Volume 9

Page 3267

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אשר (גרשון זליג) לויצקי

נולד בשנת תרס"ג (4.5.1903) בחרסון שבדרום רוסיה. לאביו אלכסנדר הלוי (ראה כרך ח', עמוד 3141) ולאמו אטיל (אננה ) בת עזר חיים קוטליארוב.

עלה לארץ עם המשפחה ב-1912. למד בבית-הספר לבנים של חברת "עזרה" (הילפספראיין) ביפו, ולרגל "מלחמת השפות" עבר לגימנסיה "הרצליה".

בעת הגירוש הכללי מיפו ב-1917 נדד עם המשפחה לכפר סבא, משם לגליל ובסוף לזכרון יעקב; משם המשיך את לימודיו בגימנסיה, שהיתה "בגולה" בשפיה, ואחרי המלחמה חזרה המשפחה ליפו והוא המשיך ללמוד בגימנסיה, בתל-אביב, עד שגמר אותה בהצטיינות.

ב-1920 באביב השתתף בראש משלחת בת שלשה גימנזיסטים מהכתות העליונות, שביקרה ברשיון אצל זאב ז'בוטינסקי בחצר כלאו במבצר עכו והודיעתו על תכנית החבורה הצעירה לשחררו בכח... אך "אסיר עכו" עודדם לטפח את עוז רוחם גם להבא למען המולדת, אבל הוא מעדיף לחכות עוד ימים ספורים בפנים, כי ממילא עומד השלטון לשחררו.

שנה אחת שימש מורה לעברית בכתות הנמוכות של הגימנסיה, מיד לאחר קבלו את תעודת הבגרות. ובסוף 1924 יצא ללונדון למד שלש שנים כלכלה מדינית ומדעי המדינה באוניברסיטה של לונדון ושלש שנים משפטים, גמר בהצטיינות והוסמך ל"באריסטר". בתקופת לימודיו שם היה נשיא הסתדרות הציונים הצעירים באנגליה (1928-29), יו''ר אגודת הסטודנטים הארצישראליים בלונדון (1929), וכשפרצו באותה השנה המהומות בארץ פנה בשם הסטודנטים בהצעה לשר המושבות הלורד פספילד להתנדב לצבא הבריטי לשם עזרה בהשקטת הארץ, אך הצעתם לא נתקבלה.

פרסם מאמרים בעתונות האנגלית בעניני ארץ-ישראל והציונות.

כשחזר לארץ שימש מזכיר מדיני של הועד הלאומי

(בעת נשיאותו של פנחס רוטנברג) , הכין חומר להופעת נציגי הישוב בפני ועדת החקירה, שנשלחה מטעם הפרלמנט הבריטי לחקר גורמי המהומות, ביקר בארצות השכנות ואסף חומר להוכחת זכויותינו לכותל המערבי.

ב-1931 פתח בשותפות עם עו''ד מכס זליגמן משרד עו"ד בירושלים ואח''כ גם בתל-אביב. הופעתו הראשונה במשפט בעל רקע פוליטי היתה ב-1933 בערעור על משפט ה"בריונים" בפני בית-הדין העליון. אח"כ הופיע במשפטים הצבאיים העיקריים כסניגור לחברי ה"הגנה" (רכלין, סירקין ) וחברי מחתרת אצ"ל (פורצי כלא עכו, נאשמי ההתקפות על מרכז הבולשת, בית-הסהר ותחנת הרכבת בירושלים, וכו' וכו').

בשנות המאבק עם השלטון הזר היה חבר הועדה המשפטית המיעצת לסוכנות היהודית וביחוד בקשר למאסרים ב"שבת השחורה" (עצירי לטרון ורפיח). בתקופת "המלחמה הקטנה" שבראשית מלחמת הקוממיות היה ביחד עם גויטיין ואולשן חבר ועדת החקירה של הסוכנות היהודית בענין הפיצוץ ברחוב בן יהודה בירושלים שקבעה כי הפשע בוצע ע''י בריונים אנגלים אח"כ במלחמת הקוממיות ב-1948 שימש קצין קשר בין מפקדת הצבא בירושלים ובין גורמי או"ם.

בתקופת השלטון המנדטורי שימש מרצה בביתהספר הממשלתי למשפטים בירושלים (החוק הבינלאומי הפרטי, פרוצדורה משפטית), וגם בבית-הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל-אביב (חוק המסחר), ומאז קום המדינה ועד שנת 1956 היה חבר המועצה המשפטית.

תפקידיו הצבוריים: יו"ר אגודת עורכי-הדין בירושלים, חבר הועד המרכזי להסתדרות עורכי-הדין בישראל, סגן הנשיא הגדול של הלשכה הגדולה של הבנאים החפשים למדינת ישראל, חבר ועד סניף מפא"י בירושלים, חבר מועצת המנהלים של מלון "המלך דוד".

ב-1936 נשא לאשה את חיה לבית פיינשטיין , ואחרי פטירתה בירושלים (ב' אב תש"י) נשא ב-1955 את מרים לבית רנדש.

בתו (מאשתו הראשונה): זיוה (סטודנטית באוניברסיטה ובאקדמיה לנגינה בירושלים).

שמואל ברונשטיין

נולד באודיסה (רוסיה) בשנת תקצ"ז (1837). לאביו אשר ולאמו חנה בת שמעון ברסלר. קבל חנוך מסורתי.

בשנת תרי"ג (1853) עלה לארץ והשתקע בצפת. בשנת תרט"ו (1855) נשא לאשה את שרה בת בנימין פינקלשטיין.

היה סוחר שמנים בצפת ובסביבה. רכוב על חמור

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3267). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3267