אליעזר יצחק הכהן גרבבסקי
נולד וולוזין, פלך וילנה, כ"ב אדר תרי"ט (1859).
לאביו אברהם שבתי (ממשפחת ר' חיים מוולוזין ור' חיים סולובייציק) ולאמו מאשה רחל לבית ויסבורד. קבל חנוך מסורתי. השתלם ברוקחות.
היה רוקח בפינסק.
היה חבר ועד חובב-ציון בפינסק יחד עם העסקן אהרן איזנברג (ראה כרך ב', עמוד 982).
נשא לאשה את חשה בת קלמן גינצבורג (נפטרה ברחובות, ל' חשון תרצ"ח-4.11.1937).
בשנת תר"ן (1890) הוזמן ע"י אהרן איזנברג ועלה לארץ בתור רוקח בבית המרקחת בראשון לציון.
באותה שנה נוסדה רחובות והוא רכש לו שטח קרקע.
כעבר שנתים, נדרש לעבוד בתור חובש ורוקח בבית החולים היהודי "שער ציון" ביפו שנוסד באותה שנה ע"י שמעון רוקח ועוד.
אח"כ עבר למושבה רחובות בתור רוקח המושבה.
יסד בית חולים במושבה לפועלים.
ממיסדי התלמוד תורה במושבה.
נפטר ברחובות, ו' כסלו תש"ח (19.11.1947).
צאצאיו: חיה אשת יצחק דוד מן (כרך ב', עמוד 988), מרדכי עשבי, חיים עשבי.
יהודה אייגס
נולד בשנת תרנ"א (1891) בוילנא.
לאביו הרב חנוך ולאמו הינדה בת ר' שמחה ראובן אדלמן (בכינויו הספרותי "שר בן חיל עדולמי", מחבר הספרים "התירוש", "המסילות" ועוד).
למד בישיבות ובשקידתו הגיע לידיעה מרובה במקורות היהדות ולהשכלה כללית רחבה.
נשא לאשה את אדה בת מאיר ולאה וינשטיין. בגיל צעיר הצטרף לתנועה הציונית והיה ממניחי היסוד לתנועת "הפועל הצעיר" בפולין, ומשהתמזגה זו עם "צעירי ציון" ל"התאחדות", הוסיף לשרת אותה בדמותה החדשה כחבר המרכז, כתייאורטקן, נואם וסופר, ובנאומיו בערי פולין ועיירותיה רכש לה נפשות רבות וייצג אותה בקונגרסים, בועידות ציוניות, במועצת קהלת וארשה, במשרד הארצישראלי המרכזי לפולין ובמרכז "תרבות" בפולין. מתוך מגמה אידיאלית לטיפוח התרבות העברית פעל גם מחוץ לתפקידו הרשמי. יסד בכוחות עצמו הוצאת ספרים, שהוציאה שתי סדרות של ספרים: "טרקלין" לספרות עתיקה (לרוב ספרי סדרה זו כתב מבואות מדעיים בעילום-שם) ו"מדורות" לספרות מודרנית.
כשנתפלגה ה"התאחדות" לרגל האיחוד בין "פועלי ציון" ו"הפועל הצעיר" (במקביל לאיחוד שקם בארץ בין "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר" שהתמזגו למפא"י), עמד מן הצד, אבל כידיד ואוהד והתרעם על מחרימי ועידת-היסוד של ה"איחוד".
ב-1933 עלה לארץ עם משפחתו, הסתדר במשרה פרטית ועמד מחוץ למפלגות, אך הביע את דעותיו לשאלות השעה במאמרים שפרסם בעתונים בשמו ובעיקר בעילום-שם. עסק גם בעבודה ספרותית ומתוך רגשי קירבה ל"העובד הציוני" היה עורך וקובע כיוון לעתונה של תנועה זו.
ב-1939 נתמנה למפקח מטעם הועד הפועל של ההסתדרות ו"חברת העובדים" על המוסדות הארגוניים ועל המצב המשקי במוסדות הכלכליים של ההסתדרות, וכן שימש כמומחה בשאלות כספיות של המוסדות. המשיך גם בפעילות תרבותית כמרצה על נושאי תרבות מזמן לזמן בעיר ובכפר, עיבד והוציא בצורה תמציתית לנוער ולעם את יצירות גדולי הציונות אחד העם, מ. ל, לילינ בלום, א. ד. גורדון ואחרים. בשנים האחרונות הרצה על ניהול חשבונות בבית-הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל-אביב.
נתמנה מטעם אליעזר יפה לאחד האפוטרופסים על עזבונו הספרותי.
נפטר בתל-אביב, כ"ג ניסן תש"ו (24.4.1946) ונקבר בנחלת יצחק.
בנותיו: הדסה אשת פרופ' יהושע פראור, מרים.