Volume 9

Page 3327

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

החלוץ, היה פעיל במזכירות של קיבוץ הכשרתו החלוצית בגוש קלוסובה ובמרכז החלוץ בפולין, ופרסם מאמרים בעתונות של החלוץ בפולין.

ב-1937 עלה לארץ והצטרף לפלוגת הים בחיפה. בשנים תרצ"ח-ת"ש היה מורה בכפר יהושע ובשנים תש"א-תש"ה בדגניה א'.

בשנת תש"ד נשא לאשה את דימונה בת חיים שלי.

בשנים תש''ו-תש"ט היה בבית-הספר על שם ארלוזורוב בירושלים. באותן שנים למד גם באוניברסיטה העברית וקיבל את התואר מוסמך למדעי הרוח (יהדות), בשנת תש"י היה מורה ומנהל בית-ספר בעין כרם. בתשי"ב-תשי"ג מורה בבית המדרש למורות וגננות על שם א. ז. אשכולי בירושלים, ומאז ואילך המזכיר הכללי של הסתדרות המורים בישראל.

חבר מרכז הסתדרות המורים, חבר ועד החינוך שליד משרד החינוך, חבר מרכז מפא"י, וחבר מועצת הסתדרות העובדים הכללית.

פרסם מאמרים ב"הד החנוך", "אורים", "הפועל הצעיר", "דבר" ו"החנוך".

ערך את הספר "אמנות ההוראה" לג'ילברט האייט (הוצאת קרני).

צאאצאיו: יואב, נעמה

פרופ' שלמה וינינגר

נולד בשנת תרל"ח (13.12.1877) בגוראהומורה שבבו קובינה (אז אוסטריה).

לאביו שרגא פייבוש בן צבי הירש לודמר (האב נולד אי-שם באוקראינה, היה בין הילדים הצפויים לסכנת חטיפה לחינוך לשמד ולשרות 12 שנה בצבא הצארי, "קאנטוניסטים" כפי שנקראו אז, ואח"כ נתמזל לו, כמו לילדים אחרים אחים-לגורל, שחסידי רבי ישראל מריז"ין הבריחוהו מרוסיה בנסעם אל רבם לסאדיגורה, ויהודי בעל-אחוזה בבוקובינה אימץ אותו לבן לפי החוק וקרא עליו את שם-משפחתו וינינגר) ולאמו זלאטה בת יצחק דוד וילפר.

למד בחדר ובישיבה בגוראהומורה, גמר בית-ספר יאלי בצ'רנוביץ ובשנים 1897-1895 למד היסטוריה באוניברסיטת וינה, ואח"כ גמר בית-ספר גבוה לטלגרף בוינה.

ב-1905 נשא לאשה את חוה בת בצלאל קרן.

מ-1908 ואילך עבד כפקיד הדואר והטלגרף, המשיך בשרותו תחת השלטון הרומני (מסוף 1918) כמנהל מרכז טלפונים בצ'רנוביץ עד למסירת העיר לרוסיה סמוך למלחמת-העולם השניה, בה גורש עם משפחתו בין יתר יהודי בוקובינה לטראנסדניסטריה.

שנות לימודיו באוניברסיטת וינה חלו בתקופת הופעתו של הרצל ויסוד ההסתדרות הציונית. שלמה וינינגר הוקסם מרעיון התקומה הלאומית של עם ישראל ונטל על עצמו להכין "ביאוגרפיה יהודית לאומית", שתכיל רבבות ערכים של כל אנשי-השם היהודיים מכל הדורות, לשם האדרת כבוד ישראל בעיני העמים כאומה שתרמה הרבה מאד לקידום התרבות, ומשום כך ראויה לעזרה לחידוש קוממיותה וחיי-כבוד לאומי, ובראשית דרכו קיבל עידוד לכך במכתב מאת מכס נורדאו, השמור אתו עד היום. הוא התמסר לעבודה זו בכל המרץ והכושר לעבודה מדעית שיטתית, הקדיש לה את כל שעות הפנאי והמנוחה ואת מחצית משכרתו לחליפת מכתבים עם מוסדות-מדע ועם אנשי-מדע, לרכישת חומר מודפס והעתקיכתבים ממוזיאונים ומארכיונים. בקיץ 1914 הכין לדפוס את הכרך הראשון, אך בשנות מלחמת העולם נהרס מפעלו והוכרח להתחיל את הכל מחדש.

בעזרת הלואה של יהודי אמיד מגרמניה חידש את עבודתו אחרי המלחמה, ועד מלחמת העולם השניה הספיק להוציא בשפה הגרמנית שבעה כרכים, המכילים כ-13.000 ערכים ביאוגרפיים של אנשי-שם יהודים וממוצא יהודי בכל ענפי היצירה האנושית (וגם ביהדות), מכל הדורות ומכל הארצות. גם הכרכים האלה הלכו ברובם לאבדון בידי הנאצים במלחמת-העולם השניה, חוץ מטפסים מעטים שנשארו לפליטה בספרות של מוסדות מדע ואנשי-מדע. אך הנאצים הפיקו גם תועלת ארורה מעבודתו: בעזרת ספריו גילו את המוצא היהודי של

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3327). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3327