Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 8

Page 3158

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עם הקמת מפעל "ברזלית" הצטרף להתאחדות בעלי התעשיה והיה בין מיסדי האיגוד למען תוצרת הארץ, נתמנה לחבר הנהלתו ולמנהל אגף המתכת, ובתפקיד זה כיהן עד פרוץ מלחמת העולם השניה, והשתתף בפעולות רבות למען תוצרת הארץ, וגם בפעולות כלכליות שונות של התאחדות בעלי התעשיה, ואח"כ כיהן כמקשר בין מוסדות הבטחון (ההגנה) ובין התאחדות בעלי התעשיה.

בשנת 1935 נשא לאשה את יונה בת אליהו פיינשרייבר (ראה ערכה בכרך זה, בעמוד 3171).

מיד עם בואו לארץ מצא שני ארגוני הגנה, ועמד לפני הבעיה: לאיזה מהם להצטרף. אחרי שבא במגע עם מפקדי ה"הגנה" ו"ארגון ב'" נראה לו, כי "ארגון ב'" עולה במידת הצבאיות שבו על הארגון הכללי (ההגנה), מאחר שיש בין חבריו מספר ניכר של אנשי צבא מחו"ל וביניהם קצינים שהשתתפו במלחמת העולם הראשונה בחזיתות שונות באירופה. פגישתו עם שנים מחברי ארגון ב', קצינים לשעבר בצבא הסרבי ואנשי קרב מובהקים, עשתה עליו רושם עז. לאחר שיחות אתם החליט להיכנס לארגון ב', אך כבר אז הציב לו מטרה לעשות הכל כרי להביא במרוצת הזמן לידי איחוד שני הארגונים. קיבל תפקיד פיקודי נמוך, אך בו בזמן הוטל עליו להכין ולעבד הומר הדרכה (בעבודה זו נעזר בספרות הצבאית שהביא עמו מגרמניה).

פיתח בארגון ב' את הרעיון של תיקון וייצור נשק בצורה תעשיתית מאורגנת.

בשנת 1935 צורף למפקדה בתל-אביב, כשמפקדה היה דן (הוא אברהם גיורא-קריצ'בסקי - ראה כרך ג', עמוד 1516) ונתמנה לאחראי לעניני נשק ותיכנון. עוד ב-1935 ארגן בית מלאכה ראשון בארגון ב', במקביל לכך, שבמפעל ביהח"ר ברזלית ברמת גן ואח"כ בקרית-אריה, היה מרכז החסנה ותיקונים של נשק. בסוף 1935, כשפרצה מלחמת חבש ומשבר כלכלי קשה פרץ בארץ, מספר בתי חרשת נסגרו, ביניהם גם ביהח"ר "פצירה", שהיה חבוי בחורשת קרית-אריה, קיבלו אנשי ארגון ב' את הביתנים לידם ושם ארגן בית מלאכה לייצור חלקי חילוף לנשק קל וייצור מחסניות לאקדחי פרבלום בפעם הראשונה בארץ בתהליך תעשיתי. בעבודה זו עזרו לו עובדי המסגריה של ביהח"ר ברזלית (דב שפיגלמן, מאיר אורנשטיין, פנחס רוזנצוייג, ש. גלגור) וכמה נשקים של ארגון ב'. במרוצת הזמן תפסו עוד בנין (ביהח"ר ברסוצקי לייצור מקררים) בקרית אריה ואז הגיע מספר העובדים במפעל נשק זה עד 20. מפעל זה סבל מחוסר תקציב, אבל הגיע לתוצאות טכניות יפות עד כדי ייצור "כלים" שלמים. כגולת הכותרת של עבודתם יצרו כלי קטן כמתכונת הבראונינג, כולו עבודת יד.

עם פרוץ מאורעות 1936 נתמנה למפקד סניף רמת-גן, כממלא מקומו של דב, שהיה אז חולה. בפרק הזמן הקצר שכיהן בתפקיד זה הצליח להביא לידי שיתוף פעולה את שני הארגונים במקום, וקיבל לכך את הסכמת הפיקוד העליון של ארגון ב'.

