Volume 7

Page 2932

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בית הועד הפועל, מה יהא על הכסף הצבורי שהוא אחראי לו, ומה יהא על המטרות הלאומיות שהכסף נועד למימונן ? כששוחרר נודע לו, שענין הפלמ"ח סודר בדרך אחרת בלי הצ'קים ההם, והצ'קים (המבוטלים) עצמם לא הוגשו לגוביינא ונעלמו. רק כחדשים אחרי צאת הבריטים מהארץ הוחזרו לו הצ'קים בדואר מלכותי מלונדון.

נשא לאשה את חנה בת יעקב ליטבק.

לפנים נלחם בתוך מפא"י נגד הסכם בן גוריון ז'בוטינסקי, ומשהצטרף עם סיעתו למפ"ם נלחם בתוכה נגד הזנחת ענין ההתישבות. נבחר מטעם מפ"ם לכנסת הראשונה, ורק אחרי מלחמה קשה הצליחו חבריו להניעו, שלפחות בבואו לישיבת-הפתיחה החגיגית יוותר על ה"צנע" שבלבושו ויופיע במכנסים ארוכים. המשיך במלחמות על עיקרונותיו בכנסת, בועדה המרכזת של ההסתדרות ובהנהגה המרכזית של מפ"ם. אך סוף-סוף נעשה צר המקום לו ולחבריו במסגרת מפ"ם, ושוב הרגיש את עצמו כמו דג במים כשיצא, ממנה ויסדו את מפלגת "לאחדות העבודה - פועלי ציון", ומיד אחר כך יצא במרץ מחודש למלחמת הבחירות להסתדרות, בה נאם לא פחות מב-52 אספות וחלק רב לכח-שכנועו בהישגי המפלגה. ומיד אחר כך יצא למלחמת הבחירות לכנסת השלישית.

הרב יהושע זליג דיסקין

נולד חסלוויץ (רוסיה) פורים תרנ"ח (1898).

לאביו הרב הגאון שמעון משה דיסקין (היה רב בלוחבוץ, היה נחשב לאחד מגדולי הדרשנים שהלהיב לבבות לתורה, ליראת שמים ולישוב א"י. מחבר ספר "מדרש שמעוני", מגזע החסיד ר' ליב דיסקין, הסבא של הרב הגאון יהושע יהודה ליב דיסקין, שהיה ידוע בירושלים בכינוי "הרב מבריסק" - ראה כרך ב', עמוד 565) ולאמו שרה בת הרב הגאון אליהו בכרך מחסלוויץ (מחבר הספר שו"ת "בכורי האביב". נין ונכד לבעל "חוות יאיר" ולמהר"ל מפר"ג).

אביו עשה הרבה בשביל א"י, וע"י התעמולה שלו יצאו יהודים מצאריצין, סטלינגרד - עוד לפני 45 שנה לארץ (חברת "עתיד" לתעשית שמן וסבון נוסדה על ידם פנחס רוטנברג סיפר, כי יתכן שדרשות אביו בשנת תרס"ד שחצבו להבות אש, הפיחו בו רוח היהדות.

דודו (אחי אביו) הרב הגאון אהרן יעקב דיסקין, שהיה רב בלחוביץ במקום אביו, נידון למות בעוון פעולות "אימפריאליסטיות" (נאמנות לא"י ולהרבצת תורה). פסק הדין הוחלף לו בעבודת פרך ביערות אוראל. משנת תרצ"ח עד תש"ה התענה בכל מדורי הגיהנום הסובייטי. נמלט ועלה לארץ. גר בבני-ברק ועובד בהנהלת ישיבת חב"ד בלוד.

נתחנך בחדר ובישיבה. אח"כ קבל בתור אכסטרן תעודת בגרות וגמר את האינסטיטוט למשפט וכלכלה בקיוב.

עמד במו"מ בהלכה עם הרב משה מרדכי אפשטיין (ראה כרך ו', עמוד 2661) ובספר "לבוש מרדכי" נדפסה תשובה אליו עוד בהיותו סטודנט.

נסמך להוראה מהגאונים: מד"א מינסק - מהר"מ גלוסקין, הגר"מ חסקין בעל "כלכלת שביעית", מהגר"חי איטקין ולבסוף מרבי איסר זלמן מלצר (ראה כרך ד' עמוד 1766).

היה רב בעיר פערעיאסלאב.

בצעירותו היה פעיל בענינים ארצישראליים ברוסיה וביחוד בעניני חדרים וישיבות מחתרת ברוסיה הסובייטית.

נרדף ע"י השלטון הסובייטי ונאסר פעמים - וישב בכלא הסובייטי. נאשם בציונות ובפעולות למוד תורה.

בשנת תרפ"ו (1926) נשא לאשה את מרים בת שמעון יוסף ליפשיץ.

בשנת תרצ"ד (1934) עלה לארץ.

עבד בהנהלת חשבונות ב"בנק המזרחי" ובבית החרשת "לודזיה".

היה בלי משכורת רב ודרשן בבית הכנסת הגדול (אגף נחלת בנימין) ודורש כל שבת בפני צבור (תרצ"ה -תש"ח).

בשנת תש"ח (1948) נתקבל עפ"י הצעת הרבנים: איסר יהודה אונטרמן (הרב הראשי לתל אביב-יפו) וראובן כץ (רבה של פתח-תקוה) - לרב בפרדס חנה.

משתתף בעתונות הדתית: "היסוד", "המודיע", "דגלנו" וכו'.

חבר הנהלת "המדרשיה" (בי"ס תיכון עם מגמה תורנית מובהקת) בפרדס חנה.

מעוזריו הקרובים של הגאון כהנמן במוסדות ישיבת פוניבז' בבני-ברק.

צאצאיו: רחל אשת הרב גרשון אידלשטיין (ר"מ ומגיד שעור בישיבת פוניבז' בבני-ברק), הרב יוסף (מרבני כולל פוניבז'), שמעון משה (ממצוייני התלמידים בישיבת פוניבז).

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2932). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2932