Volume 9

Page 3286

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נשא לאשה את שרה בת הרב יוסף רודניק (רב בבליצה שבפלך וילנא).

פיתח משק חקלאי למופת והיה פעיל בהנהלת הסתדרות "בני בנימין" בזמנה, ואח"כ בהסתדרות החקלאים המקומית, בהתאחדות האכרים, בועד החקלאי,

בארגון ה"הגנה" (בו מילא תפקידים אחאים במפקדה המחוזית) והמשיך בעסקנותו בנוער וב"מכבי".

הצטיין במדות תרומיות ובנכונות לעזור לזולת מתוך מאור פנים, והתענין גם בהתפתחות תרבות הרוח של האומה.

נפטר בחדרה, י"ג אב תש"ה (23.7.1945).

זאב הרינג

נולד בשנת תר"ע (21.8.1910) בפשמישל שבמזרח גליציה.

לאביו עמנואל (ממשפחת משכילים) ולאמו חנה לבית מרגל (אחותו של הרב ד''ר מרגל בזאגרב, שחיבר והוציא מלון עברי-גרמני).

למד בבית-ספר ובגימנסיה קלאסית ואח"כ משפטים באוניברסיטת וארשה והיה פעיל בארגונם של האקדמאים היהודים, וזמן מה גם ערך את בטאונם בשפה הפולנית. הצטרף למפלגת התאחדות - פועלי ציון (צ. ס.) ומ1935 ואילך שימש בתפקיד המזכיר הכללי של המפלגה -למזרח גליציה וניהל את עבודותיה המקומיות והציוניות ביחד, כשהמפלגה נטלה ונתנה את חלקה בארגון -חייהם של היהודים בעיירות גליציה, בהגנה על זכויותיהם ובארגון עליתם ארצה (בדרכים -לגליות ובלתילגליות כאחת), ובו בזמן ערך את השבועון האידי של המפלגה, שנקרא "דאס פרייאה פולק". באותן השנים השתתף כאחד מהצירים הנבחרים ברשימת ה"התאחדות" בשלשה קונגרסים ציוניים : ב-1935, 1937, 1939. הקונגרס ב-1939 נסתיים על סף פרוץ מלחמת העולם והוצע לצירים שיסעו משוייץ ישר לארץ-ישראל, כי ממילא

ספק אם יוכלו עוד להגיע למקומותיהם בשטחים הצפויים לתבערת המלחמה במזרח אירופה, ועוד יותר מפוקפקת האפשרות שיובלו לפעול במקומותיהם למען הציונות. אך ההצעה נדחתה והוחלט שעל הצירים לחזור למקומותיהם ולחלק את גורלם עם גורל כל היהודים בימי המבחן הבאים. בהתאם לכך חזר זאב הרינג אל בוחריו והספיק להגיע ללבוב שעות מספר לפני פרוץ המלחמה. החזית התקרבה במהירות ללבוב והוא השתתף בארגון קבוצות יהודים לבריחה מסודרת ככל האפשר כלפי גבולות המזרח (השאיפה היתה לעבור לרומניה, בדרך לארץ-ישראל). אחרי מסירת העיר לידי הרוסים (לפי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ), כשהיהודים נתפתו מההתנהגות הסולידית של הרוסים בימי ראשית שליטתם להאמין, שמעתה יוכלו לחיות בשלוה תחת השלטון הרוסי, היה זאב הרינג בין המסבירים ליהודים את הצפוי להם בעתיד הקרוב, אחרי שהרוסים ירסנו את האוכלוסיה הכפרית העוינת למשטר החדש ויתפנו להתעסק ביהודים, ועודד והמריץ לשאת רגלים בקבוצות לקובנה ולוילנה, שסופחה אז לליטא העצמאית והנייטראלית, כדי להמשיך משם את הדרך לארץ-ישראל, - וגם הוא עצמו עבר דרך רבת סכנות והרפתקאות מלבוב לוילנה והשתתף שם בפעולות מנהיגי המפלגות הציוניות לריכוז הציונים והחלוצים משטחי הכיבוש הרוסי בפולין, במטרה לפלס להם דרך ארצה.

עד מהרה הגביל השלטון הליטאי את אפשרות יציאת הפליטים בדרך לעליה, אבל זאב הרינג עוד הספיק לצאת

ובראשית 1940 הגיע ארצה. הוצעה לו פעילות צבורית, אך הוא דחה הצעות אלה לסידור נוח והלך לעבוד בקיבוץ עיינות (ברמת דוד), עד שבסוף 1940 התנדב לשרות צבאי ב"אפס", והיה מפעילי הלוחמים כלפי המפקדה הבריטית למען הבלטת אופיין העברי של היחידות הארצישראליות (שלמעשה היתה האוכלוסיה בהן עברית, של יהודים שהתנדבו למלחמה באויב הנאצי שהוא אויבו של עם ישראל) ולמען העברת היחידות משרותי-עזר לשרות קרבי ממש. השתתף במשלחת היחידות לתעמולת גיוס בישוב, וב-1944 זכו לראות שכר לעמלם, כשאיחדה המפקדה את היחידות לבריגדה העברית והעבירתה לאי

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3286). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3286