Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 7

Page 2954

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הגרשוני", פורסמו שאלות ותשובות של ר' חגי חנוך . הוא נפטר בשנת תנ"א (1691). אחד מבניו, ר' צבי הירש הלוי פרנקל , שנקרא גם הירש היינה , היה למדן חריף ועסק גם בפרסום ועריכת חיבורים של גדולי התורה בזמנו וביניהם של הרבנים: גרשון אשכנזי, חיים בכרך (בעל "חות יאיר") ואחרים. הוא שימש בשנת תס"ב (1702) רבה של מדינת פפאלץ בהיידלברג ואח"כ רבה של מדינת אנסבך. שם היה גם אחיו אלחנן, יועץ פיננסי של המרקגראף מאנסבאך. בשנת תע"ב (1712) הלשין מומר אחד על שני האחים כי הם עוסקים במעשי כישוף והם נדונו למאסר עולם במבצר שבשובאך. אלחנן מת בבית הכלא וצבי הירש ישב בו כ-25 שנים וכתב הרבה ספרים, וביניהם חיבור בשם "דודי לצבי". כשנהרס המבצר בשטפון הגדול והאסורים יצאו לחפשי, חמלו בני העיר על הרב הישיש ושלחוהו לבני משפחתו בעיר גמונד, שם נפטר בשנת ת"ק (1740). הוא כתב ספור צרותיו שלא זכה לראות אור ורק תמצית הספר נתפרסמה בעתון "איזראאליט" בשנת תרכ"א (1861).

בנו של צבי הירש חנוך פרנקל, היה גם הוא סופר וכתב חיבור על חכמת היד בשם "גילוי דעת", הוא גר בפרנקפורט ע"נ מיין, שם נולד לו בן בשם יצחק פרנקל שנקרא גם איציק היינה . שימש רב בפורדון אשר במחוז ברומברג ונחשב כבעל מופת והרבה אגדות מסופרות עליו וביניהן, כי ציווה לפני מותו כי בניו, עד עשרה דורות, אם ח"ו תתרחש עליהם צרה, הרי אם יבואו אל קברו להתפלל בודאי ייושעו. וכך נשמר שמו בין הדורות שבאו אחריו. הוא נפטר בעיר ברמברג בשנת תקט"ו (1755). הוא עמד בחליפת מכתבים עם אחד מבני המשפחה ר' דוד פרנקל , בעל "קרן העדה" ואב"ד של קהלת ברלין. ספריו של איציק היינה נשרפו בשריפה שפרצה בבית אלמנתו אשר בליסה ורק צוואתו נשמרה ע"י בני משפחת פרנקל מדור לדור. בנו של ר' איציק היינה, ר' יהודה הלוי פרנקל , שהיה ידוע בשם ר' יודל חריף , נולד בשנת תק"ו (1726) ונפטר בשנת תקס"ה (1805), גדל בבית אמו בלסק ושימש כראש בית הדין. הוא חיבר הרבה ספרים, שו"ת ודרשות שהועתקו על ידי בנו ראובן יש ראל , וספר אחד בשם "בית יהודה" יצא לאור בשנת תרנ"ו (1896).

נכדו של ר' יודל חריף. שמואל פרנקל , היה סוחר בקליש ובנו ראובן ישראל פרנקל (אמו חנה נלקין), היה למדן גדול וחסידו של הרבי מקאצק. ר' ראובן ישראל פרנקל היה נשוי לאחת מבנותיו (גולדה) של הגביר הידוע ר' יהודה ליב קושמירק, שהשיא את בנותיו ללמדנים ואחת מהן היתה נשואה לר' יואל סופר, בנו של הרב שמעון סופר מקרקוי ונכדו של חת"ם סופר. ר' יהודה ליב קושמירק ביקר בארץ בשנותיו האחרונות והקים אכסניה לעניים בעיר העתיקה, שהיתה ידועה בשם "החצר הקלישאית" וגם רכש אדמות ביריחו. אשתו השניה שרה זכתה לעלות ארצה בשנת 1925 וגרה עם בתה וחתנה אברהם (ארז) טננבוים (ראה כרך ב', עמוד 974) היא נפטרה בתל-אביב, י' תשרי תש"ט-13.10.1948 (כבת מאה).

ר' ראובן ישראל פרנקל היה בעל אחוזות בפולין. שם נולד בנו חנוך מאיר פרנקל . אחת מאחיותיו של חנוך מאיר פרנקל (רבקה) נישאה לרב זאב מוזס , אב"ד בקליש, (ראה כרך ג', עמוד 1129) אביו של יהודה מוזס (ראה כרך ב', עמוד 984).

חנוך מאיר פרנקל ז"ל נולד בקליש (פולין הרוסית) בשנת תרל"ג (1873) לאביו ראובן ישראל פרנקל ולאמו גולדה לבית יהודה ליב קושמירק . למדן חריף מנערותו וחובב ספרים. באחוזתו רוסושיצה (מחוז קליש) ייסד את בית החרושת ברוסיה לתעשית מוצרי צדף שהופצו ברחבי הממלכה. כחובב ציון התכונן לעלות לארץ עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, אולם בעצם ההכנות לעליה פרצה מלחמת העולם הראשונה. ב-1920 עלה ארצה יחד עם אשתו חוה לבית ליפשיץ-וינבר מורשה וילדיו יהודה (עו"ד) (ראה לעיל - בערך זה), חנה אשת יעקב אדמוני, מרים אשת משה רוזנטל .

היה אחד מחלוצי התעשיה בארץ כשיסד כאן את בית-החרושת לתעשית כפתורי צדף בירושלים. היה מבאי בית-מדרשו של הרב קוק ז"ל ונפטר בליל שבת, ט"ו באייר תרצ"ה (18.5.1935) ואלמנתו חוה נפטרה בירושלים בד' אייר תש"ד (27.4.1944).

אסף רוזנבלום

נולד בתל-אביב, י"ב אייר תרפ''ז (14.5.1927).

לאביו משה ולאמו רחל בת אריה ליב סליצן (ראה כרך ג', עמוד 1200).

בהיותו בן שלש עברו הוריו לחיפה, למד בביה"ס הריאלי ובבית ספר לנגינה, והספיק לתת קונצרטים אחדים בהצלחה רבה. עבר לביה"ס החקלאי במקוה ישראל וגמר בשנת 1946.

הלך לגבת להכשרה ומשם ליגור ואח"כ לגליל.

מילדותו חלם על חקלאות, התישבות, טבע.

בהיותו בהכשרה, הכשיר את עצמו לקרב ולבנין גם יחד והחליף את הצ'לו בברן ובסטן. נכנס לפלמ''ח והשתתף בעשרים קרבות נגד הכנופיות וכו'. היה מפקד מחלקה.

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2954). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2954