Volume 8

Page 3059

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אח בלשבת הבנאים החפשים.

כתב מאמרים בעתונות המקצועית בארץ ובחו"ל.

חבר הגנה כל השנים.

פרסם ספר (95 עמודים - בהונגרית) המיועד לצופים יהודיים בשם "התחיה היהודית" (הוצאת "עפורן", בודפסט, 1921).

בנותיו: מרים אשת דוד בן-מרדכי (בליי), רות אשת דב שפיר .

ז'ן יונה קרנון (קזרנובסקי)

נולד בשנת תרס"ג (6.11.1902) בחארקוב שבאוקראינה.

לאביו מיכאל (מנחם מנדל) קזרנובסקי ולאמו רבקה בת מרדכי צבי ברקמן מסמורגון.

למד בגימנסיה ובאוניברסיטה רוסית, וב-1921 יצא לדאנציג, המשיך את לימודיו באוניברסיטאות גרמניה, צרפת ובלגיה והוסמך למדעי הכלכלה ופיננסים. היה ציוני פעיל מנעוריו, ובדאנציג הצטרף בין הראשונים לתנועה הרביזיוניסטית ב-1923.

ב-1926 עבר לבלגיה וניהל בבריסל חברה המסונפת לקונצרן "יוהאן קרמנצקי" מוינה. יסד בבלגיה את התנועה הרביזיוניסטית והיה יושב-ראשה, בשנת 1932 עזב את התנועה וחזר לציונות הכללית והיה חבר הנהלת הפדרציה הציונית בבלגיה.

נשא לאשה את מרים בת יהושע (אוסקאר) פישר (ראה הערך שלו בכרך זה).

כשעלה לארץ ב-1935 כבר היה מעמדו כאן מבוסס בתור פרדסן, באשר עוד מקודם השתתף עם חותנו בהשקעת הון במטעים בארץ, אך הפעיל את כשרו וידיעותיו הכלכליים גם במשק הארץ ויסד את הפירמה "ניר איסט טרייד אג'נסי" - סוכנות מסחרית למזרח הקרוב" לייצוג מפעלי-תעשיה גדולים מצרפת ומבלגיה.

פעיל בחיים הצבוריים והכלכליים כחבר הנהלת התאחדות האכרים בישראל, חבר מועצת לשכת המסחר תל-אביב-יפו, גזבר-כבוד של לשכת המסחר ישראלצרפת, חבר מועצת המוסד לביטוח לאומי ואיגודים רבים

אחרים.

צאצאיו: מיכאל, איתמר, רנה-נעמי.

ישראל נאמן

נולד באב תרנ"ו (23.8.1896) בקישינוב, שבפלך בסראביה, רוסיה.

לאביו משה יוסף (בעל תעשית מוצרי פשתן, סוחר במעמד רשמי של "דרגה ראשונה", שלפי החוק הצארי היתה לבעלי מעמד זה זכות-יתר לדור ולסחור בכל רחבי הממלכה, אף מחוץ ל"תחום המושב" המוגבל ליהודים) ולאמו טובה בת זאב גולדנברג.

למד בילדותו להכיר את גורל היהודים בגלות, כעדראיה לפרעות-הדמים בקישינוב. בחדר למד גם ראשית, לימודים כלליים והשפה הרוסית, ואחד המלמדים המשכילים הבין אותו לבחינה אכסטרנית במחלקה א' של בית-הספר הריאלי, בתמיכת קרוביו המשכילים ושלא בידיעת הוריו האדוקים. המשיך בלימודי עצמי ובבחינות אכסטרניות במחלקות ריאליות ומסחריות, ואחרי גמר מחלקה ו' נסע לאודיסה, למד רוקחות והוסמך לה. התחיל ללמוד גם משפטים, מתוך תקוה עמומה, שמא יצליח בזמן מן הזמנים להתקבל לפקולטה למשפטים, שכניסת יהודים אליה היתה קשה מקריעת ים-סוף, מתוך שאיפה לצדק בחיי הפרט ובמשטר המדינה כלפי ההודים ברוסיה הצטרף בבחרותו לזרם הטולסטויאני, אך משפרצה המהפכה ב-1917 וביטלה רשמית את ההגבלות על הקודים ברוסיה, פג כח-המשיכה של אידיאל זה, ואז הצטרף לתנועה הציונית, שקיבלה חיזוק ניכר עם פרסום הצהרת בלפור, והיה מפעילי "צעירי ציון" בקישינוב.

ב-1917 נשא לאשה את יהודית בת נחום כהן.

פתח בית-מרקחת בקישינוב, ולמען חולים עניים פעל בועד של חברת "עזרת חולים" ביחד עם ד"ר ברנשטיין-כהן ועם הרב צירלסון ז"ל ועבד יום-יום כמה שעות בהתנדבות בהכנת תרופות לעניים בבית

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3059). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3059