Volume 8

Page 3173

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בארצות הברית. בהחלטת ועד הגדוד נסע תיכף לאחר התגיסותו עם עוד שני מתנדבים לאנגליה עם המשלוחים הצבאיים עם מכתב (מוסתר בנעלו) לד"ר ח. ויצמן וזאב ז'בוטינסקי, בדבר יסוד הגדודים העברים. מאנגליה עבר עם גדודו למצרים ולא"י.

מהמתישבים הראשונים בשכונת בורוכוב.

בסוף 1928 כשהמחלקה לעבודות צבוריות של ממשלת המנדט עמדה לבנות את הדרך מגשר הירקון (תל-אביב) לחיפה, היו שתי הצעות! אחת - דרך הכפר קלקליה, והשניה - דרך מושבות השרון והשמרון. המהנדסים האנגלים עשו הכל בכדי להפנות את הדרך לקלקליה. בתור פקיד במשרד העבודות הצבורית אז, עורר בחשאי את ישובי השרון לעמוד ולפעול נגד הטית הדרך הנ''ל דרך קלקליה-טול-כרם. הזעיק את מנהיגי הישוב וההגנה לישיבה בביתו של רוזוב בתל-אביב והרצה בפניהם על התכנית שמהנדס אנטישמי מבין הפקידות הבריטית מעונין להגשים נגד הישוב העברי. ואחרי שיחה פרטית עם ש. טולקובסקי , הצליחו להשפיע על הנציב העליון להטות את הדרך ללב ישובי השרון לצד רמתים.

בתולדות הגנת הישוב, בפרט בימי המאורעות היה ערך רב לכביש זה בלב ישובי השרון. ומובן - גם כיום.

התישב שנית בכפר יהושע (1935).

חבר ההגנה כל השנים. במאורעות 1936 לקח חלק פעיל בעמק יזרעאל.

משנת 1947 עובד במחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית.

בספר "יזכור" בעריכתם של א. חאשין ודוד בן-גוריון שהופיע בניו-יורק, תרע"ז (1917) כתב זכרונות (בעמודים 114-117) על מאיר חזנוביץ מ"השומר".

כתב מאמרים על הקליטה ב"דבר'' וב"תלמים''.

צאצאיו מאשתו הראשונה: יגאל (נספה במלחמת העולם השניה), ישעיהו יגאל (כפר יהושע), חיים יגאל (יקנעם), גיורא יגאל (בניר בנים), דבורה אשת יוסף תלמי (בית אלפא).

בניו נושאים את שם הבן הבכור שנספה, בתור שם משפחה.

מאיר אהרנזון

נולד בירושלים, כ' ניסן תרס"ו (15.4.1906). לאביו אברהם ולאמו רחל.

קבל חנוך מסורתי בבית היתומים דיסקין בירושלים.

היה חבר המכבי וקבוצת "הצבי" בירושלים. למד רוקחות.

במשך כמה שנים היה סוכן פירמות צרפתיות.

בשנת 1930 נשא לאשה את מטילדה בת שבתי חזקיה (ממיסדי הר-טוב. ראה כרך ג', עמוד 1124).

בשנת 1940 יסד יחד עם דוד לוי (מראשוני השוטרים העברים בארץ. ראה את ערכו בכרך זה) משרד "שמירה ובטחון" בתל-אביב והעלהו לארגון משמר פרטי על הרכוש בעיר והסביבה.

מאות אנשים, ברובם "מזדקנים" מצאו אצלם עבודה והתחנכו על שמירה והגנה.

בימי המאורעות הביאו תועלת רבה לעיר.

אח פעיל בלשכת הבנאים החפשים "ברקאי'' בתלאביב.

בנותיו: רחל, דנית.

פתחיה ליואי (מן-פרידלנד)

נולד בירושלים, כ"ז חשון תרכ"ג (סוף 1862). לאביו משה ליב מן-פרידלנד , מדוינסק ולאמו הינה לאה בת ר' יוסף בר' עזריאל אולשואנג, מפלונגיא ן (ראה כרך ג', עמוד 1106) בן ר' יונה מן-פוטאשנא (ראה כרך ב'. עמוד 928) שעלו לארץ בחשון תרי"ט (1859) והקימו משרפות סיד בירושלים.

קבל חנוך מסורתי.

נשא לאשה את חיה שרה בת ר' זאב הלוי סופר (היה סופרו של הרבי מליסקא - הונגריה). הוריה מתו עליה בילדותה. כבת ארבע שנים הובאה לירושלים ע"י

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3173). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3173