ד"ר חיים (הרמן) כהן
נולד י''א אדר תרע"א (11.3.1911) בליבק שבצפון גרמניה.
לאביו זאב (סוחר ואיש-פיננסים) ולאמו מרים בת הרב ד"ר שלמה קרליבך (רבה הראשי של קהלת ליבק).
למד בבית-הספר העממי ובגימנסיה, ותוך כך השתלם בלימודי היהדות ב"ישיבה" של סבא. שנתן מזמנו להקנות ידיעות בתלמוד לצעירים יהודים בעיר, שהם והוריהם שוכנעו על-ידי הרב בדבר הצורך בלימוד זה.
כשגמר את הגימנסיה נשלח לארץ ב-1930 להשתלם בתלמוד בישיבת "מרכז הרב" בירושלים. נרשם גם לאוניברסיטה העברית, בפקולטה למדעי הרוח, והתענין במיוחד בשיעורי הפרופ' אשר גולאק, שהורה את שיטת התשואה בין המשפט התלמודי ובין החוק הרומי. כעבור שנה חזר לחו"ל, למד משפטים באוניברסיטאות מינכן, האמבורג ופראנקפורט והוסמך לד"ר למשפטים ולעורךדין.
בשנות לימודיו תרגם לגרמנית כמה משיריו של ר' יהודה הלוי ואבן-עזרא.
נשא לאשה את אלזה בת הנריך בנימין. אחרי עלות היטלר לשלטון עלה לארץ (1933), עבר את הבחינות לעורכי-דין זרים ועבד שנים אחדות כעוזר ראשי במשרדו של עו"ד ד"ר מרדכי בוקסבאום בירושלים ומ-1937 ניהל משרד משלו והתמחה בעיקר במשפטים שבסמכות בית-הדין הרבני (משפטי אישות, גירושין וכדומה), ובשעות הפנאי המשיך בעבודה מדעית בהשואה בין המשפט התלמודי והרומאי.
בסוף 1947, משהכריעה עצרת האו''ם בדבר יסוד מדינה יהודית, הוזמן על-ידי "ועדת המצב" של המוסדות הלאומיים להפסיק את עבודתו הפרטית, להכנס למועצה המשפטית, המכינה את חוקי היסוד למדינה העומדת לקום, ולעבוד בהכנת החוקה. מאז עובד הוא בשרות המשפטי של מדינת ישראל : בשנות 1949-50 כמנהל כללי של משרד המשפטים, בראשית 1950 נתמנה ליועץ המשפטי של הממשלה. בשנת 1951/52 מילא זמן-מה גם תפקיד שר המשפטים (זה היה - יוני עד דצמבר 1952) ואח"כ (1952) חזר לשרותו כיועץ משפטי.
ב-1951 ייצג את מדינת ישראל בועידה שנתכנסה מטעם האו"ם בג'נבה.
ב-1952 היה ראש המשלחת הישראלית בלונדון, בדיונים בדבר זכיון חברת האשלג והמשך ניצול אוצרות ים המלח.
חיבר ספר על חוקי נשואין וגירושין (1935) ומאמרים רבים בעניני חוק ומשפט.
צאצאיו: אליהו, יהודית.
סגן אלוף מרדכי (מקס) קפלן
נולד במריאמפול, פלך סובלקי (רוסיה - ליטא) בשנת תרס"ג (7.1.1903).
לאביו יצחק קפלן ולאמו חיה בת מאיר סרייסקי. קבל חנוך בבי"ס, בגימנסיות רוסיות (כשנתים למד בגימנסיה במולוגוב, ושם קיבל בפעם הראשונה, גם חינוך צבאי) וסיים (1921) גימנסיה ליטאית במריאמפול, בשנת 1926 סיים בי"ס טכני גבוה בדארמשטאדט בגרמניה וקיבל תואר - מהנדס למכונות.
נתקבל בתור מהנדס בחברת החשמל הכללית א. י. ג.בברלין, אח"כ היה סגן מנהל מחלקה בחברה.
שירת כשנתים בצבא הליטאי ביחידות רכבות צבאיות, ובבתי המלאכה שלהן. שם טיפל בתיקוני נשק.
בגרמניה עמד בקשרים טובים עם חוגים צבאיים, והתענין באוסף ספרים צבאיים שהביאם אתו לארץ, חומר זה שימש אח"כ בתור חומר לימוד לחברי ההגנה בא"י, וכן בשנות 1926-32 אסף ספרים טכניים והעביר אותם לטכניון בחיפה.
היה חבר בארגון צעירי ציון בעירו. בגרמניה היה חבר בתנועה הציונית.
במרס 1932 עלה לארץ.
ב-6 ביולי 1932 יסד יחד עם ה''ה גלשטיין, מאיר הורנשטיין ומהנדס ב. ברוך את בית החרשת "ברזלית" וב-1933 הצטרף ישראל ליכטנשטיין (ראה כרך א', עמוד 299) והעסק התפתח לתעשיה בממדים ניכרים.