Volume 9

Page 3313

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת 1940 נשא לאשה את רבקה בת מרדכי סטולר, מלוצק, (העובדת כגננת עד היום).

מאז הופיע ומופיע בהרצאות פומביות, משתתף בויכוחים ספרותיים ומרצה קבוע בחוגי ויצ"ו על בעיות תיאטרון וספרות. ארגן להקות דרמתיות ואף ביים מחזות בקבוצי הגליל התחתון, בתל-אביב (ביחד עם המנוח י. ל. וולמן) וברמלה. בעיר זו הקים גם תיאטרון לילדים בשם "דחליל".

הרבה לנדוד בארץ ובחו''ל ופרסם רשמיו בעתונות.

יעודו בחיים - החנוך. בשנות 1943-5 נהל את השעורים העברים בביה"ס אליאנס בדמשק בשליחות הברית העברית העולמית.

במלחמת השחרור השתתף בהגנת צפת וחודש לפני הקמת המדינה יצא לעדן עם משלחת מטעם הג'וינט והסוכנות (לאחר הפוגרום שנערך ביהודי עדן, עקב הכרזת האו"ם על חלוקת הארץ) והקים שם רשת של בתי ספר עבריים ואף הקים וניהל סמינר מזורז למורים ומורות מבני המקום, המשמשים כיום בהוראה בארצנו.

פרסם מאמרים, שירים וספורים בעתונות הארץ ובחו"ל. ביקר באפריקה, אסיה, אירופה, אמריקה וקנדה ובכל מקום נתן ידו למפעלי חנוך עבריים.

פרסם קבץ שירים בשם "שבילים בשחור" (הוצאת "יבנה" תרצ"ח) שזכה להערכה חמה בעתונות. וכן מחזה מחיי "מאה שערים" בשם זה (הוצאת ליינמן, תש"ב, בסיועו של מר דוד תדהר ), המתאר את הנגודים שבין הישוב הישן שבתוך החומות ובין החלוצים שמעבר לחומות. כן זכה בפרס שני בעד שירו לנמל תל-אביב מטעם "מפעל נמל ת"א" (תרצ"ח).

עיקר עבודתו הספרותית - בשטח הדרמה. כתב קרוב ל-30 מחזות, (רובם נרכשו ע"י "מועדים" בהנהלת גב' מרגוט קלויזנר-ברנדשטטר) ורבים מהם הוצגו עלידי במות חובבים בבמויו ובבמוים של במאים אחרים (וולף, פרידלנדר ופ. לייבה) . מחזהו "מרד הגטו" בוים עשרים פעם ואף שודר בשעתו על ידי "קול ירושלים" (במוי פרידלנדר).

כותב ספורים מחיי ירושלים וצפת, מאמרים ורשימות ב"דבר", "הבקר", "הד ירושלים", "9 בערב" ו"ידיעות אחרונות" (בעריכתו של ד"ר עזריאל קרליבך).

ב-1950, עם הקמת ישובי העולים החדשים, עזב את ת"א ועבר עם משפחתו לרמלה. משמש בה כמנהל ביתהספר.

במשך שמונה שנים בעיר זו היה חבר מועצת העיר מטעם רשימת מפא"י וכן יו"ר ועד התרבות של ההסתדרות.

בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה הקים וניהל את רוב בתי הספר בסביבות רמלה ואף ניהל את הסמינר השנתי למורים וגננות, בעיר זו, מטעם משרד החנוך.

היה מזכיר ועד סניף המורים באזור רמלה-לוד ושלוש פעמים נבחר כציר לועידת המורים. כן יסד והקים את בית הספר התיכון ברמלה, מטעם זרם העובדים שהתאחד אח"כ עם זה שבלוד.

בסוף שנת הלמודים תשי"ז, עם התגברות העליה מאירופה, מצרים ואפריקה הצפונית, עזב את בית ספרו שכרמלה והתנדב לצאת לאחד הישובים החדשים שבדרום, על מנת להביא חנוך ותרבות עבריים לעולים אלה.

צאצאיו: צפורה, יעקב, בצלאל.

אברהם שחור (שווארץ)

נולד בשנת תרנ"ד (5.10.1893) בוולטושקוב שברוסיה.

לאביו יהודה ליב שווארץ (בעל טחנה) ולאמו ציונה בת אברהם חכמגי (קריאת בת בשם זה בימים ההם ברוסיה מעידה על זיקה עמוקה של המשפחה לציון).

המסורת הציונית של המשפחה וגידולו בחיי הטבע חיזקו בו את הגעגועים לחיי עובד-אדמה בארץ-ישראל, וב-1911 עלה לארץ בגיל 18, החליף מיד את שםמשפחתו שווארץ לשחור, והתחיל לעבוד בתור פועל חקלאי במושבות. ב-1914 קבע את מושבו בגדרה, תחילה כפועל חקלאי שכיר ואח"כ כמפקח על אחוזה.

ב-1917 נשא לאשה את דבורה בת אהרן ובת-שבע פלורנקו.

במשך הזמן רכש את אחוזתו של אחד מראשוני הקונים אדמה בגדרה אחרי התנחלות הבילויים, פיתח משק חקלאי ועבד בו כל ימיו. בהיות אחת מחלקות אדמתו אדמת טרשים, שאינה ראויה לעיבוד חקלאי, יזם ליסד עליה שכונה חדשה, אף כי באותו זמן נחשב המקום רחוק מהמושבה. הראשון שראה חזון מעשי ביזמה זו היה הד"ר אריה בן-גפן (ראה כרך ב', עמוד 897), שבנה שם את ביתו ואת בית-המרפא שלו, ובזמן הראשון נקראה השכונה על שם מיסדה "שכונת שחור". עם העליה מגרמניה נתרחבה המושבה, ובסוף הורחב השטח הבנוי עד לבנינים הראשונים של השכונה ומהם והלאה, וכעת אין זו שבונה מיוחדת, אלא חלק בגדרה המורחבת.

היה פעיל בחיים הצבוריים של המושבה כחבר הועד, חבר בועד החקלאי, בועד בית-הספר ,בהנהלת הלואה וחסכון, בועד בית הכנסת ובחברה קדישא.

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3313). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3313