש בכפר-יחזקאל, ואף סירב לקבל עזרה מההורים להקל את קשיי החיים.

כשהחליטו המוסדות להנחיל את הארגון במושב של התישבות אינטנסיבית בשרון, במסגרת "התישבות האלף", עבד קשה בשיכנוע החברים, שגם זאת היא התישבות חקלאית ושלא יתעקשו לחכות עד אין-קץ למשק פלחה דוקא, ואח"כ התנדב לארגן להם מקומותעבודה במושבות השרון, שיסתגלו לעבודה באזור התנחלותם, ואף הוא העביר את משפחתו להרצליה ואח"כ לכפר-סבא, ואת שארית כוחו וזמנו אחרי ימי עבודה נתן לפעולות למען הארגון וחבריו ובמזכירות מועצת פועלי כפר-סבא, בה הגיע להיסגים בהגדלת היקף העבודה העברית במושבה ובהגדלת השכר היומי.

ב-1929 יצא בשליחות "החלוץ" לבולגריה, חידש את התנועה, ביצר את חות-ההכשרה "העתיד" והזרים חיים חדשים לתנועה הציונית שם.

ב-1930 חזר לארץ עם משפחתו, נכנס לעבוד בארגון "התישבות האלף" ואחרי חדשים מספר עלה להתנחל עם יתר חברי ארגון "יזרעאל" במושב "כפר-הס" שבגוש תל-מונד, ותוך עבודה שכירה ועבודת בנין המשק נתן מזמנו ומכוחו גם ליצירת המוסדות השיתופיים, עזרה הדדית ויתר עניני הצבור במקום ובגוש ותמיד היה מוכן לעזרה ולעצה לחברים אף בענינים פרטיים. היה פעיל גם ב"הגנה", וזמן-מה שימש מנהל קואופרטיב הנהגים "המרץ" בשרון והתמחה בענינים הארגוניים של ההובלה.

ב-1935 נבחר לקונגרס הציוני הי"ט בלוצרן. וכשחזר לארץ נדרש לעבודה בועד הפועל של ההסתדרות, בו ארגן וניהל את המרכז להובלה, ובגלל ההפרעות בנסיעה בתקופת המהומות עבר שוב עם משפחתו לתל-אביב, וגם כאן מצא לו עסקנות-התנדבות נוספת בועד מעונות העובדים, בהשתדלות ליצור בהם מוסדות שיתופיים ואפילו להפכם לקיבוץ עירוני.

ב-1942 התנדב לחיל הנהגים בצבא הבריטי. היה חבר פעיל בועד המתנדבים, ובמקומות שרותו בבנגאזי ובטריפולי ארגן את הקהלה ואת בית-הספר העברי. בשמעו על הדיכוי הנאצי המעיק על יהודי בולגריה נסע ב-1944 לטורקיה, כדי לחדור משם לבולגריה כמסתנן ולפעול שם במחתרת בין היהודים. אח"כ התאמן בפלוגת צנחנים, כדי להגיע לבולגריה בדרך האויר ממטוס בריטי ולפעול שם נגד האויב ולעזרת היהודים. והנה גירש הצבא האדום את הנאצים מבולגריה, והוא נכנס שמה מיד כעתונאי בשם אהרן בכר. ארגן מחדש את התנועה הציונית למבוגרים ולנוער ואת תנועת "החלוץ", ושידוריו בעברית בכל ליל שבת ברדיו סופיה החיו את רוח יהודי בולגריה אחרי שנות הסבל והדיכוי וחידש בהם את הרצון לעלית לארץ.

אחרי שנת עבודה שקטה משחזר מבולגריה נשלח שוב מטעם הסוכנות לנהל את לשכת העליה באנקארה

שבטורקיה, ורעיתו נשלחה לפעולה מטעם "החלוץ". היא ארגנה בטורקיה את תנועת "החלוץ", שמטעמים חוקיים לא יכלה לבקש ולקבל רשיון-פעולה מהשלטונות, אך פעלה והפעילה בכח משיכת הלב היהודי לציון, ומשם קיימו קשרים מהודקים עם תנועת "החלוץ" המחודשת בבולגריה.

בעקב העבודה המאומצת נתגלו בו סימני לחץ-דם גבוה ומחלת לב והוכרח לחזור לארץ ונכנס לעבודה במרכז הפקידים. כשפרצה מלחמת הקוממיות לא היה בכוחו להתנדב להשתתפות פעילה בה, ולכן נטל על עצמו עבודת שרות לאומי בעורף כיו"ר הועד המקומי למען החייל בתל-אביב. אחרי שוך הקרבות נשארה לו עבודת-התנדבות קשה למדי בתפקיד זה,בצד עבודתו היום-יומית במרכז הפקידים, והנה נוספה לו עבודה חדשה עם התחלת גל העליה מבולגריה. פעל למען סידורם וקליטתם החמרית והנפשית של העולים, שהרבו לבקרו בעניניהם בביתו וכמשרדו ונוסף לכך היה מבקר במחנות ובריכוזים של העולים מבולגריה, כדי להדריכם להתערות בארץ. הרופאים הזהירוהו, שעליו לצמצם את עבודתו, אך הזמן קצר והמלאכה מרובה. סוף-סוף עמד לצאת לחופשה להחליף כח, אך באותו יום הפסיק לבו את פעולתו.

נפטר בתל-אביב, ט"ז אייר תש"ט (15.5.49).

צאצאיו: יוסף, עליה (בקיבוץ גניגר).

זאב צור (שטיין)

נולד קרייקי, פלך גרודנה (פולין) י"ח אלול תרע''א (1911).

לאביו שניאור זלמן שטיין ולאמו צפורה בת משה אפרימזון.

קבל חנוך בבי"ס עברי וטכניון.

בשנת 1931 עלה לארץ.

חבר קבוצת "השדה" בראשון לציון (מ-1931).

ממיסדי משק "שדה-נחום" וחבר המשק (משנת 1937).

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2906). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2906