ביולי 1936 חזר לסניף תל-אביב, נתמנה, נוסף על

היותו חבר מפקדת ארגון ב' בתל-אביב, לאחראי לבטחון הדרכים עד ראשון לציון, שאורגנו ע"י יחידות ניידות, שנטעו בדרך תל-אביב - רחובות לשם שמירה על הבטחון בה, וכן נמסרו לו תפקידים טכניים אחרים. עבר מספר קורסים.

בשנת 1937 נתלכדה בארגון ב' קבוצת חברים, בראשותו של עו"ד חיים (הוראס) פרבשטיין, שהחליטה להרחיב את ייצור הנשק. הוקם בית מלאכה מיוחד והושקעו בו כ-600 ל"י, סכום עצום בימים ההם. בעלי המקצוע היו - דיאמנט ויוסף כרמי, מומחים מסוג א' שעלה בידם לייצר במכונות רגילות ובלי מכשירים מיוחדים מערכת של 12 מקלעים (ייצורם הושלם בקיץ 1938, לאחר איחוד שני הארגונים). עם האיחוד עבר בית המלאכה לרשות סניף ת"א של הארגון הכללי. את רכישת הנשק בחו"ל ניהל מפקד הארגון בי אברהם תהומי. כמות גדולה של מכונות יריה הובאה מפינלנד וכו'.

בימי המאורעות 1937 לקח חלק פעיל עם חבריו אברהם תהומי , הרב מאיר ברלין (בר-אילן), ד"ר ולטר מוזס, אברהם גיורא-קרשבסקי (דן), אורי נדב , ועוד ללכד את כוחות הבטחון של שני הארגונים. חלק מהמפקדים מהמפלגה הרביזיוניסטית התנגדו לאיחוד ונקטו עמדה קיצונית בדרשם להמשיך את קיומו של ארגון ב'. לאחר דיונים רבים התגבשה בין רוב חברי המפקדה הארצית ההכרה בצורך באיחוד עם ההגנה.

הוא וכמה מחבריו יצאו גם מההנחה, שכוח צבאי חייב לקבל מרות פוליטית מאת המוסדות הפוליטיים העליונים של הישוב העברי בארץ, שאם לא כן הופך כח צבאי בלתי-תלוי גורם להפקרות ודמורליזציה.

בקיץ 1937 הושג ההסכם ושני הצדדים הועמדו תחת פיקוד אחיד. אברהם תהומי ואורי נדב מארגון ב' נכנסו למפקדה הראשית. קפלן צורף למפקדת ההגנה בתלאביב. בהתאם לתנאי ההסכם אוחדו גם מחסני שני הארגונים.

לקח חלק בתכנון הגנת העיר ובחיול חברים חדשים. נשלח לוועדות בחינה ולבתי-דין. הוטל עליו תפקיד נוסף, קצינות-קשר עם מפעלי התעשיה שבסביבה.

הרבה בהרצאות בחוגי ארגון ב' (לפני האיחוד) ובהגנה - על נושאים צבאיים, פיתוח הנשק והצבאות בעולם.

עם הריאורגניזציה בהגנה בשנת 1940 נתמנה לחבר המטה הכללי של ההגנה בפיקודו של יעקב דורי (אח"כ - רב אלוף), והיה חבר בו עד קום צה"ל. מילא שם תפקידים שונים. הניח את היסוד לקביעת תקן ומצבה של כח האדם והציוד של ההגנה בארץ. כמו כן עיבד תבניות לפיתוח כלכלי של הישוב בהתאמה עם צרכי הבטחון, והגיש למוסדות העליונים מספר תכניות מפורטות, שהיוו יסוד לפיתוח כלכלי עם קום המדינה. חומר על כך רוכז בראשונה ב-1945 בצורת דו"ח שהגיש למוסדות העליונים (בימי החיפושים, הצליח להחביאו). כמו כן הוטל אז עליו, נוסף לתפקידיו, הטיפול בחלק העברי של משטרת המנדט. הקים (כלפי חוץ) ועדה ישובית שע"י המוסדות העליונים לטיפול בשוטר העברי,

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3158). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3158