Volume 8

Page 3043

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ב-1928 יצא לשוייץ להשתלם במשפט בינלאומי וב1930 הוסמך מטעם המכון למדעים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ינבה, והמשיך לעבוד במכון בתור מרצה (בדרגת דוצנט) למשפט בינלאומי ער סוף 1933, ובינתים נשא ב-1932 סדרת-הרצאות קבועה באקדמיה למשפט בינלאומי בהאג ובה הרצה גם אח"כ בשנים 1937 ו1952). בשנות פעולתו כדוצנט בג'נבה שימש גם בתפקיד נציג ועד המשלחות היהודיות לפני חבר הלאומים בעניני הגנה על זכויות המיעוט היהודי במדינות שקמו או שהורחבו לפי חוזי השלום והתחייבו להכיר בזכויות המיעוטים שבשטחיהן. בתפקדו זה ריכז ב-1933 את הפעולה בענין ה"פטיציה של ברנהיים", יהודי משלזיה העילית, שבהסתמך על חוזה בינלאומי ערער בפני חבר

הלאומים על ההגבלות האנטי-יהודיות שהטיל היטלר בראשית שלטונו על יהודי גרמניה, והודות לפעולה המשפטית באמצעות ועד המשלחות היהודיות בריכוזו של הד"ר פיינברג הוכרחה הממשלה הנאצית לדחות את הפעלת גזירותיה על יהודי שלזיה העילית וניתנה להם שהות להגירה חפשית מתקנות-השוד שהטיל השלטון הנאצי על רכוש היהודים המהגרים מגרמניה.

בסוף 1933 חזר לארץ והמשיך לעסוק בפרקליטות ובפעילות צבורית כחבר הנהלת האגודה הארצישראלית למען חבר הלאומים, שהיה ממיסדיה, חבר משפט השלום העברי העליון, ובשנות מלחמת העולם חבר בית הדין למניעת ספסרות.

ב-1945 נתמנה למרצה למשפט בינלאומי וליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, ב-1949 עלה לדרגת פרופסור-חבר, ב-1951-1950 היה דיקן הפקולטה למשפטים, ומ-1952 הנו פרופסור מן המנין.

פרסם מאמרים על נושאים משפטיים ופוליטיים בירחונים ובעתונים בארץ ובחו"ל בעברית, גרמנית, צרפתית וליטאית.

ספריו: חטא המרידה במלכות לפי החוק בשוייץ (גרמנית) 1920 ; שאלת המיעוטים הלאומיים (ליטאית) 1922; שאלת המיעוטים בועידת השלום 1920-1919 ופעילות היהודים למען ההגנה הבינלאומית על המיעוטים

(צרפתית) 1920; סמכותו של בית-הדין הבנלאומי הקבוע בהאג בעניני המנדטים (1930), ובעניני המיעוטים (1931) (שני הספרים בצרפתית); הפטיציה במשפט הבינלאומי (1931), פסקי-הדין וחוות-הדעת של ביתהדין הבינלאומי הקבוע בהאג בעניני המיעוטים והמנדטים (1937), קבלת חברים חדשים לארגון האומות המאוחדות (1952) (שלשתם בצרפתית, בקובצי ההרצאות של האקדמיה למשפט הבינלאומי בהאג מאותן השנים, שבהן הרצה בה); אי-אלו בעיות של המנדט הארצישראלי (אנגלית) 1937; מגילת האומות המאוחדות וחוקת בית-הדין הבינלאומי (תרגום לעברית עם מבוא) 1946; השתתף בעריכת "השנתון היהודי למשפט הבינלאומי (אנגלית), 1948", 1949.

שלום זמירין (סמירין)

נולד בט' בניסן תרע"ה (24.3.1915) בדיסנה שבפלך וילנה (רוסיה).

לאביו מנחם מנדל סמירין (שו"ב בדיסנה) ולאמו חיה-מוסיה בת זלמן איטיגין.

למד תורה מפי אביו, ומגיל 12 במשך ארבע שנים ומחצה בישיבת "תומכי תמימים" של חסידי חב''ד בוילנה (שהיתה אז תחת שלטון פולני) והגיע בלימודו השקדני לידיעה מרובה בש"ס ופוסקים. אח"כ נכנס לפעולה ציונית בדיסנה, בתנועת "השומר הצעיר" הצטרף להכשרה חלוצית והתאמן בעבודה בנגרות.

ב-1936 עלה לארץ ועבד שנים אחדות במטע הבננות, בועדת התרבות ואח"כ בהדרכה בחברות נוער עולה בקבוצת כנרת, בה נמנה גם אחיו שמואל על החברים, וכתב פיליטונים רבים על נושאים חברתיים בקבוצה.

במלחמת העולם שירת זמן-מה כמתנדב בצבא הבריטי, אך שוחרר בגלל מחלה קשה, ומשחזר לקבוצה עסק בהדרכת נוער עולה. הקבוצה התחשבה בתשוקתו הגדולה להוסיף דעת, וב-1944 שלחה אותו ללמוד באוניברסיטה בירושלים, ועד מהרה התבלט בה כאחד מטובי התלמידים בפקולטה למדעי לרוח, ובעיקר הצטיין במדעי היהדות ובתולדות ישראל בתקופת המקרא.

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3043). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3043