דוד גולדברג
נולד בירושלים, בשנת תרנ"א (1891).
לאביו אליעזר מנחם (ראה בכרך זה) ולאמו חנה בת ר' דוד משוביש. קיבל חנוך מסורתי.
מפעילי הלוחמים נגד תעמולת המסיון בירושלים.
בשנת תר''ע (1910) נשא לאשה את מינה בת ר' בנימין דיסקין (ראה כרך א', עמוד 439).
מחברי וממיסדי (1926) "קרית משה - מונטיפיורי" בירושלים.
עד שנת 1934 היה מנהל דפוס גולדברג והיה יד ימינו של אביו במקצועו - בדפוס ואח"כ מנהל עבודה בדפוס ממשלת המנדט.
אח בבנאות החפשית.
מנהל בלשכת המדפיס הממשלתי של מדינת ישראל בירושלים.
צאצאיו: אהוד (מנהל בי"ס עברי בארצות הברית), חנה אשת דן ברוידס (סגן הממונה על מחוז תל-אביב), מרדכי, אלעזר.
מינה גולדברג
נולדה בפתח-תקוה, בשנת תרנ"ב (1892).
לאביה בנימין דיסקין (ראה כרך א', עמוד 511) ולאמה צייטה בת ישראל דב פרומקין (ראה כרך א', עמוד 489).
עוד בימי ילדותה, בהיותה בת 10 שנים כבר אהבה לעסוק במתן עזרה לעניים ולכל הנצרכים, בסייעה לאמה בעבודות הצבוריות, הגישה עזרה לעניי המושבה פתחתקוה.
בשנת תר"ע (1910) נישאה לדוד גולדברג (ראה בכרך זה).
במלחמת העולם הראשונה היתה חברה ב"ועד-הסיוע" האמריקאי אשר מתפקידו היה לחלק לחם ומצרכי מזון לעניי העיר שנפגעו בגלל המלחמה. בעת מלחמת העולם הראשונה גייסו את רוב הגברים לצבא התורקי, ביניהם גם את בעלה, והובילו אותם ברגל מפתח-תקוה לרמלה, ואח"כ לצפון. היא הצטרפה לשיירה על מנת להגיש את העזרה הדרושה לחיילים. ובהגיעם לרמלה, בשלה במלון "גולדברג" ברמלה לחיילים אוכל, דאגה להם כאם ואחות (ביניהם היה גם הסופר מר אברהם אלמאליח מירושלים, וכן עסקנים אחרים).
אחרי המלחמה עברה עם בעלה לגור בירושלים, וכמו בעבר כן המשיכה שם את פעילותה הצבורית וסוציאלית. ראשית פעילותה היתה כחברה במוסד ליתומות על שם וינגרטן (שהיא היתה כבר חברה בו במשך כ-40 שנה בתומכה בכספים ובגדים למוסד) והכניסה למוסד זה הרבה יתומות נזקקות, אשר כיום הן כבר בעצמן נעשו לאמהות ילדים.
זה למעלה מ-40 שנה שהיא עסקנית במושב זקנים וזקנות בירושלים, בתומכה בהם באוסף כספים ובגדים, כמו כן הכניסה למוסד הנ"ל הרבה זקנים וזקנות גלמודים. בכל חג וחג היא שולחת לזקנים נרות-שבת למען יקימון מצוות הדלקת נרות, וכן שולחת להם מדי שבת ושבת ממתקים ועוגות למען יחיון נפשם.
מקיימת בביתה גמילות חסד פרטים לנצרכים ועניים, מבלי לקבל אפילו כל קבלה שהיא, ויש שהיא תורמת את הכסף לנצרך גם בתור מתנה .ולא פעם קרה שאנשים לא החזירו לה את החוב בכלל. וכמו כן היא חברה בחברת "גמילות-חסדים לכלות והכנסת כלה" בירושלים.
מיום בואם של הפליטים והעולים החדשים ארצה, היא נוסעת מדי פעם בפעם למעברות בסביבות ירושלים ובוחנת את כל המקרים הסוציאליים, ומגישה עזרה לכל המשפחות הנזקקות, ומסדרת את הילדים היתומים והגלמודים בבית-היתומים וכן את הזקנים הגלמודים בביתמושב זקנים.
היא עדיין מלאת מרץ ופעילות צבורית, בבל המוסדות הנזקקים וידה מושטת ופותחה לכל נצרך. ביתה פתוח לכל דיכפין .
צאצאיה : אהוד, חנה אשת דן ברוידס (סגן הממונה על מחוז תל-אביב), מרדכי, אלעזר.