Volume 8

Page 3168

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מלא תפקידים מרכזיים בתנועת הנוער "המחנות העולים", עורך עתונה "במבחן", עורך ספרותי "בשער", עורך "משא", תוספת ספרותית של "למרחב''.

מאמרים בעתונות הנ''ל, ב"על המשמר", "למרחב" ובבטאונים ספרותיים שונים.

פרסם ספרים: "רוח ימים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1949), "הרחק בערבה" (ספרית פועלים, 1951), "חדוה ואני" (הוצה"ק, 1954), "ישראל חברים" (הוצה"ק, 1956), "אי לייק מייק" (הוצה"ק, 1957), ספרי ילדים בארה"ב.

מחזות: "אינקובטור על הסלע" ("אוהל"), "בדרך לאילת" ("הבימה"), "חדוה ואני'' ("הבימה"), "אי לייק מייק" ("הבימה"), "חמש-חמש" (אוהל).

מגדולי המשמרת הצעירה בספרות הארצישראלית. יצא לו מוניטין בסיפורו ההומוריסטי "חדוה ואני", שיש בו מכל הסממנים ההיתוליים של שלום עליכם , ונתחבב מאד על ציבור ה"צברים" בישראל.

בתעידת אגודת הסופרים העברים בתל-אביב (חנוכה, תשט"ז) הופיע במשא רב-רושם, שעורר בנות-קול מכל דיוני הוועידה.

כל השנים חבר ההגנה, שירת בצה"ל.

בניו: איל, עמוס.

אליעזר שוסטק

נולד בד' תשרי תרע"א (1910) בעיירה וולאדימירעץ שבפלך ווהלין, רוסיה.

לאביו נפתלי ולאמו רבקה רייזל בת משה מושוק. (משפחת אביו היתה מסונפת מאד ברוסיה ובאוקראינה. אולם, יסודות עמוקים יותר - תקעה המשפחה בבויברויסק. לפי דברי ברל כצנלסון , היתה זו משפחה אמידה ומכובדת של סוחרי עצים ויערות, ואף הוא, בצעירותו, היה מבאי הבית הזה בבויברויסק).

למד בחדרים ואח"כ בבי"ס עברי של "תרבות" (זה היה אחרי שאותו חבל סופח לפולין במוצאי מלחמת העולם הראשונה) ובשיעור פרטי למד תלמוד. אח"כ למד שבע שנים בישיבות שונות: בישיבת "רמייליס"

בוילנה ובישיבת סלונים (בה "נלקח אחר כבוד" ללימוד בצוותא עם בנו של האדמו"ר משום שראשי הישיבה הכירוהו בתור "בעל הסברה") ועוד, עמד בבחינות בישיבות קוריץ וקיבל תעודת סמיכה להוראת איסור והיתר. בשנות לימודיו בישיבה עסק גם בציור, בקריאה ובלימודי חול (אבל ללא סדר, רק אח"כ בארץ הספיק לגמור השתלמות תיכונית סדירה באמצעות "המכון הבריטי").

בשנת תרפ"ט הצטרף לתנועת בית"ר ושימש בה מדריך בעיירתו. אח"כ היה מפקד קן בית"ר ברובנה, שם הוסיף להשתלם בציור, פרסם מאמרים בעתון אידי מקומי, שימש כתב מקומי של ה"מומנט" הווארשאי והשתתף בקביעות בעתונות בית"ר בפולין ובעולם.

כשאושר לעליה ב-1933 נשא לאשה את חברתובתנועה מינה בת יהושע בורקו (ממשפחת חסידים גם היא). אך בעקב הסכסוך הפנימי בתנועה הציונית לרגל "משפט רצח ארלוזורוב" ושלילת רשיונות עליה מחברי בית"ר עוכב רשיון-העליה שלו קרוב לשנה ומחצה, ובינתים הספיק לשרת זמן-מה כמגויס בצבא הפולני ולקרוא את השם העברי הארצישראלי הראשון בעיירה לבתם הבכירה שושנה שנולדה להם תוך צפיה לעליה, וסוף-סוף באפריל 1935 הגיעו שלשתם לחיפה.

נשלח לפלוגת העבודה של בית"ר בהרצליה. משם הועבר לעבודה במזכירות הקומיסריון השלטוני לבית"ר בארץ. אחרי שנה נתמנה למזכיר הסתדרות עובדים לאומית בתל-אביב, ואחרי חמש שנים למזכיר כללי של מרכז הסתדרות העובדים הלאומית בארץ, וממשיך בכהונה זו עד היום. השתתף בתוקף תפקידו במו"מ עם הועד הפועל של הסתדרות הכללית בדבר הסכם עבודה ב-1937, שבתוצאתו הוקמה לשכת העבודה המשותפת לכל ארגוני העובדים, תחילה בתל-אביב ואח''כ בכל הארץ.

היה גם חבר מרכז תנועת הצה"ר בארץ וחבר האכסקוטיבה העולמית שלה למן מלחמת העולם עד לקום המדינה, מנציגי הצה"ר בועד הלאומי בשנות המלחמה העולמית השניה. היה בין ארבעת היוזמים והחותמים על הסכם (עם ד"ר דוד בוקשפן, מנחם ארבר

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3168). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3168