Volume 8

Page 3127

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

"אישיות חשובה מאד", הזכאי, בין השאר, לנסיעה בתחבורה אוירית צבאית. בדרך זו הגיע למצרים ומשם לארץ, ובתור אישיות חשובה החל להשתדל בעד שחרור חבריו שהיו בכלא, ואף נתקבל לשיחה בענין זה אצל המזכיר הראשי של הממשלה המנדטורית. והנה דוקא באותו יום ערכו אנשי אצ"ל את ההתקפה על תחנת השידור ברמאללה והבולשת הגבירה מיד את הציד על החשודים בהשתייכות לארגון "טרוריסטי" זה, והחשודים הרי הם בראש וראשונה חברי בית"ר, וכלום מי שהיה לפנים נציב בית"ר אינו חשוד ? וביחוד כשהוא בא לארץ דוקא בשעה זו. ובכן החלו החיפושים אחריו בכל מקום והועמדו משמרות לארוב לו בשדההתעופה בלוד, בגבולות הארץ ובנמל חיפה, כדי לתפסו ברגע שינסה לברוח. אך הוא לא ברח, אלא נסע לשדההתעופה הקטן שהאמריקאים התקינו להם בווילהלמה, שהבולשת הבריטית שכחה להתענין בו, ומשם המריא מהארץ לתורכיה במטוס אמריקני.

בטורקיה עסק הירשמן בשתדלנות בנוסח דיפלומטי, ועוזרו, ערי, השתדל בדרכים משלו, יותר מעשיות מאשר דיפלומטיות. קודם כל הצליח לקשור קשרים עם כמה אישים חשובים בצמרת השלטון, ואח"כ השתדל להשיג אניה תורכית גדולה להעביר פליטים במספר רב מחופי רומניה בנתיב ההעפלה לארץישראל, באשר זהו הפתרון המעשי והיעיל לאותם הפליטים שאמנם הצליחו להנצל מההשמדה, אבל עדיין אין להם מקום לחיות וגם הם זקוקים להצלה. אך נציגו של הנשיא (הירשמן) ושגריר ארה''ב (שטיינהארט) לא יכלו לתת יד לפעולה "בלתי חוקית" כלפי בריטניה בעלת הברית, וכשניסה ערי לפעול על דעת עצמו, אסרוהו התורכים והחליטו להסגירו בידי הבריטים השולטים בארץ-ישראל, באשר בחוקים שלהם התנקש הנעצר ובפניהם עליו לתת את הדין...

בימים ההם, סמוך לסוף מלחמת העולם, עדיין היתה התחבורה המהירה יקרה ונדירה מדי בשביל אזרח פשוט, וכל שכן בשביל אסיר, שהשלטונות שיקבלוהו אינם זקוקים לו באופן דחוף. לפיכך הועבר בדרך האטית והזולה ביותר, בשילוח מתחנת משטרה לתחנת משטרה, כשמזדמנים גם אסירים אחרים ל"משלוח'', או כשיש שוטר פנוי ללוותו, ובינתים יש לכל תחנה מכלאה כל-שהיא לאכסן בה את "הנוסע הבלתי-ממהר", יום יומיים ואפילו יותר, והאורח אינו חייב לעשות כלום, אלא לשבת "במקום בטוח" ולהמתין... וכך הועבר במשך שבועות מספר דרך תחנות המשטרה של אנאטוליה עד שהגיע לגבול הצפוני של סוריה, ושם נמסר, תמורת חתימה על קבלה, למשמר של שלטונות צרפת החפשית, על מנת שהללו ימשיכו להסיעו עד לגבול "פלשתינה" וימסרו לשלטונות הבריטיים.

