Volume 7

Page 2951

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ב-1934 שליחות מטעם ההסתדרות והסוכנות היהודית. בשנות 1936-38 פעולות קשר מיוחדות (רכש) מטעם ההגנה והמחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.

בשנות 1945-46 שליחות מטעם ההסתדרות והסוכנות היהודית לארצות-הברית וקנדה.

כתב מאמרים ב"העתיד" (עתון החלוץ בפולין), דבר והפועל הצעיר.

מזכיר המוסד לבקורת של מפלגת פועלי א''י (מפא"י).

צאצאיו: יוסף, מיכל, חנה.

עמנואל בר-חיים (הימלשטויב)

נולד רומני, פלך פולטבה (רוסיה), א' אדר א' תרס"ב (8.2.1902).

לאביו חיים אהרן הימלשטויב ולאמו מרים בת יוסף קנייבסקי (שניהם נספו בשנות המלחמה העולמית השניה בלנינגרד. היה ממייסדי ההסתדרות הציונית ברומני,עיר ואם בישראל. ממנו יצאו: פנחס רוטנברג , ד"ר חיים ארלוזורוב, קבוצת רומני שבדגניה ועוד חלוצים רבים. יחד עם ר' ראובן קליבנוב (אביו של העו"ד יעקב קליבנוב) יסדו את "החדר המתוקן" ברומני, שהעמיד עש

רות יודעי עברית, ובביתו דברו עברית - בחיי יוםיום. בשנות מלחמת העולם הראשונה היה מפקח על בתי הספר העברים בפלקפולטבה וציניגוב, מיסודם של חברת מפיצי השכלה, ועמד גם בראש מוסדות סיוע לפליטי המלחמה שגורשו מגבול גרמניה - לפנים רוסיה. השתתף בקונגרס הציוני השביעי בבזל (אוגוסט 1905), בועידת מינסק ובועידות המורים השונות. אשתו היתה מורה. קבלה השכלה פדגוגית גבוהה. וביתם היה תמיד בית ועד למשכילי העיר ולנוער הציוני, שרבים מהם עלו לארץ).

קבל חנוך עברי, למד בגימנסיה יהודית ברומני, ואחר כך באוניברסיטה בחרקוב (היסטוריה, פילולוגיה ופילוסופיה). הפסיק את למודיו לשם עליה לארץ.

היה חבר ב"החלוץ" בעירו והשתתף בועידות החלוץ (בלתי ליגליות) בחרקוב (1920) ובמוסקבה (1921).

בסוף 1921 עזב את רוסיה ובדרכי עקיפין הגיע לליטא, ומשם, בראשית 1922 הגיע לארץ.

מיד נכנס כחבר בגדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפל דור. עבד בכביש עין-טבעון, בייבוש הביצות בעיןחרוד ואח"כ עבר לפלוגת גדוד עבודה בירושלים, קודם בגבעת-שאול ואח"כ ברטיסבון.

בשנת 1926 עלה עם עוד שני חברים על הגבעה מול בית-לחם, ונטו את האוהל הראשון במקום, שנקרא כיום "רמת- חל" בירושלים. עבד בעיקר במחצבות והשתתף כציר גדוד עבודה בכל מועצות פועלי ירושלים מראשיתן עד לפני כמה שנים, כשהחליט, שצריך לפנות מקום לצעירים יותר.

בשנת 1929 השתתף בהגנה על "רמת-רחל" ואח"כ הופיע כעד בפני "ועדת שאו", בה העיד כי המופתי חוסייני נתן פקודה לכפרים ולבדואים לתקוף את ירושלים.

בשנת 1934 השתתף בקבוצה הראשונה שירדה לסדום לפי הזמנת משה נובומייסקי , לכבוש את העבודה ואת המקום לפועל ולמתישב העברי.

בשנת 1935 נסע בשליחות הסוכנות למצרים לברר ענינים הקשורים עם עליה ב'.

בשנת 1936 נתמנה למפקד ההגנה בסדום יחד עם שני חבריו (אברהם לימן ז"ל ונחום גושונוביץ ז"ל) שהיו מתחלפים בתפקידים.

בשנת 1937 נשלח שוב למצרים לשם הגשת עזרה בארגון החלוץ וקבוצי הכשרה.

באותה שנה נשא לאשה את זלטה בת יעקב שפיר.

בימי ממשלת המנדט שימש בתור מוכתר כמיצג המשק כלפי השלטונות. ובתפקיד זה היה פעיל בהגנה גם בשטח האינפורמציה - מהנעשה בין הערבים.

במלחמת השחרור (1948) השתתף בקרבות על "ומת רחל", התגייס לצ.ה.ל. ובדרגת רב-סמל שירת בחיל ההנדסה והשתתף גם בפעילות בפריצת "דרך בורמה'' (בקובץ "פרקים במלחמת ישראל" (כיצד נסללה דרך בורמה) תיאר את המפעל הזה).

לפני שובו לרמת רחל עבד בפנוי ההריסות. במשך כל השנים השתתף בהוצאות הספרותיות של

גדוד עבודה "מחיינו" ושל הקבוץ המאוחד "מבפנים''. מזמן לזמן היה מפרסם רשימות ומאמרים ב"דבר" וכן פרסם מאמרים ב"בכור", קובץ בעריכת ברל כצנלסון, "ניב הקבוצה" ועוד.

כיום, חבר רמת רחל, עובד במשרד העבודה של מדינת ישראל, כמפקח על חומרי נפץ ומחצבות.

בניו: יעקב, אביעד.

מיכאל לנדאו

נולד הרלאו (רומניה) בשנת תרנ''ה. (7.1.1895).

לאביו מנחם (נכדו של מחבר "ברכת יוסף", למברג, 1869. שרשרת רבנים, ביניהם ר' יוסף לנדאו מליטין) ולאמו פיגה בת ר' ישראל איזקסון.

חניך האוניברסיטאות : גרנובל ויאסי. קיבל תואר ד"ר למשפטים.

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2951). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2951