Volume 8

Page 3068

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אות לפעולות נוספות, שלביצוען היה צורך באדם בעל כושר כמוהו, ותוך התנאים הקשים של תקיעת יתד באדמות ישראל היה כמעט תמיד צורך בעזרתו בעניני הכלל.

בפעולות ההגנה והבטחון בתקופת מהומות תרצ"ותרצ''ח היה בגיוס מתמיד בשרות ההגנה, כאחראי לבטחון הגוש, והיה גם ממדריכיו ומידידיו של אורט וינגייט . אירגן את ראשית העליות לפי תכנית "חובה ומגדל". החל מעלית "תל עמל".

בנסעו עם חבריו א. אטקין מקבוצת גבע והרופא הוטרינרי הגושי ד. מוסינזון , בשובם מהכנות לעלית קבוצת "מסד" על הקרקע, לבקר בנקודת "חומה ומגדל" טירת צבי, נספו שלשתם, בעלות המכונית על מוקשידרכים ליד הכפר הערבי סמריה שהיה בעמק בית-שאן - בתאריך י"ח באלול תרצ"ח (14.9.1938), והוא הובא לקבורה בעין חרוד.

לזכרו הוקמו בניני בית-הספר המשותף לעין חרוד ותל-יוסף, ולידם "בית שטורמן", המשמש מכון מוזיאוני לחקר עמק יזרעאל המזרחי (אזור גלבוע), עתיקותיו, ההתישבות החדשה, הישוב הערבי שבסביבה, מקורות המים, האקלים, ענפי הייצור, הדומם, הצומח והחי, ולידו ספריה עשירה על נושאים אלה. הבית משמש גם לכינוסים, לעיון ולמחקר, ורבבות מבקרים בו בכל שנה, ביחוד תלמידים, נוער ועולים חדשים. על שמו נקרא הקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית-שאן והרחוב בביתשאן בדרך לטירת צבא. ליד" תל-עמל" נטעו "גן השלשה" לזכרו של חיים ושני חבריו שנספו עמו.

פרשת חייו מסופרת בחוברת בהקטוגראף שהוציא משק עין חרוד, בחוברת מיוחדת שהוציא המרכז לנוער של הסתדרות העובדים הכללית, ב"ידיעות המכון" (של "בית שטורמן") וביומני עין חרוד.

צאצאיו: משה (נפל במלחמת השחרור), דבורה אשת מרדכי בן- נר, תמה אשת שלמה ברין.

שלמה פריימן

נולד בי"ב בטבת תרס"ב (22.12.1901) בעיר העתיקה בירושלים.

לאביו ר' יעקב ולאמו פרל בת יחזקאל ליליינטאל ונכדתו של בנימין ליליינטאל שעלה ארצה ב-1847 (ראה כרך ו' עמוד 2569).

משפחת בית אביו עלתה לארץ עוד בסוף המאה ה-18 מקרמנצ'וג שבאוקראינה והוא בה הדור הששי בארץ. אבי אביו, ר' ישראל ז"ל, היה שמש בהתנדבות בבית-הכנסת "החורבה" ושמש-משנה בקבר רחל ליד השמש האשכנזי הראשון ר' שמעון מונזון ז''ל, שקיבל את החזקה מאת סיר משה מונטיפיורי עצמו. האב ר' יעקב ירש מאביו את שתי הכהונות, ב"חורבה" ובקבר רחל, ואחרי פטירת ר' שמעון מונזון היה הוא השמש האשכנזי היחיד בקבר רחל, ליד השמש הספרדי ר' יהושע בורלא ז"ל, שהתמיד בכהונה זו כ-60 שנה עד

לפטירתו ב-1939 בגיל 87, ולעת זקנתו היה ר' שלמה פריימן למעשה שמש יחיד.

בנערותו למד בת"ת "עץ חיים", עד שבמלחמת העולם הראשונה נלקח אביו לצבא הטורקי (ואחרי זמן מועט חזר הביתה חולה ונפטר בתרע"ז), ומאז היה הוא השמש בבית הכנסת החורבה ובקבר רחל במשך 34 שנה, עד שהמקום עבר לידי האויב וכלתה רגל ישראל ממנו.

בשנת תר"פ נשא לאשה את צפורה בת ר' בנציון שילדקרוט.

שנים מספר אחרי כניסתו לתפקידו, משגדל הישוב העברי בארץ ושופרו תנאי הבטחון, הגדיל את מספר ימי הביקור בקבר רחל. לפנים היה הקבר פתוח לקהל מערב ראש השנה עד ערב יום כפור, והוא הנהיג את פתיחתו מראש חודש אלול עד אחרי סוכות, חוץ מהפתיחה בכל ערב ראש חודש, ופתיחות מיוחדות למבקרים אנשי שם (מגדולי ישראל ואומות העולם שביקרו בארץ) ולפי הזמנה למתפללים במקרים מיוחדים בעת צרה (מחלה) במשפחתם.

לשמירת המקום וסדריו היה צורך באמנות "דיפלומטית" מיוחדת כלפי שכנים רעים ופרועים וגם כלפי שומרי-החוק הבריטיים, שלא התירו שום שינוי ותיקון, ור' שלמה הסתדר עם אלה בכיבודים ובפיוטים ובנשק שהיה לו ברשיון. בעתות תסיסה ומהומות, כשהדרך היתה בחזקת הסכנה, היה בא בלווי משמר משטרה לפתוח את הקבר בזמנים הקבועים, לבל תופסק ה"חזקה" היהודית על המקום וקיום סדריו לפי המסורת. בתקופת מהומות תרצ''ו-תרצ"ט, כשהקבר היה סגור זמן ממושך, קיבלו הוא ור' יהושע בורלא כתבי-מינוי רשמיים מטעם שני השלטונות היהודיים, הועד הלאומי ו"העדה החרדית", כמפקחים על קבר רחל, ובתוקף המינוי היה להם מעמד רשמי וזכות לקבל הגנה משטרתית למילוי תפקידם, ובכל חודש היה עליו למסור דו"ח לועד הלאומי על מה שקרה או שלא קרה בקבר רחל.

במלחמת השחרור נפצע ביריה ושכב חדשים אחדים, ואחרי קום המדינה נתמנה מטעם משרד הדתות לשרות בהר ציון.

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3068). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3068