בינתיים חיסלו "אלמונים" בקאהיר את הלורד מוין, שישב שם בתור "מיניסטר המדינה" של ממשלת בריטניה והיה לו חלק ביחס הקשוח ביותר לגורלם של הפליטים ובאשמה לטביעת מאות שרידי ההשמדה שטבעו בספינתהמעפילים "סטרומה''. אז נשמעו קולות בבריטניה, שה אסיר הזה, ז'בוטינסקי הצעיר, הוא שאירגן את המתת הלורד, ויש לטפל בו בדחיפות כראוי ל"אסיר חשוב ביותר", אך אין שום סיבה לא להאמין לדברי אנתוני אידן (מאז סיר אנתוני אידן), שר החוץ של בריטניה בימים ההם. שהצהיר בבית הנבחרים, כי אין לו כל ידיעה על שייכותו של האסיר לאותו מעשה בקאהיר. וכך נשאר זקוק לחסדי התחבורה היבשתית האטית, שהעמידה את סבלנותו במבחן בדרכו למולדת.

בהגיעו בלווי המשמר מהגבול התורכי לחלב, לקחוהו מהרכבת אנשי צרפת החפשית, שהיו לו קשרים טובים עמהם מקודם, הפסיקו את מעמדו כאסיר והחזיקוהו כאורח חביב וחפשי עשרה ימים, בחלב ואח"כ בבירות. בינתים הצליח הגנרל ספירס במזימותיו להעביר את שלטון הכיבוש בסוריה ובלבנון מידי הצרפתים החפשים לידי הצבא הבריטי (ובזה חוסל למעשה המנדט הצרפתי בארצות הללו), וה"אינטליג'נס" הבריטי חנך את שליטתו בבירות בתפיסת ערי. משם הוכרח להמשיך את מסעו האטי בדרך ה"אכסניות" של תחנות המשטרה ולהפיג את שעמום ימי הבטלה בהתעסקות בבעיות מתימטיות, עד שבפורים תש"ה (1945) הגיע לביתהסוהר המרכזי בירושלים סמוך לפני קריאת המגילה בפי הרב אריה לוין, רבם של האסירים. אמנם ערי לא נתחנך לזיקה חיובית, לטקסים דתיים, אף-על-פי-כן טוב היה לחוג את הפורים בין אחים יהודים במולדת, ואפילו בין החומות הללו..

כאן מצא לו פנאי ללמוד ואחרי ימים אחדים הובאו לו הספרים הדרושים במתימטיקה עיונית והתחיל להתכונן לקבלת תואר דוקטור למתימטיקה. כשנכנס למסלול הלימודים נמלכו הבריטים בדעתם, שלא יתכן לתת "סטיפנדיה" למטרה זו על חשבון משלם-המסים הפלשתינאי - ושחדוהו על מנת שיעזוב את הארץ (אותו תנאי כמו לאביו ב-1920, כששוחרר ממבצר עכו), ויצא עם רעיתו ובתו הקטנה לאמריקה.

אמו הצליחה להגיע עד לבית הלבן של הנשיא רוזבלט והצליחה בהשפעתה שישוחרר.

משקמה מדינת ישראל שוחרר מהתנאי הבריטי והחליט לחזור לארץ עם משפחתו באנית-הנשק "אלטלינה", ונסעו לשדה-התעופה הניו-יורקי לטוס לצרפת ולהפליג משם באניה. אך מנשיאת המזוודות הכבדות אירעה תקלה רצינית לבריאותו ו"איחר את האניה''.

אחרי חדשים מספר הגיע לארץ והתגייס לצה"ל וביקש לשרת בחמ"ד (חיל המדע), אך במקום זה צירפוהו בדרגת טוראי לשרות איכסון, וכמהנדס-חשמל הועסק בהתקנות חשמל בבנינים ביפו שהוקצבו למשרדים צבאיים, ובתור טוראי יחידי בין בעלי דרגות של קצינים וסמלים השתמשו בו גם בתפקידי נער-שליח. והנה הגיעו ההכנות לבחירות לכנסת הראשונה, והוא ביקש מראשי תנועת "חרות", שיצרפו אותו לרשימת המועמדים, ונקבע לו המקום ה-14 ברשימתם, והואיל ובבחירות זכתה "חרות" ב-14 מקומות, נבחר גם הוא לכנסת.

בכנסת פעל לא לפי הקו של המפלגה - שלא היה

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3127). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3127